ralc.co.il

true

הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט-2009

27.06.2009

הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט-2009

ניקולא חאפי

ביום 16.6.2009 , פורסמה הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט-2009. להלן מובהרות עיקרי הצעת החוק:

החוק המוצע קובע מנגנון של הטלת עיצום כספי על הלנת שכר, באופן שיאפשר אכיפה במישור המנהלי ולא רק במישור הפלילי.

מטרתו: ההקפדה וההדגשה כי ברירת המחדל הראשונה בכל מה שנוגע להתנהגות זו הינה במישור המנהלי ולא במישור הפלילי.

עוד נקבע, שהלנת שכר הינה התנהגות שנושאת סנקציה פלילית.

לכן, מוצע מנגנון מנהלי כך שמיועד, לטיפול בהפרות חוק, הינו במישור המנהלי ולא הפלילי. הטיפול במישור הפלילי בהלנת השכר נקבע לנסיבות מיוחדות, שמצדיקות הגשת כתב אישום חלופי לטיפול במישור המנהלי.

נקבע בהצעה, בסעיף 25ב לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, כי הלנת שכרו של עובד על ידי מעביד תהווה עבירה פלילית, אשר לצידה עונש מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, העומד כיום על 67,300 שקלים חדשים.

מצוטט סעיף 25ב לחוק הגנת השכר התשי"ח 1958 :

'' 25ב. (א) מעביד העושה אחד מאלה, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977‏ (בסעיף זה - חוק העונשין):

(1) לא מוסר לעובדו תלוש שכר עד המועד האמור בסעיף 24(ג), בניגוד להוראות סעיף 24(א); עבירה לפי פסקה זו היא מסוג העבירות של אחריות קפידה;

(2) מוסר לעובדו תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24(ב).

(ב) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד, בניגוד להוראות סעיף 25, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) מעביד שניכה סכומים משכרו של עובד ולא העבירם למי שלו יועדו הסכומים, בניגוד להוראות סעיף 25א, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד) מעביד שעבר עבירה לפי ההוראות המפורטות להלן, בנסיבות מחמירות, דינו -

(1) סעיף קטן (א) או (ב) - כפל הקנס הקבוע באותו סעיף קטן, לפי העניין;

(2) סעיף קטן (ג) - מאסר 30 חודשים או קנס פי שישה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ה) בסעיף זה, "נסיבות מחמירות" - כל אחת מאלה:

(1) המעשה נעשה בכוונה להשיג טובת הנאה לנאשם או לאחר, או להימנע מתשלום המגיע לעובד או בעבורו;

(2) המעביד מואשם בכתב האישום בשישה אישומים לפחות בשל ביצוע עבירות לפי חוק זה, בתוך תקופה שאינה עולה על 12 חודשים, ובלבד ששישה אישומים הם בשל עבירות שנעברו כלפי שני עובדים, שלושה אישומים כלפי כל אחד מהם; במניין האישומים לפי סעיף זה, יראו אישום בעבירה כלפי יותר מעובד אחד כאישום בעבירה כלפי כל אחד מהעובדים. ''

בהתאם להצעת החוק, בית הדין לעבודה או בית המשפט שדן בעניינם אלה רשאים להתחשב בעובדה, שהוטל פיצוי הלנת שכר, בעת שיבואו לגזור את דינו של מי שנמצא אשם בדין פלילי בשל הלנת השכר כאמור.

מסקנה: בנוסף לעיצום האזרחי של פיצויי הלנת שכר הקבוע כיום בחוק - עם קבלת החוק על פי ההצעה , הופכת הלנת השכר גם להיות עבירה פלילית שבצידה עיצומים כספיים בסכומים ניכרים ללא קשר ובנוסף לעיצום האזרחי.

מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד.מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.
בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.
כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד. מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.
בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.
כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד. מניעת פגיעה שרירותית בשכרו של העובד על-ידי מעבידו.
בחוק הגנת השכר נקבע מועד תשלום השכר, ונקבע פיצוי גבוה למקרה של הלנת שכר.
כמו כן מגביל החוק את יכולתו של המעביד לנכות סכומים משכרו של העובד. בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק. בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק. בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק. בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק. בחוק הגנת השכר, מוגדר כי שכר עבודה המשתלם על בסיס חודשי יש לשלם בתום החודש שעבורו הוא משולם, אך יחד עם, זאת נקבע כי אם ישולם השכר בתוך 9 ימים לאחר תום החודש, לא ייחשב הדבר כהלנת שכר.
איחור בתשלום מעבר ליום התשיעי, יחייב את המעביד בפיצוי הלנת שכר על כל תקופת האיחור (החל מהיום הראשון) בהתאם לקבוע בחוק.

הוסף למועדפים
קישור למאמר: http://www.ralc.co.il/מאמר-2187-הצעת-חוק-הגנת-השכר-עיצום-כספי-ועונשין-התשס-ט-2009.aspx

© כל הזכויות שמורות