שלילת פיצויי פיטורין ודחיית תביעה לשעות נוספות מחשב שסרח

שלילת פיצויי פיטורין ודחיית תביעה לשעות נוספות מחשב שסרח

חנן כהן, עו"ד (יועץ מס)

בית הדין הארצי לעבודה, דן לאחרונה בערעור וערעור שכנגד שהוגש בין היתר על קביעת ביה"ד האזורי בעניין שאלת שיעור ההפחתה בעת שלילת פיצוי פיטורין מעובד כאשר נקבע כי העובד פוטר בנסיבות השוללות תשלום פיצויי פיטורין .

בית הדין הארצי קבע, כי שאלה זו של מידת ודרגת שלילת הפיצוים נתונה ביסודה להערכתה ושיקול דעתה של הערכאה הדיונית (ביה"ד האזורי).

המדובר בתביעה ותביעה שכנגד בין חברת טובול חומרי בניין ובין החשב שלה מר בן עטר.

נקבע, כי מר בן עטר אשר היה חשב החברה ונהנה ממעמד בכיר ביותר בה, פעל בדרכים לא דרכים, תוך ניצול מרותו, תפקידו וידיעותיו להגדלת שכר הנטו שלו וזאת ללא ידיעת בעלי החברה.

ביה"ד האזורי קבע, כי בן עטר שינה נתונים, הפיק דוחות כפולים ושיבש את התוכנה הכל למען צרכיו והסתרת מעשיו והסב נזקים כבדים לחברה.

בנוסף קבע בית הדין, כי בן עטר ביצע שורה של הפרות משמעת בסמוך לפיטוריו.

בית הדין הארצי, קיבל את קביעת ביה"ד האזורי, וקבע כי זה פסק נכון כאשר שלל את מלוא פיצוי הפיטורין.

נקבע, כי בן עטר, כיהן בתפקיד בכיר כחלק מהנהלת החברה, ותפקידו דרש מידה מיוחדת של אמון. בהתחשב במעמדו הבכיר, ובמידת האמון שרחשו לו בעלי החברה, יש לייחס למעשיו חומרה יתירה המצדיקה שלילת מלוא פיצויי הפיטורין המגיעים לו.

בית הדין הארצי אף קבע, כי בן עטר לקח שכר בעודף ללא ידיעת בעלי החברה תוך ניצול תפקידו, ובכך גרם לחברה נזק בסך כ – 370,000 ₪ ( משוערך כ – 504,000) וחייבו בהשבה לחברה.

בתביעה שכנגד, תבע בן עטר שכר בגין שעות נוספות בסך כ 200000 ₪ . בית הדין קבע, כי תפקידו של בן עטר,שהיה מופקד על ענייניה הכספיים של החברה ושניתנו לו סמכויות נרחבות ביותר, דרש מידה מיוחדת של אמון אישי ובנסיבות העניין המסקנה היא כי לא חל עליו חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א – 1951 , ולפיכך בן עטר לא זכאי לשעות נוספות.

בנוסף, בן עטר, טען בין היתר, כי החברה התחייבה במכתב הפיטורים לשלם לו פיצוים ולאחר מכן חזרה בה.

בית הדין קבע, כי אין להסתמך על לשון המכתב שבו נאמר ".. התחשבנות בנושאי חובותיך לחברה והזכויות העומדות לך בחברה יעשו במהלך החודש הקרוב ...", וכי מילים אלה אינן מעידות על התחייבות לתשלום פיצויים.