|
רשות המסים בישראל – מבנה ארגוני ומטרות
1. כללי
רשות המסים בישראל הוקמה, הלכה למעשה, בעקבות החלטת הממשלה בדבר איחוד האגפים - מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, המכס ומע"מ, ושע"מ (שירות עיבודים ממוכנים), שהתקבלה ביום 15.9.03, במטרה: "לאחד את ניהול נושא גביית המסים תחת מנהל ראשי אחד, להסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים". האיחוד נכנס לתוקף ביום 1.9.04. החל מאפריל 2007 מכהן יהודה נסרדישי בתפקיד מנהל רשות המסים בישראל (להלן - " הרשות " או " רשות המסים ").
הקמת רשות המסים היוותה מהלך בעל חשיבות, הן בהיבט של התייעלות מערכת המס ושיפור השירות לאזרח, והן כחלק בלתי נפרד ממערכת אכיפת החוק בישראל.
ברשות, המונה כ - 5,300 עובדים, פועלות היחידות הבאות:
1. ההנהלה, בה מרוכזת פעילות המטה, הכוללת את המנהל, הסגנים, והמחלקות המקצועיות.
2. יחידות השדה (להלן - היחידות):
§ מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - 26 משרדי שומה (מס הכנסה) אזוריים, 10 משרדי מיסוי מקרקעין אזוריים, 3 משרדי חקירות אזוריים, 3 יחידות אזוריות לאכיפת הגבייה, ויחידת מודיעין שטח.
§ המכס ומע"מ - 6 בתי מכס, 9 מעברי גבול יבשתיים בינלאומיים, 8 מעברים פנימיים לאורך קו התפר ו- 3 נציגויות בחו"ל, 17 משרדי מע"מ אזוריים (כולל 3 משרדי מס קניה אזוריים), 1 יחידת קישור מע"מ לרשות הפלסטינית (קמר"פ), 4 משרדי חקירות אזוריים, יחידת מודיעין ארצית, ויחידת מטה למניעת הברחות סמים והלבנת הון.
בנושאי מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, אמונה הרשות על גביית מסים ישירים, מסי מקרקעין, היטלים מיוחדים, מסים משכר ומסים על הכנסות . הרשות פועלת מתוקף חוקים, תקנות והוראות שעיקרם כדלקמן: פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), חוק מס רכוש וקרן פיצויים, חוקי עידוד, חוק מס ערך מוסף (מס שכר ורווח), חוק העבירות המנהליות, פקודת המסים (גבייה), חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) וכן הוראות שונות המתייחסות למסים הכלולות בחוקים ובתקנות אחרים.
בנושאי מכס ומע"מ, אמונה הרשות על גביית המסים העקיפים, המוטלים על צריכת סחורות ושירותים. המסים אותם גובים הם: מס ערך מוסף - המוטל בשיעור אחיד על כל הפעולות במשק, מכס - המוטל על יבוא סחורות, מס קנייה - המוטל הן על הייצור המקומי והן על היבוא, בלו על דלק - מס קצוב המוטל על כל סוגי הדלק .
2. גביית המסים
תפקידה העיקרי של הרשות הוא לגבות את המסים הבאים:
1. מסים ישירים - מס הכנסה, מס רווח הון, מס שבח מקרקעין
מסים ישירים הם מסים המוטלים ישירות על הכנסתם החייבת של יחידים וחברות, הן מפעילות כלכלית שוטפת, והן מעסקאות הון חד פעמיות. ככלל, מס הכנסה מוטל באופן פרוגרסיבי על רווחיהם של יחידים ואילו מס חברות מוטל בשיעור קבוע של 26% (בשנת 2009) על רווחיהן של חברות. מס רווח הון ומס שבח מקרקעין מוטלים על רווחים מעסקאות הון של יחידים (ככלל, בשיעור של 20%) ושל חברות (בשיעור החל על רווחיהם השוטפים).
2. מסים המוטלים על עסקאות במקרקעין
מס רכישה מוטל על הרוכש. להבדיל ממס שבח המוטל על הרווח הנצמח במכירת מקרקעין, מס רכישה אינו מוטלים רק על הרווח, אלא בשיעור קבוע משווי הנכס הנמכר.
