גמלה המשתלמת לעובד בפשיטת רגל של מעבידו בגין משכורת ופיצויים – האם ניתן לבחור?

יצחק פוגל, עו"ד רו"ח , גיל רוזנשטוק, רו"ח (משפטן)

ביום 14 ביולי 2009 אושר חוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010. לאור פשיטות הרגל הרבות הצפויות במשק בתקופת המשבר הכלכלי, וכדי לשמור על זכויות עובדים, אושרה העלאה בשיעור 30% של התקרה הקבועה בסעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי, לעניין הגמלה לה זכאי עובד בגין פשיטת רגל או פירוק של מעבידו. לאחר התיקון, הגמלה שתשולם לעובד תהיה חוב שכר העבודה ופיצויי הפיטורין שמעבידו חייב לו, או כ- 95אלפי ש"ח[1] (במקום כ- 73 אלפי ש"ח לפני התיקון), לפי הנמוך.

פעמים רבות, מעביד שפושט רגל נותר חייב לעובדו סכומי כסף ניכרים, לרבות בגין שכר עבודה, פדיון ימי חופשה ופיצויי פיטורין. יתרה מכך, החוב בגין שכר העבודה עשוי לנבוע לא רק מחודש העבודה האחרון, אלא אף מחודשי עבודה קודמים, בהם חלק ניכר משכרו מתוך הזדהות עם קשיי המעביד ובתקווה לשיפור המצב.

כידוע, סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה פוטר ממס פיצויי פיטורין שקיבל עובד עד לתקרה . מכאן עולה השאלה, מה הדין כאשר מקבל העובד גמלה מהבטוח הלאומי, הכוללת חוב המעביד בגין שכר עבודה וכן בגין פיצויי פיטורין – האם יש לייחס את סכום הגמלה תחילה לשכר עבודה או שמא לפיצויי פיטורין? ואולי רשאי העובד לייחס את סכום הגמלה למרכיבים השונים לפי בחירתו, באופן שימזער את תשלומי המס שלו? ומהן השלכותיה של בחירה זו?

ייחוס הגמלה למרכיביה

סעיף 187(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו הזכאי לגמלה לפי פרק זה על הסכום המרבי האמור בסעיף 183, תיזקף תחילה הגמלה המגיעה לו לחוב שכר העבודה, ואחריו - לחוב פיצויי פיטורים".

ניקח לדוגמה עובד, שנקלע למצב של פשיטת רגל של מעבידו. הבנקים מימשו את השעבוד הספציפי שהוטל על המכונות והמפעל, באופן שבו לא נותרו נכסים בידי המעביד לשלם את חובו לעובד, אשר נותר בפני שוקת שבורה. בהיותו עובד וותיק, נצברו לזכותו סך 80 אלפי ש"ח בגין פיצויי פיטורין, וכן 100 אלפי ש"ח נוספים בגין שכר עבודה, לרבות תשלום בעד שעות נוספות, פדיון חופשה ודמי הבראה. ברם, העובד נאלץ להסתפק בגמלה בסך 95 אלפי ש"ח בלבד, בהתאם לתקרה. כיצד יש לייחס לצרכי מס את סכום הגמלה למרכיביה?

לכאורה, מלשון החוק עולה, כי יש לייחס את הגמלה תחילה לשכר עבודה, באופן שבו כל הגמלה תהיה חייבת במס, והעובד לא יוכל ליהנות מהפטור ממס המוענק לפיצויי פיטורין. האמנם כך הם פני הדברים?

אנחנו סבורים, כי יש לאמץ פרשנות מקלה במקרה זה, ולפרש את הדיבור "עלה חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו", באופן שבו עסקינן בחוב כפי שנתבע בפועל מהביטוח הלאומי, ולא בחוב התיאורטי שהיה חייב המעביד לעובדו, אילו לא נעשה חדל פירעון.

לטעמנו, המחוקק היה ער למצב שבו העובד מעוניין שהגמלה תיוחס דווקא לשכר עבודה, כגון במקום שבו העובד אינו מגיע לסף המס בשל נקודות זיכוי, ניכויים ופטורים. במקרה זה, קבלת הגמלה תובא בחשבון לעניין חישוב גמלאות נוספות שהעובד יהיה זכאי להן מהביטוח הלאומי, לרבות לעניין דמי אבטלה.

אולם, כאשר מלכתחילה התביעה לגמלה הוגשה בסכום שאינו גבוה מהתקרה, הרי שאין להזדקק להוראת סעיף 187(א) לחוק, על אף שסכום החוב התיאורטי שחייב המעביד לעובד עולה על התקרה כאמור. במקרה זה, סכום התביעה לגמלה שהוגשה לביטוח לאומי בשל חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו, אינו עולה על התקרה כאמור, ולפיכך הגמלה תיוחס לפי המרכיבים שנתבעו לתשלום בפועל.

