הרחבת קשת הניזוקים והנזקים לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים

רמי אריה עו"ד רו"ח

נושא נזקי מלחמה ואיבה אינו יורד לצערנו מסדר היום. כך לגבי מלחמת לבנון השנייה וכך לגבי מלחמת ההתשה בעוטף עזה ולאחרונה מבצע "עופרת יצוקה" שהכניס מעגל רחב של ישובים, כמעט עד מרכז הארץ (כולל אשדוד, יבנה וגדרה ופאתי בית שמש) למעגל הנפגעים והזכאים לפיצוי ממס רכוש.

יפה עשתה המדינה כאשר קבעה כי תפצה את הניזוקים מנזקי מלחמה ואיבה מתוך קרן לפיצויים שהוקמה לצורך כך ואשר ממומנת מתוך מיסי מס רכוש ומס רכישה שהוטלו ומוטלים על נכסי מקרקעין. עם זאת דומה כי מנהל מס רכוש עושה מלאכתו בשמירת כספי קרן הפיצויים באופן הדוק יתר על המידה ולא אחת נדחים ניזוקים או ניתנות פרשנויות לחוק מס רכוש ותקנותיו שאינם עולים בקנה אחד עם תכליתו של חוק מס רכוש וקרן הפיצויים שהיא חלק בלתי נפרד ממנו.

מעיון במספר החלטות ועדות ערר מס רכוש שפורסמו לאחרונה במשורה, וגם על כך הטרוניה שאין להבין מדוע אין פרסום ושקיפות מלאים של ישיבות והחלטות ועדות ערר מס רכוש במלואם בדיוק כפי שמקובל בפסיקה המשפטית הרגילה, עולה כי ועדות הערר דווקא מחזקות את ידי הניזוקים ומעדיפות לתת פרשנות מרחיבה המאפשרת הרחבת היקף הניזוקים הזכאים לפיצוי ואת הגדלת סכומי הפיצוי.

לא למותר מלציין, כי לדעתנו פרשנויות והחלטות לא מעטות של מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים, כולל הוראות הביצוע שיצאו ליישומן על ידי רשות המיסים הן בעניין פיצויים לניזוקים במלחמת לבנון השנייה והן בעניין פיצויים לניזוקים בעוטף עזה ובמבצע "עופרת יצוקה", אינן תואמות את תכלית חוק מס רכוש ותקנותיו. כגון:

1. פרשנות מנהל מס רכוש לפיה לא ניתן להחליף מסלולי פיצוי לאחר הגשת תביעה לפיצוי, שאינה מעוגנת בחוק ובתקנות ולדעתנו אינה נכונה. רק בתקנות שהותקנו במלחמת לבנון השנייה נאמר מפורשות כי הבוחר במסלול הירוק או האדום לא יוכל להחליף מסלול לאחר שהגיש תביעתו. אולם, בבחירה בין מסלולים לפיצוי מעולם לא נקבעה מגבלה שכזו ובעניין פיצוי לניזוקים בעוטף עזה ובמבצע עופרת יצוקה אין כל הגבלת החלפת מסלול או מעבר ממסלול ירוק למסלול אדום ולהפך.

2. פרשנות מנהל מס רכוש לפיה נדחות תביעות לפיצוי שהוגשו באיחור מעבר לשלושה חודשים שנקבעו לכך בתקנות או לאחר הארכה שניתנה להגשתן בהודעת מנהל רשות המיסים, למרות שהחוק מאפשר מפורשות הגשת תביעות באיחור ככל שיש לניזוק סיבה מספקת לאיחור. לדעתנו, ניתן לפרש את המונח "סיבה מספקת" באופן רחב שיאפשר לניזוקים להגיש תביעות לפיצוי באיחור כדי לא למנוע את פיצויים על נזקיהם האמיתיים.

3. פרשנות רשות המיסים לפיה יש לבחון נזק כמכלול לכל ניזוק שהוא תאגיד או בעל עסקים בסניפים שונים, ללא הבחנה וזיהוי ופיצוי לסניף ספציפי שנפגע, אף אם שאר הסניפים לא ניזוקו או אף הרוויחו באותה תקופה. מהחלטות ועדות הערר עולה כי אין מניעה להגיש תביעה לפיצוי בגין כל סניף באופן עצמאי וללא קשר לסניפים האחרים בין אם הם בתור אזור הנפגע ובין אם הם מחוצה לו.

4. פרשנות לפיה בעל עסק מחוץ לאזור המוגדר ישוב ספר, לא יכול לקבל פיצוי אם הוא עובד או יש לו לקוחות באזור הספר (40 ק"מ מרצועת עזה או אזור ההגבלה), אלא אם היה לו סניף קבוע שפעל חצי שנה לפחות באזור. לדעתנו, אין כל בסיס בחוק להתנייה מסוג זה.

5. פרשנות לפיה למנהל מס רכוש יש סמכות בלתי מוגבלת להשהות את החלטותיו בדבר הפיצוי מעבר לתקופה של חצי שנה מיום הגשת התביעה שנקבעה לכך בתקנות מס רכוש. לדעתנו, התקנות קובעות באופן ברור וחד משמעי כי החלטה שלא נשלחה לניזוק בתוך חצי שנה מיום הגשת התביעה אינה החלטה שניתנה כדין והמשמעות היא כי התביעה התקבלה במלואה כפי שהוגשה על ידי הניזוק.

6. פרשנות לפיה מנהל מס רכוש פטור מתשלום הצמדה למדד וריבית על סכומי הפיצוי המשולמים לניזוקים מעבר ל- 30 יום מיום הנזק או מיום הגשת התביעה. לדעתנו, אין כל שיקול דעת למנהל מס רכוש וכל תשלום באיחור מזכה את הניזוק בהצמדה וריבית מלאים בגין האיחור בתשלום הפיצוי.

7. פרשנות כי לא ניתן לבקש תיקון תביעה לפיצוי אלא מסיבות מיוחדות, בעוד שהתקנות קובעות מפורשות כי ניתן לבקש תיקוני תביעות שהוגשו לפיצוי בתוך ארבע שנים מיום הנזק בשל כל "טעות" ללא צורך הוכחת סיבה מיוחדת לטעות. לדעתנו, ניזוקים ממלחמת לבנון השנייה עדיין יכולים לתקן את תביעותיהם לפי ההחלטות עם הפרשנות המרחיבה שניתנות כיום בועדות מס רכוש הדנות בערעורים על פיצויים שנפסקו במלחמת לבנון השנייה כמו גם בעוטף עזה.