3. מסים עקיפים - מכס, מס קניה, מע"מ, בלו על דלק
§ מכס - הוא מס המוטל על יבוא טובין בלבד, וזאת בשיעורים, כמפורט בתעריף המכס ומס קניה. שינויים, בעיקר הפחתות, בשיעורי המכס חלים מתוקף הסכמי סחר, שעליהם חתמה ישראל, כגון עם: מדינות האיחוד האירופי, ארה"ב, אפט"א, קנדה, טורקיה ועם מכסיקו.
§ מס קניה - הוא מס המוטל הן על טובין ביבוא, והן על טובין מייצור מקומי. מס קניה חל, בעיקר, על יבוא מוצרים אלה: כלי רכב, סיגריות, דלק, טלפונים סלולאריים, אלכוהול ומכשירי אלקטרוניקה למיניהם. שיעור מס קניה זהה לגבי אותם טובין, הן ביבוא, והן בייצור מקומי.
בראשית שנות התשעים הוחל במדיניות של הפחתה הדרגתית של שיעורי מס קניה. מדיניות זו נמשכת עד היום, וזאת כדי להוות מנוע צמיחה למשק.
§ מס ערף מוסף (להלן - מע"מ ) - מוטל על עיסקה בישראל, על יבוא טובין, ועל מתן שירותים, בשיעור אחד ממחיר העיסקה או הטובין, כפי שקבע שר האוצר בצו. (נכון למועד פרסום זה, השיעור הוא 16.5%).
§ בלו על דלק - מוטל כמס קצוב על סוגי הדלק, כגון: בנזין, סולר, נפט, גז, פחם ומזוט. סכום המס מתעדכן ברשומות אחת לשלושה חודשים, לפי מדד המחירים לצרכן.
4. מס שכר ורווח המוטל על מוסדות כספיים וכן מס שכר המוטל על מלכ"רים מקורם בחוק מע"מ וגבייתם מוטלת מכוח החוק על מס הכנסה. הטלת מע"מ על השירותים שמספקים הגופים האמורים, מסובכת מבחינה טכנית ולפיכך בחר המחוקק בחלופה שוות ערך מבחינה כלכלית, המחושבת מבחינה טכנית כפונקציה של רווחי ארגונים אלה והשכר שהם משלמים. שני הפרמטרים הללו מהווים בסיס לחישוב מס הכנסה ומכאן הטעם להטלת גבייתם על רשות המסים.
3. תפקידים נוספים של הרשות
o קיום תנאי חוקיות היבוא והיצוא - למניעת פעילות בלתי חוקית בתחומים, כגון: תקן, בריאות, איכות הסביבה, קניין רוחני, סמים, יבוא ממדינות שאין לישראל עמן יחסים דיפלומטים, והונאות מסחריות. בשנים האחרונות, כתוצאה מאמנות והסכמים בינלאומיים שנחתמו, הגבירה הרשות את פעילותה בתחומי קניין רוחני והלבנת הון.
o פיקוח על היבוא המסחרי לרש"פ - בכל נמלי הים, האוויר, ובמעברי הגבול היבשתיים, כולל ביצוע בדיקות ביטחוניות.
o הרחבת שיתוף הפעולה הבינ"ל בענייני מכס - במקביל למגמה של הפחתת שיעור מסי היבוא, מתרחב שיתוף הפעולה הבינלאומי בענייני מכס, לרבות: חקירות, פישוט הליכים ונהלים, קישור מערכות מידע, הצטרפות לאמנות בינלאומיות, וחתימה על הסכמי סחר.
o תשלום פיצויים בגין נזקי מלחמה ובצורת - מבוצע בהתאם לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961. מימון קרן הפיצויים מקורו במס הרכוש, אך החל משנת 2000, עם ביטולו של המס האמור, מקור המימון הוא מגביית מס רכישה. 0.85% ממס הרכישה מופרש לקרן הפיצויים .
o מס הכנסה שלילי - ב- 18.12.07 נחקק החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים, הכולל בין היתר את ההסדרה של חוק "מס הכנסה שלילי". מטרות החוק, בין היתר, הינן להוות כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה, להגדיל את הכנסתם הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות, ולצמצם את הפערים הכלכליים בין בעלי השכר הנמוך לבין העובדים ברמות השכר הגבוהות יותר.