איך להגיש את התביעה – דוגמאות מעשיות

על העובד או עורך דינו לערוך חישוב מפורט של סכום החוב המגיע לו מהמעביד בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין, ולהגיש את התביעה לגמלה באופן מושכל כמפורט בטבלה להלן, בהנחה שתקרת הגמלה הינה 95 אלפי ש"ח:

	חוב בפועל בגין		כדאי לתבוע גמלה בגין
	שכר עבודה	פיצויי פיטורין	שכר עבודה	פיצויי פיטורין
	אלפי ש"ח
מצב 1	40	40	40	40
מצב 2	80	80	15	80
מצב 3	100	100	-	100

מצב 1 - סך החוב הכולל המגיע לעובד בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין אינו עולה על סכום התקרה. במקרה זה כדאי לתבוע את החוב כולו, באופן שבו חלקו ייוחס לשכר עבודה החייב במס וחלקו ייוחס לפיצויי פיטורין הפטורים ממס.

מצב 2 - החוב המגיע לעובד בגין פיצויי פיטורין נמוך מסכום התקרה, אולם סך החוב בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין עולה על התקרה. במקרה זה כדאי לתבוע את כל החוב בגין פיצויי פיטורין הפטורים ממס, ובנוסף כדאי לתבוע חלק משכר עבודה החייב במס, באופן שבו הסך הכולל של התביעה יהיה שווה לתקרה כאמור. באופן זה, העובד ייהנה מפטור ממס בשל כל פיצויי הפיטורין שקיבל, וכהשלמה לתקרת הגמלה, יקבל העובד סכום נוסף בגין שכר עבודה (15 אלפי ש"ח), שיהיה חייב במס בידיו.

עובד שיגיש את התביעה לפי הסכום הכולל המגיע לו בגין שכר עבודה ופיצויי פיטורין (160 אלפי ש"ח), יתחייב במס בגין חלק התביעה המיוחס לשכר עבודה, שכן הוראות סעיף 187(א) לחוק הביטוח הלאומי קובעות, כי יש לייחס תחילה את הגמלה לחוב שכר העבודה. עובד זה יוכל ליהנות מפטור ממס בשל פיצויי פיטורין רק בגובה ההשלמה לתקרת הגמלה (15 אלפי ש"ח).

מצב 3 - החוב המגיע לעובד בגין כל אחד מהרכיבים בנפרד – שכר עבודה ופיצויי פיטורין – גבוה מסכום התקרה. במקרה זה, טוב יעשה העובד אם יבחר לתבוע רק את החוב בגין פיצויי פיטורין הפטורים ממס, ולא יתבע כלל את שכר העבודה שחייב לו המעביד. באופן זה, כל הגמלה תיוחס לרכיב שנתבע בפועל, ותהיה פטורה ממס. עובד שיגיש את התביעה לפי הסכום הכולל המגיע לו, יאלץ לוותר על הפטור, ואין לו להלין אלא על עצמו.

אחרית דבר

כאשר מעביד פושט רגל, העובד מקבל גמלה מהבטוח הלאומי, העשויה לכלול חלק בגין שכר עבודה וחלק אחר בגין פיצויי פיטורין. מלשון החוק עולה כי במקום שעלה חוב המעביד כאמור על תקרת הגמלה, תיזקף תחילה הגמלה לחוב שכר העבודה.

אנחנו סבורים, כי הוראה זו כאשר מדובר בחוב כפי שנתבע בפועל מהביטוח הלאומי, ולא בחוב התיאורטי שהיה חייב המעביד לעובדו, אילו לא נעשה חדל פירעון.

לטעמנו, כאשר מלכתחילה התביעה לגמלה הוגשה בסכום שאינו גבוה מהתקרה, הרי שאין להזדקק להוראה זו, על אף שסכום החוב התיאורטי שחייב המעביד לעובד עולה על התקרה כאמור. במקרה זה, סכום התביעה לגמלה שהוגשה לביטוח לאומי בשל חוב שכר עבודה ופיצויי פיטורים של מעביד לעובדו, אינו עולה על התקרה כאמור, ולפיכך הגמלה תיוחס לפי המרכיבים שנתבעו לתשלום בפועל.

הגשת התביעה לגמלה מתבצעת באמצעות מפרק החברה (או הנאמן בפשיטת רגל). על המפרק לדעת, כי במקום שבו התביעה לא תוגש באופן שממזער את תשלומי המס של העובד, הוא עלול למצוא עצמו חשוף לאפשרות תביעה מצד העובד.

יצחק פוגל, עו"ד (רו"ח), LLM, MBA – יועץ ומנהל מחלקת מיסוי מקרקעין ומע"מ במשרד שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון

גיל רוזנשטוק, רו"ח (משפטן) - מנהל המחלקה המקצועית במשרד שיף הזנפרץ ושות' רואי חשבון

[1] יצויין, כי בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר, שהכוונה הינה להגדיל את סכום תקרת הגמלה: "כך שיעמוד על כ– 100,000 ש"ח", אולם בפועל הוגדלה התקרה ל: "13 פעמים הסכום הבסיסי", המהווים כ- 95 אלפי ש"ח בלבד.