אשת שיווק פוטרה לאחר שעבדה חצי שנה במקום עבודתה. עם פיטוריה שולמו לה תמורת הודעה מוקדמת ופדיון ימי חופשה. כחודשיים לאחר פיטוריה, פנה אליה מעסיקה והציע לה לחזור לעבודה. יחד עם זאת, הבהיר לה כי צבירת זכויותיה הסוציאליות תהיה רק ממועד התחלת העסקתה הנוכחית (לרבות לענין פיצויי פיטורים, חופשה והבראה). ענת מעוניינת לדעת, האם יש בסיס חוקי לטענתו?
סעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד ומעביד שאינה עולה על שישה חודשים, לא תפגע ברציפות בעבודה לענין פיצויי פיטורים.
לפיכך, במקרה בו מעסיקה של העובדת יקבל בחזרה לעבודה את העובדת, בטרם יעברו שישה חודשים ומעלה מיום ניתוק יחסי העבודה, הרי שביום בו תקום לעובדת הזכות לפיצויי פיטורים, הוותק שיחשב לה כוותק לפיצויים הוא הוותק הכולל בשתי תקופות ההעסקה. הדרך היחידה ליצור תקופת עבודה חדשה שתהיה מנותקת מתקופת העבודה הראשונה, היא להמתין שיחלפו לפחות שישה חודשים מיום סיום יחסי העבודה.
יחד עם זאת, לעניין חופשה שנתית ודמי הבראה, לא קיימת הוראה דומה, ולפיכך, נראה כי אף תקופת נתק הקצרה משישה חודשים תביא לצבירה חדשה של ותק לחופשה שנתית ולהבראה.
יש לציין, כי במידה ויווצר רושם בעיני בית הדין לעבודה כי פיטורי עובד היו במטרה להימנע מליצור רצף זכויות של חופשה והבראה, יהיה על המעביד לחשב את הזכויות המצטברות משתי התקופות.