עוד לא מאוחר להגיש תביעות מתוקנות לפיצוי ממס רכוש

עוד לא מאוחר להגיש תביעות מתוקנות לפיצוי ממס רכוש

רמי אריה עו"ד ורו"ח

ביום 14.2.2010 ניתנה החלטה של ועדת ערר מס רכוש וקרן פיצויים, באשר לזכות מעסיקים לקבל פיצוי ממס רכוש וקרן הפיצויים, בשל נזקיהם במלחמת לבנון השנייה שפרצה ביולי 2006. בהחלטה זו מקבלת הועדה בראשות עו"ד אמיר שושני את הטיעון כי מגיע פיצוי למעסיקים גם בשל עובדים שהגיעו לעבודה במהלך המלחמה ושהו במרחבים מוגנים.

כבר עם קביעת תקנות הפיצוי בתוך כדי המלחמה, עלתה טענתנו, כי אין להפלות ולתת פיצוי רק בגין עובדים שלא הגיעו לעבודה בעת המלחמה. גישת מס רכוש הייתה כי יש לתת פיצוי למעסיקים אשר עובדיהם לא הגיעו לעבודה, בעוד שהפיצוי לא ניתן למעסיקים של עובדים מסורים אשר הגיעו לעבודתם במהלך המלחמה, אך בפועל לא יכלו לתפקד באופן תקין בשל האזעקות החוזרות ונשנות ונפילות הטילים הן במקום העבודה והן במקום מגורי משפחותיהם.

טיעון זה לנבצרות פיזית ונפשית של עובד שהגיע למקום עבודתו, אך לא יכול היה לעבוד בפועל, הועלה על ידי כותב מאמר זה, מייד עם קביעת תקנות הפיצוי לעסקים שנפגעו במלחמת לבנון השנייה בשל השיתוק מפעילות כלכלית בצפון בעת המלחמה למשך חודש ימים. כמובן, שעיקרון זה חל גם לגבי עסקים באזור שדרות ועוטף עזה שעובדיהם הגיעו לעבודה בצל אזעקות ונפילות טילים בתדירות בלתי נסבלת.

הועדה קובעת כי הפיצוי בשל אי יכולת העובדים לעבוד מפאת נבצרות, תחושב לפי עלות העובד ל- 20 דקות של עבודה, בשל כל אזעקה ואזעקה שנשמעה במקום העבודה. למעסיקים שבאזורם היו אזעקות רבות, כפי שאכן היה בעת המלחמה בצפון ובדרום, מדובר בסכומי פיצוי ניכרים ביותר, הגם שלפי חוות דעת מומחה שקיבלנו באחד התיקים שבו אנו מטפלים בעניין זהה, זמן ההשבתה של העובד מעבודה לאחר כל אזעקה אינו נמוך מ- 45 דקות.

נוסיף ונזכיר כי עדיין לא מאוחר להגיש בקשות לתיקון תביעות לפיצוי. תקנה 9 לתקנות מס רכוש קובעת כי ניתן להגיש בקשה לתיקון החלטה לפיצוי, בתוך ארבע שנים מיום מתן ההחלטה על ידי המנהל. בהתחשב בכך שמרבית החלטות המנהל לגבי הפיצוי במלחמת לבנון השנייה ניתנו בסוף שנת 2006, הרי קיימת האפשרות להגיש בקשות לתיקון תביעות לפיצוי עד תום 2010 לפחות.

תביעות לתיקון החלטות הפיצוי של מנהל מס רכוש, ניתן להגיש באופן רחב ובכל עילת טעות, וכעת לאחר שהחלו החלטות ועדת העררים של מס רכוש וקרן הפיצויים להתפרסם, מסתבר שפרשנותם היא רחבה בהרבה לזכויות לקבלת פיצויים ממס רכוש מאשר פרשנות מנהל מס רכוש. כך לדוגמה אושרו פיצויים לעסקים הרשומים מחוץ לאזור הלחימה אך פעלו בתוך האזור, פיצוי בשל כל סניף וסניף בנפרד, פיצוי למרות שתביעות הוגשו באיחור ועוד.

הפרשנות הרחבה שניתנת על ידי ועדות הערר מחייבת בדיקה מחדש של התביעות לפיצוי הנזקים שהוגשו בשעתו ומאפשרת במקרים רבים הגדלת סכומי הפיצוי באופן ניכר .

להלן תמציות של החלטות נבחרות של ועדת ערר מס רכוש וקרן הפיצויים, בראשות עו"ד אמיר שושני אשר פורסמו לאחרונה, כדלהלן:

1. נ.ז 29/08 בגט הצפון נ' מנהל מס רכוש

המשיב דחה את תביעת הפיצויים הואיל ולטענתו הוגשה באיחור. העורר טען כי התביעה הוגשה על ידי מנהל החשבונות שלו במועד.

ועדת הערר קבעה, כי על המשיב היה להפעיל שיקול דעת לקולא ולקבל את התביעה למרות שאין חותמת "נתקבל" שכן התאריך על טופס התביעה מעיד על הגשה המועד. כמו כן הוסיפה הועדה כי רצון המחוקק ליתן פיצוי למי שנפגע ועל כן יש לקבל את התביעה.

2. נ.ז 508/08 אזרוק האני נ' מנהל מס רכוש

העורר "פרילנסר", מורה במקצועו מספק שירותי הוראה מטעם משרד התעשייה והמסחר באזור ההגבלה. לעורר אין תיק במס הכנסה ובמע"מ. המשיב טען כי העורר אינו נכנס להגדרת "עוסק" בתקנות. העורר טען כי מרכז ההוראה היה סגור לכן נגרם לו נזק של אובדן הכנסה.

