שכר העידוד למפקחים על חשבון משלמי המיסים ?

שכר העידוד למפקחים על חשבון משלמי המיסים ?

רמי אריה עו"ד רו"ח

כולם יודעים שיש שכר עידוד למפקחים במס הכנסה כמו גם למבקרי מע"מ. אבל ד"ר יוסף שגב גם מציף את הבעיה במלוא עוצמתה:

האם שיטת שכר העידוד למפקחים במס הכנסה יוצרת להם מוטיבציה עודפת לקבוע שומות גבוהות מאשר נדרש בפועל לאותם משלמי מיסים ?

ד"ר יוסף שגב המנהל ערעור מס על שומה שהוצאה לו על ידי פקיד השומה תל אביב 3, ביקש לאשר תיקון של נימוקי הערעור שהגיש על שומתו (עמ"ה 1202/06 מיום 19.4.2009). תיקון הנימוקים מתייחס להשלכות שיטת שכר עידוד למפקחים ורכזים בשומה (להלן: "שכר עידוד"), אשר לדבריו יוצרת "ניגוד אינטרסים מובנה בין הנישום לפקיד השומה בתחומים רבים ומגוונים".

נטען כי מערכת התגמול למפקחי המס שכונתה לעיל שכר עידוד, הינה "שיטה ניהולית שבה משתתפים הנהלת הארגון והעובדים פעולה במטרה להביא לתוספת לשכר העובדים כתלות ביכולתם לעמוד ביעדי העבודה של ההנהלה כפי שהוגדרו על ידה" (מתוך תקציר מנהלים של החטיבה לארגון ומערכות מידע – משרד האוצר מיום 12.6.2003, נספח א' לבקשה).

למעשה, כך לטענת ד"ר שגב, המדובר ברכיב שכר המשולם לעובדי המשיב שתלוי בפעולותיהם השונות בקשר עם שומות הנישומים. עקרונות שיטת תגמול זו לשיטתו של המבקש: "מעודדים את פקיד השומה לרשום שומות מדומות, לא לשדר שומות מסוימות, לרשום השגות מדומות שהנישום כלל לא הגיש, לא לרשום השגות מסוימות, לתארך החלטות שונות, להסתיר שומות והחלטות שנעשו ועוד כהנה וכהנה".

לדברי ד"ר שגב רק בשלהי נובמבר 2007, כשנה לאחר שהגיש את נימוקי הערעור, הגיעו לידיו מסמכים המתארים את השיטה בה מתוגמלים עובדי המשיב באמצעות "שכר עידוד". לאחר לימוד עקרונות השיטה הוא בדק את ההחלטות שנתקבלו בעניינו והסיק כי התנהלות עובדי פקיד השומה במסגרת השומות שהוצאו למבקש ולחברה שבבעלותו ("שגב 93") נבעה מניסיונם "למקסם את שכר העידוד שהם יקבלו, תוך ביצוע של רישומים כוזבים ועשיית פעולות שונות כפי שיתוארו בנימוקי הערעור המתוקנים".

לטענות אלו עונה פקיד השומה וטוען כי עובדתית אין הצדקה לתיקון הערעור שהוגש היות שכבר בחודש מרץ 2007, כשנה לפני הגשת בקשת התיקון, היה ד"ר שגב מודע לעקרונות שכר העידוד. זאת למד המשיב מדרישתו של המבקש, כבר ביום 8.3.07, לקבל לידיו את דו"ח הכניסות למחשב של המפקח שטיפל בעניינו, בשאילתה מסוג RICZ.

בא כוח פקיד השומה טען כי מגמתו של ד"ר שגב ברורה והיא "להעמיד כל שומה המוצאת על ידי רשות המסים 'בחזקת חשודה'". נוסף על האמור טוען פקיד השומה כי "ערכאת הערעור בערעורי מס הכנסה איננה הפורום המתאים לברורה של סוגיית שכר העידוד". לדבריו, את הסוגיה שמעלה המבקש והפגם הגורף שמייחס המבקש לרשות המסים יש לברר בערכאה אחרת ובמסגרת הליך אחר. המשיב הפנה גם להחלטה במסגרת ע"ש 1310/06 ל.י.נ.א לעבודות שיפוצים וגמר נ' מע"מ נתניה (ניתן ביום 17.3.08) (להלן: "ל.י.נ.א"), בו קיבל בית המשפט לדבריו את עמדתו.

בפרשת ל.י.נ.א ביקשה המערערת לזמן לעדות שניים מעובדי מע"מ נתניה, המשיב בעניינה. "עדים אלה התבקשו להביא איתם את כל המסמכים ובהם את הנוהלים והכללים אשר על פיהם שולם בין השנים 2001-2007 שכר עידוד פרמיות לחוקרים, מבקרים, רכזי מבקרים וראשי לשכת ביקורת באגף המכס והמע"מ". לטענת המערערת שם, אפשר ולשיטת התגמול שזוכים לו

החוקרים ישנה השפעה על תוצאות השומה. בהמ"ש דחה שם את בקשת המערערת לזמן לעדות בנושא שכר העידוד. דחייה זו אושרה גם בערעור על ההחלטה שהוגשה לבית המשפט בעליון(רע"א 3569/08).

השופט מגן אלטובייה מסכים עקרונית עם החלטת בהמ"ש בעניין ל.י.נ.א. לדעתו את סוגיית שכר העידוד, כמו גם סוגיות נוספות שעניינן התליית רכיבי שכר מסוימים המשולמים לעובדי ציבור, בתוצאות פעילותם והחלטותיהם המנהליות, יש לבחון שלא במסגרת ערעור מס.

אולם, מוסיף השופט אלטובייה כי במקום בו אין המדובר בטענה כללית, המטילה דופי גורף בכל החלטה מנהלית שיצאה תחת ידי עובדי המשיב, אלא בטענה קונקרטית הנוגעת להתנהלות המשיב בקשר עם שומה מסוימת, הרי שמקומה הינו במסגרת הערעור הנוגע לאותה השומה.

משבחר המערער להעלותן, אין לחסום אותו רק בשל שהועלו במועד מאוחר. "לרבות משום

שראויות הן להתברר לטובת שני הצדדים". לפיכך, מתיר בהמ"ש לד"ר שגב להגיש נימוקי ערעור מתוקנים שיכללו התייחסות לשאלת השפעת שיטת שכר העידוד על קביעת שומותיו כחלק בלתי נפרד מהערעור גופו.

אנחנו בסקרנות להמשך הדיון בעניין השלכות שיטת שכר העידוד של מפקחי המס על קביעת שומתו של ד"ר שגב, כמו כל שומות משלמי מיסים אחרים. נראה שמילים רבות עוד ישפכו בסוגיה זו ואולי סוף סוף תינתן שקיפות לשיטת שכר העידוד כמו שראוי במדינה מתוקנת.