חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010), התשס"ט-2009 (להלן – חוק ההתייעלות הכלכלית), שנכנס לתוקפו ביום 15.7.2009 (כ"ג בתמוז התשס"ט), קובע שורה של תיקונים עקיפים בחוקים שונים, שמטרתם לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי–העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים-חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה. המאמר שלהלן יסקור את עיקרי התיקונים שנעשו בחוקי העבודה וקשורים לדיני עבודה בלבד.
מועד תחילת השינויים, שיפורטו להלן, הינו החל מיום 15.7.2009, אלא אם צוין במפורש אחרת.
תיקון חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991:
התיקון לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 ותיקון סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, הגדילו את סכומי אגרת הבקשה והאגרה השנתית בהעסקת עובד זר וכן את דמי ההיתר ואת שיעור ההיטל על העסקת עובד זר. כמו כן, נקבעו סכומי אגרת הבקשה והאגרה השנתית בהעסקת עובד זר בענף החקלאות או הסיעוד וכן סכומה של אגרת הבקשה להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה. לענין זה נקבע, כי כניסתו לתוקף של התיקון יחל ביום 1.1.2010 (ט"ו בטבת התש"ע).
עוד יצוין, כי בהתאם לתיקון, הסכומים שנקבעו לאגרת הבקשה, האגרה השנתית וההיטל על העסקת עובד זר, בגין העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, יהיו נמוכים יותר במהלך השנים 2010 ו-2011.
כמו כן, התווסף סעיף חדש לחוק האמור, לפיו הממונה רשאי שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד שלא שילם קנס חלוט, שנתחייב בו בשל עבירה בקשר עם העסקת עובדים זרים.
תיקון חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969:
לסמכותו הייחודית של בית הדין האזורי לעבודה התווספה סמכות עניינית נוספת, לפיה בית הדין האזורי לעבודה ידון בתובענה של עובד או נציג ארגון עובדים נגד מעביד או נושא משרה אצלו, או של מעביד או נושא משרה אצלו נגד עובד או נציג ארגון עובדים, בקשר ליחסי עבודה, שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.
תיקון חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976:
לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, התווסף סעיף חדש, הקובע איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו, בתקופת הזכאות לדמי מחלה. יחד עם זאת, האיסור לא יחול במקרה בו ההודעה המוקדמת לפיטורים ניתנה לעובד בטרם נעדר עקב מחלתו, ולא יחול במקרה בו מקום העבודה של העובד פסק מלפעול (הפסקה שאיננה זמנית)/הוכרז פושט רגל/ניתן צו פירוק.
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1988:
לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1988, התווסף סעיף חדש, הקובע כי עובד בעל ותק של שנה לפחות אצל אותו המעביד, או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף עד 60 ימי היעדרות בשנה, בשל מחלה ממארת של בן זוגו, על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו, לפי בחירת העובד.
תיקון חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993:
התיקון לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, הגדיל את מספר ימי ההיעדרות שעובד, שעמו ילד שלא מלאו לו 18 שנה, ועבד שנה לפחות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה, זכאי לזקוף על חשבון תקופת המחלה הצבורה שלו או על חשבון ימי החופשה המגיעים לו (לפי בחירתו), בשל מחלה ממארת של ילדו, מ-עד 30 ימי היעדרות בשנה, ל-עד 90 ימי היעדרות בשנה.
לגבי עובד שהינו הורה יחיד או שהילד נמצא בחזקתו הבלעדית, או שבן זוגו עובד ולא נעדר מעבודתו מכוח זכאותו כאמור, הוגדלו מספר ימי ההיעדרות שהעובד זכאי לזקוף מ-עד 60 ימי היעדרות בשנה ל-עד 110 ימי היעדרות בשנה.
תיקון חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957:
לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, התווספה הוראה לפיה מעביד אשר יפר את האיסורים הקבועים בחוק זה, שעניינם איסור מניעת הכניסה של נציג מארגון העובדים למקום עבודה ואיסור פגיעה בעובד לענין חברות או פעילות בועד עובדים או בארגון עובדים, עשוי להיות מחויב בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק וכן בפיצויים לדוגמה, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה.
כמו כן, התיקון לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, האריך את תקופת ההתיישנות הקבועה על הפרת האיסורים האמורים לעיל, כך שבמקום תקופת התיישנות של 12 חודשים, תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים מיום שנוצרה העילה.
תיקון חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988:
התיקון לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, האריך את תקופת ההתיישנות הקבועה על הפרת החוק, כך שבמקום תקופת התיישנות של 12 חודשים, תעמוד תקופת ההתיישנות על 3 שנים מיום שנוצרה העילה.
תיקון לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996:
לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, התווספה הגדרת קבלן שירות, לפיה קבלן שירות הינו מי שעיסוקו במתן שירות באחד מתחומי העבודה המפורטים בתוספת השניה, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.
התוספת השניה אשר התווספה לחוק קובעת שני ענפים, כדלקמן:
1. שמירה ואבטחה;
2. ניקיון.
החוק מטיל על קבלן שירות חובת רישוי. כמו כן, התווספו הוראות עונשין בנוגע להפרת הוראות החוק ע"י קבלן שירות.
ההוראות המפורטות לעיל תיכנסנה לתוקף ביום 1.1.2010 (ט"ו בטבת התש"ע).