4. המבנה הארגוני של הרשות
המטה המאוחד של הנהלת רשות המסים, בראשות מנהל הרשות וסגניו, מרכז טיפול בנושאים מקצועיים, כמפורט בזה:
0. חטיבת המינהל - החטיבה אחראית לפיתוח המשאב האנושי ברשות ולתיאום פעולות הרשות עם גורמי פנים וחוץ. החטיבה מרכזת את הטיפול בתקציב הרשות ובהקצאת משאבים (אנושיים, חומריים ותקציביים) לפרויקטים ולפעילויות המבוצעים על ידי יחידות הרשות. כמו-כן, מטפלת החטיבה בנושאי משק, מחשוב, הדרכה, ויחסי עבודה, וזאת תוך יצירת אינטגרציה ביניהם.
1. חטיבת שומה וביקורת חשבונות - אחראית על שלושה תחומים אלה: שומת מס הכנסה (שכירים, עצמאים, וחברות), שומת מיסוי מקרקעין (שומות מס שבח ומס רכישה) וביקורת חשבונות במע"מ. בנוסף, החטיבה ממונה על אכיפת הוראות ניהול ספרים, ומטפלת בתשלום פיצויים לנפגעי מלחמה ובצורת. לחטיבה אחריות כוללת ליישום אחיד של מדיניות השומה ולהבטחת שלמות ונכונות הדיווחים המתקבלים מלקוחות במס הכנסה, במע"מ ובמיסוי מקרקעין.
2. חטיבת מודיעין וחקירות - אחראית על אכיפת חוקי המסים שבטיפול הרשות, וטיפול בתיקים בהם קיים חשד לביצוע עבירות מס פליליות. החטיבה עוסקת באיסוף החומר המודיעיני, השגת ראיות, גילוי עבירות, והעמדת החומר הנדרש לרשות היחידות המשפטיות. היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם רשויות אכיפה אחרות, כגון משטרת ישראל, הרשות לניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים וכו'.
3. חטיבה מקצועית - אחראית על התוויית מדיניות בנושאים מקצועיים, לרבות ייזום וטיפול בהצעות חוק ותיקוני חקיקה על מנת להתאים את הוראות החוק למציאות כלכלית משתנה, הכנת חוזרים מקצועיים, הקמת צוותי עבודה לטיפול בנושאי מס, והשתתפות בוועדות מקצועיות שונות. אחראית ליישום נכון של הוראות החוק בכל מכלול חוקי המס ולהנחייתם המקצועית של עובדי השדה, כמו-כן, מטפלת בפניות הציבור הנוגעות להחלטות מיסוי מקדמיות ובנושאי המיסוי הבינלאומי.
4. חטיבה משפטית - מטפלת בנושאים הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. במישור האזרחי, מטפלת החטיבה בתכנון וניסוח הצעות חוק, ובמתן סיוע משפטי לפרקליטות המדינה, ליחידות ההנהלה, וליחידות השדה. במישור הפלילי מטפלת בהכנה וניהול של תיקים פליליים הנוגעים לעבירות מס מהותיות במע"מ ומכס, וכן בעבירות בסיסיות במס הכנסה, מע"מ ומכס.
5. החטיבה לאכיפת הגבייה - אחראית לקביעת מדיניות הגבייה מעצמאיים, מחברות ומשכירים, ניכויים, מיסוי מקרקעין וגביית מע"מ. כמו כן אחראית החטיבה לקביעת מדיניות ניהול החוב ומעקב על כל תהליכי אכיפת הגבייה. החטיבה מפעילה מערכת אכיפה לגביית המסים הנוגעים לרשות ובמידת הצורך מפעילה גם את היחידות לאכיפת הגבייה, ואת "כוח 100" לטיפול בסרבני מס.
6. שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים ) - יחידה המנהלת את כלל מערך ה- IT של רשות המסים, פיתוח מערך מחשב תומך, תשתיות מחשבים ותקשורת, מאגרי מידע וכיו"ב
7. חטיבת ביקורת פנים ונציב קבילות - מטפלת בעריכת ביקורות פנימיות בכל יחידות הרשות, על מנת לוודא כי תקוימנה הוראות החוק וההוראות המקצועיות. כמו כן מטפלת היחידה בבדיקת תלונות הציבור לשם שמירה על טוהר המידות של עובדי הרשות. החטיבה מופקדת על ביצוע בקרה וביקורת שיטתית, בלתי תלויה ואובייקטיבית, על מנת לאתר ליקויים ולהמליץ על תיקונם. בנוסף, מחובת החטיבה ליישם את המלצות דו"ח מבקר המדינה.
8. מינהל המכס - מטפל בקביעת מדיניות בתחום סחר חוץ, ניהול מערכת סחר החוץ, אכיפת תנאי חוקיות היבוא והיצוא, מניעת פעולות בלתי חוקיות (הונאות, סמים, הלבנת הון, קניין רוחני), ופיקוח על כלל היבוא המסחרי לרש"פ, כולל בידוק בטחוני. בשנים האחרונות עברו תהליכי העבודה של המכס מהפכה, תוך ניצול אמצעי המחשוב המתקדמים המאפשרים, מצד אחד, שיפור השירות ללקוחות ומצד שני, הידוק הפיקוח על אכיפת חוקי היבוא ותשלום המסים כחוק.
9. חטיבת שירות לקוחות - מופקדת על ממשק זמין, ידידותי ויעיל לציבור, למתן מידע, דיווח ותשלום מסים, תוך דגש על הובלת תהליך ליצירת נקודת ממשק יחידה ללקוח עם הרשות, מענה במגע יחיד, צמצום החיכוך עם לקוחות "תמימים", שיפור הזמינות של המשרדים ללקוח ותמיכה בהעמקת הגבייה אגב פעילויות שירות מקדמות גבייה. החטיבה פועלת לייעול תהליכי העבודה תוך התמקדות בלקוחות, באמצעות פעולות לאיתור "צווארי בקבוק" בתהליכי השירות, טיפול בהם והטמעת נורמות עבודה איכותיות ויעילות. כמו גם, לשיפור זמינות במתן השירות באמצעים מקוונים.
10. חטיבת תכנון וכלכלה - מטפלת בתחומי: התכנון, הכלכלה, המדיניות, וניתוח כלל ההיבטים הנוגעים למערכת המס, תוך יצירת אינטגרציה בין כל סוגי המסים. כמו כן מטפלת בגיבוש אסטרטגיה חקיקתית ותפעולית ובגיבוש חלופות לרפורמות חקיקה שונות. אחראית לפרסום: תדריכים כלכליים, הנחיות מקצועיות, תכניות עבודה של הרשות, מדידה וחקר ביצועים של מחלקות הרשות
11. חטיבת דוברות והסברה - אמונה על העברת מידע לציבור בנוגע למדיניות ופעילויות הרשות, וזאת באמצעי תקשורת ובאמצעי הסברה נוספים. החטיבה מביאה בפני הציבור את המידע הדרוש לו מול הרשות, הן לעניין מיצוי זכויותיו והן למילוי חובותיו. החטיבה מסייעת בחיזוק ההרתעה הדרושה למילוי תפקידה של הרשות - עמידה ביעד הכנסות המדינה תוך יצירת תחושת הוגנות ושוויון מצד משלמי המסים. החטיבה מפעילה את אתר האינטרנט כממשק מרכזי ואינטראקטיבי לפעילות שבין הגולש לרשות.
