|
לא בקלות ניתן לייחס חוב מס לחברה קשורה
רמי אריה, עו"ד רו"ח
לא פעם משליכה רשות המיסים חובות מס של אדם מסוים על חברה אחרת שלו או של קרובו, הן בניסיון לגבות את אותם חובות מהחברה האחרת, באי אישור פטור מניכוי מס במקור ובמקרים קיצוניים אף באי הסכמה לפתוח לחברה האחרת תיק במשרד מע"מ. גם העובדה שהחברה האחרת היא בבעלות שותפים נוספים או בני משפחה אחרים אינה מועילה לעקשנות פקידי השומה בעניין זה. עקשנות שהיא חריגה מסמכות כפי שקבע בהמ"ש המחוזי בחיפה בעניין זייתון (ע"א 708/08 מדינת ישראל נ' זייתון תעשיות שמנים בע"מ) אשר ניתן ביום 1.3.2010.
ביהמ"ש שישב כערכאת ערעור על החלטת בית המשפט השלום בעניין זה קובע, כי אין רשות המיסים מוסמכת להורות על הרמת מסך ההתאגדות בין חברות ולגבות חוב של חברה אחת מחברה אחרת, רק בשל העובדה שמדובר בשתי חברות של בני משפחה אחת, כדלקמן:
- משנפטר בעל מניות בחברת בית הבד המודרני לייצור שמן זית טבעי בע"מ (להלן: "חברת בית הבד") מניותיו חולקו לילדיו, ובניהם לבנו- באסם, אשר הקים בנוסף לאחר מספר שנים שתי חברות: חברת בית הבד באסם (להלן: "חברת באסם"), בה רעייתו בעלת המניות ובאסם המנהל, וחברת זייתון תעשיות שמנים בע"מ (להלן: "חברת זייתון") בה באסם היה הבעלים והמנהל. כל שלוש החברות בבעלות ושליטה ממשיים של באסם.
- רשות המיסים טענה, כי היא רשאית לגבות את חובות הפרשי מכס ומע"מ של חברת בית הבד, מהחברות האחרות של באסם, מכוח סמכותה לפי סעיף 106 לחוק מע"מ, הקובע כי למנהל מע"מ סמכות להפעיל הליכי גבייה כנגד מקבל נכסים ללא תמורה מחייב מיסים, ככל שקיבל אותם ללא תמורה או בתמורה חלקית.
- בית משפט קמא קבע כי סעיף 106 לחוק מע"מ לא חל על המקרה הנדון, היות וחוב המס של חברת בית הבד נוצר לאחר שהוקמה חברת זייתון.
- בית המשפט של הערעור, דחה את ערעור רשות המיסים והרחיב הרבה יותר את האיסור לפעול לגבייה ישירה של חובות מס ממי שקיבל נכסים מחייב מס. הוא דוחה את טענת רשות המיסים כי ראוי ליישם את רציונאל הסעיף, לגבות מס מסרבני המס ולהרחיב את סמכויותיה לגבות מס במצבים של התחמקות ממס.
- מוסיף וקובע ביהמ"ש כי דין הערעור להידחות, מנימוקים אלו:
5.1 הליך הרמת מסך ההתאגדות יעשה רק במקרים חריגים תוך קיום התנאים המיוחדים שנקבעו לכך, ורק על ידי מי שהוסמך לכך על פי דין.
5.2 על מנת שרשות המיסים תוכל לבצע הליך של הרמת מסך בין חייב מיסים לבין מי שהמשיך את הפעילות של חייב המיסים לכאורה, אף אם מדובר בצדדים קשורים או בקרובים או אף באותו בעלים עצמו כפי שהדבר בענייננו, היא נדרשת לפעול באחת מאלה:
5.2.1 האחת, לפנות לביהמ"ש המוסמך כדי לבצע הרמת מסך ההתאגדות בהתאם להוראות סעיף 6(א) לחוק החברות.
5.2.2 השנייה, לפעול על פי סעיף 106 לחוק המע"מ המאפשר לה לבצע הליך של מעין הרמת מסך במקרים המנויים בסעיף. דהיינו: קודם כל עליה להוכיח כי הייתה העברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית מחייב המס למקבל הנכסים ויש ביניהם יחסים מיוחדים. זאת לפני שהיא רוכשת את הסמכות להפעיל את הליכי הגבייה עצמם.
5.3 בענייננו, הרשות נמנעה מלנקוט באחד מההליכים הנ"ל, ואין להכיר באף קיצור דרך מכוח סמכות כללית, הקיימת לטענת הרשות לפעול לגביית חובות נגד העושים שימוש לרעה כביכול במסך ההתאגדות, טרם שהוכח הדבר בהליך נפרד ועצמאי. קיצור דרך שכזה מהווה ניסיון הרשות ליצור סמכות יש מאין. והרי כל עוד אין סמכות מפורשת בחוק, שתיקת החוק תיחשב כמוה כהעדר סמכות לפעול.
5.4 בהמ"ש מוסיף וקובע כי קביעתו נכונה לא רק לגבי חוב מע"מ ומכס, אלא גם לגבי חוב מס הכנסה. אף סעיף 119א לפקודת מס הכנסה כפוף להוראות האמורות. דהיינו: גביית חוב מס הכנסה מחברה אחרת שאינה החייבת מס במקור, לפי סעיף 119א לפקודה, אף אם שתי החברות באותה בעלות עצמה, דורשת ראשית לכל, הליך נפרד ועצמאי של הוכחת התקיימות תנאי הסעיף להעברת נכסים ללא תמורה או בתמורה חלקית. רק לאחר הליך משפטי כאמור להרמת המס, ניתן יהיה לפועל להרמת מסך בגביית המס מהחברה האחרת.
5.5 אנו רואים את פסק הדין כנדבך חשוב בצמצום סמכות הגבייה המינהלית של רשות מנהליות בכלל ורשות המיסים בפרט. השימוש הנעשה עדיין בהוראות גבייה לפי פקודת המיסים (גבייה) פוגע בזכויות יסוד בסיסיות של חייב המיסים וזאת בניגוד לדיני ההוצאה לפועל המאפשרים לחייב את הזכות לקיום מינימלי, כגון: על ידי הסתייעות בהליכי איחוד תיקים וחקירת יכולת ואף שימוע טרם נקיטת הליכי גבייה נגדו.
5.6 נזכיר כי בחוק ההתיעלות הכלכלית לשנת 2008 נאמר דבר בנושא וראוי כי הגבייה של חובות מס תופקע מסמכות הגובים הראשיים של פקידי השומה או לכל הפחות שהם יהיו כפופים להוראות דיני ההוצאה לפועל טרם נקיטת הליכי גבייה. על אחת כמה וכמה כאשר פקידי השומה מנסים להרים מסך בניסיון לגבות חובות מס מחברה אחרת, על ידי אי מתן אישור פטור מניכוי מס במקור או אי הסכמה לפתוח לחברה האחרת תיק במשרד מע"מ. המדובר בחריגה מסמכות כפי שקבע בעניין זייתון האמור לעיל.
|