ועדת הערר קבעה, כי יש לקבל את הערר. תכלית החוק לתת פיצוי למי שנפגע ובכל מקרה גבולי יש לפרש את בכתוב בתקנות בפרשנות מרחיבה. באשר לטענת המשיב כי העורר אינו רשום במשרדי מע"מ ומס הכנסה קובעת הועדה כי אין בהוראות החוק והתקנות הוראה הקובעת כי לצורך קבלת הפיצויים על העורר להיות "עסק" רשום ומוכר בעל תיק המשרדי המס. העובדה שהמע"מ משולם על ידי המשלם לפי תקנה 6א הוכרה על ידי המחוקק כדרך לגיטימית ולפיכך אין לשלול ממנו פיצויים.

3. נ.ז 30/08, אל באדר חברה להנדסת בניין.

העוררת הגישה תביעת לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכב אשר ניזוק והוצת בשל אירוע לאומני לאחר תפילות יום שישי בו צעקו המציתים "מוות ליהודים".

ועדת הערר קבעה, כי ממכלול הראיות שהובאו בפניה עולה כי המדובר ב"נזק מלחמה" עקב פעולות איבה נגד ישראל. הוכח "היסוד האובייקטיבי" – היזק שלא כדין לרכושו של אדם והוכח ה"יסוד הנפשי" - הפעולה עוינת בשל שנאה לישראל.

4. נ.ז 20/08 אפדר הנדסה בע"מ נ' מנהל מס רכוש.

המשיב דחה את התביעה של העוררת הואיל ולטענתו הוגשה באיחור של כחצי שנה וזו לא הביאה כל ראייה כי התביעה הוגשה במועד לרבות לא חותמת "נתקבל". העוררת טענה כי התביעה הוגשה במועד ורק ה"תזכורת" הוגשה כחצי שנה מאוחר יותר.

ועדת הערר קבעה כי התביעה הוגשה במועד. הוועדה וציינה כי ניזוקים רבים ציינו בפניה כי תביעות רבות הלכו לאיבוד ב"מסדרונות המשיב" ואין זה סביר כי תופעה זו "הומצאה" בליבותיהם של כל כך הרבה עוררים.

5. נ.ז 50/08 בלוק חמוד נאיף בסיס בע"מ נ' מנהל מס רכוש

העוררת שמקום מושבה דלית אל כרמל הגישה תביעת פיצויים לחודש 7/2006 ו - 8/2006. התביעה לחודש יולי התקבלה והתביעה לחודש אוגוסט נדחתה בטענה כי דלית אל כרמל הוספה "לאזור ההגבלה" רק לגבי תביעות חודש יולי.

ועדת הערר קבעה כי הצדק עם המשיב, ואכן דלית אל כרמל הוספה ל"איזור ההגבלה" רק לגבי חודש יולי.

6. נ.ז 59/08 דיויד אקשטיין נ' מנהל מס רכוש.

העורר מרצה עצמאי המספק שירותים למכללת "גון ברייס" בחיפה. מקום מגוריו בזיכרון יעקב. המשיב דחה את תביעת הפיצויים הואיל ועסקו של המערער אינו באזור ההגבלה.

ועדת הערר קבעה כי יש להבחין בין מי שעובד במספר מקומות ובכללם באזור ההגבלה לבין מי שעובד במקום אחד בלבד אצל לקוח אחד ולכן העורר זכאי להיכנס תחת כנפי התקנות ולדרוש פיצוי.

7. נ.ז 224/08 ד"ר בשמת זמיר נ' מנהל מס רכוש

העורר הגיש למשיב תביעה באיחור. המשיב סירב לדון בתביעה. העורר טען כי לא היה צריך כלל להגיש תביעה וכי הוא זכאי לפיצוי לפי המסלול האוטומאטי.

ועדת הערר קבעה כי העורר זכאי לקבל פיצויים בהתאם למסלול המחזורים האוטומטי.

8. נ.ז 566/09 קיבוץ סער נ' מנהל מס רכוש

העורר הגיש תביעה למנהל מס רכוש בגין נזק שנגרם בשל עובדים אשר הגיעו למקום העבודה במהלך מלחמת לבנון השנייה אולם נאלצו לשהות פרקי זמן ארוכים במרחבים מוגנים. העורר טען כי יש לראות בעובדים אלו כמי שנעדרו ממקום עבודתם. המשיב דחה את התביעה בטענה כי הפיצוי בגין נזק עקיף ישולם רק למעסיקים שעובדיהם נעדרו ממקום עבודתם רק בגין עובדים שלא באו כלל לעבודה.

ועדת הערר קבעה באופן תקדימי כי יש לפצות מעסיקים בגין עובדים שהגיעו לעבודה אך נאלצו לשהות במרחבים מוגנים במהלך יום העבודה, לפי 20 דקות היעדרות לכל אזעקה שנשמעה ו – 10 דקות היעדרות אף אם לא נשמעה אזעקה אלא רק נפילה. עוד הוסיפה הועדה כי פרשנות המשיב לפיה אין לפצות כלל מעסיק בגין עובדים שבאו לעבודה אך נבצר מהם לעבוד בשל הוראות פיקוד העורף מובילה לכך שבאירועי איבה עתידיים המעסיקים יעודדו את עובדיהם שלא לבוא לעבודה וכך כלכלת המדינה תשותק וייגרם נזק גדול בהרבה לכלל. לפיכך, יש לאפשר פיצוי למעסיקים גם בגין עובדים שהגיעו לעבודה ולא עמדו לרשות המעסיק מפאת המצב המלחמתי.