5. האסמכתאות החוקיות
האסמכתאות החוקיות העיקריות לביצוע משימות הרשות שפורטו לעיל, בין היתר, הן:
o פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961
o חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975
o חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג - 1963 (שם החוק עד 1.1.2000 - חוק מס שבח מקרקעין, תשכ"ג - 1963. שם החוק עד 1.8.2007 - חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג - 1963);
o חוק מס רכוש וקרן פיצויים, תשכ"א - 1961 ;
o חוקי עידוד שונים: חוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959; חוק לעידוד השקעות הון
בחקלאות, התשמ"א-1980; חוק לעידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969;
o חוקי אינפלציה: חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ"ב - 1982; חוק מס
הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ"ה - 1985;
o חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו - 1985;
o פקודת המסים (גבייה);
o פקודת המכס (נוסח חדש);
o חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב - 1952;
o חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א - 1961;
o חוק הבלו על הדלק, התשי"ח-1958;
o פקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט - 1979;
o חוק סוכני מכס, התשכ"ה - 1964;
o חוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000;
o חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה
שלילי), התשס"ח-2007.
6. הכנסות המדינה מגביית המסים
o הכנסות רשות המסים בישראל בשנת 2008 הסתכמו בכ-179.1 מיליארד ₪ לעומת 186 מיליארד ₪ בשנת 2007. בניכוי תיקוני חקיקה והתאמות לנתוני התקציב ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 4.6%.
o במסים העקיפים נותרו ההכנסות ללא שינוי ריאלי (ירידה של 0.3%), לעומת זאת במסים הישירים חלה ירידה ריאלית בשיעור של כ - 8%. בניתוח המגמה של ההכנסות בשנת 2008, ניתן לראות כי בהכנסות ממסים עקיפים נרשמה יציבות עד חודש אפריל, ומחודש מאי ואילך המגמה נטתה מטה, מגמה שהתחזקה ברבעון האחרון של השנה. במסים הישירים הסתמנה מגמת ירידה בהכנסות במשך כל השנה, מגמה שהחלה כבר באמצע שנת 2007.
o במהלך 2008 הופחתו מסים בהיקף כולל (נטו) של כ-7 מיליארד ₪: במסים הישירים הופחתו מסים נטו בהיקף של כ-7.3 מיליארד ₪, בעיקר בשיעורי המס על יחידים וחברות (בשנת 2008 עמד מס חברות על שיעור של-27% ובמסגרת התוואי השנתי שיגיע ל-25% בשנת 2010); במסים העקיפים נרשמה תוספת נטו של כ-0.3 מיליארד ₪ בעיקר מהעלאת המס על סולר ומנגד מהפחתות בשיעורי מס קניה על מוצרים בני קיימא ורכב.
o ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו בשנת 2008 ב - 95.7 מיליארד ₪ לעומת 106.5 מיליארד ₪ בשנת 2007. בהגדרות רשות המסים ובניכוי התאמות, הפרשות לקרן פיצויים ותיקוני חקיקה ירדו ההכנסות בשיעור ריאלי של 7.8%.
o הכנסות ממסים עקיפים הסתכמו בשנת 2008 בכ- 83.4 מיליארד ₪ לעומת כ- 79.6 מיליארד ₪ בשנת 2007. בהגדרות רשות המסים, בניכוי התאמות ותיקוני חקיקה, נשארו ההכנסות הריאליות ללא שינוי לעומת התקופה המקבילה אשתקד (ירידה של 0.3%). בהיקפי הגבייה ממע"מ חלה עליה מתונה בשיעור של כ-1%, אולם, בהכנסות ממס קניה מיבוא חלה ירידה משמעותית בשיעור של כ- 8.4% הנובעת בעיקר מירידה ביבוא כלי רכב.
o במהלך שנת 2008 נרשם פער בהכנסות בהיקף של כ-6.5 מיליארד ₪ בהשוואה ליעד ההכנסות הנכלל בתקציב המדינה לשנת 2008. בחלוקה לסוגי מס, בשעה שבמסים ישירים נרשם חוסר של כ-7.9 מיליארד ₪, במסים עקיפים נרשם עודף ביחס ליעדי התקציב של כ-1.4 מיליארד ₪. הירידה בהכנסות הריאליות נובעת בעיקר מהמצב הכלכלי ומהמיתון בעולם ובישראל.
|