נותן שירותים לתושב זר עשוי להתחייב במע"מ בגין תקבוליו גם על שירות עקיף לתושב ישראל

ביום 2.8.2010 ניתן ע"א 1506/08 א.גמיש שירותי כ"א בע"מ נ' מע"מ אשדוד, בו קובע ביהמ"ש כי במקרים בהם ניתן לראות בשירותים הניתנים לתושבים זרים כניתנים גם לתושבי ישראל בישראל, אף אם לא ניתנו תקבולים כנגדם, עדיין ייחשבו כתקבולים החייבים במע"מ.

1.       א. גמיש שירותי כ"א בע"מ (להלן: "המערערת"), הינה חברה המסייעת לחברות הזרות באיתור ומיון מועמדים לעבודה בישראל. האיתור ומיון נעשים בתאילנד, בהתאם לצורכי ודרישות החקלאים בישראליים בעלי ההיתרים להעסקת עובדים זרים.

2.       את התמורה עבור שירותיה מקבלת המערערת מהחברות התאילנדיות, ואינה גובה תמורה מהחקלאי הישראלי. המערערת פיצלה את תקבוליה לצורך דיווחי מע"מ לשני סוגים:

האחד, הכנסות חייבות במע"מ, המורכבות מעמלת העברת משכורות עובדים זרים לתאילנד, ושכר טרחה של השמת העובדים בארץ אשר משולם ע"י החברות בתאילנד.

השני, הכנסות בשיעור אפס, בגין מייעוץ, מיון וראיון של עובדים זרים בתאילנד, ומשולם על ידי החברות הזרות מחו"ל.

3.       מע"מ אשדוד (להלן: "המשיב") בשומתו סרב להכיר בטענת המערערת בדבר שיעור אפס מע"מ ביחס לאותו מרכיב מתשלומי החברות הזרות, וחייב את המערערת במע"מ מלא.

4.       לטענת המערערת, השירות ניתן על ידה לחברות הזרות ועל ידן משולמת התמורה. היא אינה גובר תמונה ולא נותנת שירותים לחקלאים בארץ, על כן חל על תקבוליה הוראות סעיף 30(א)(5) לחוק המע"מ, הקובע כי מתן שירות לתושב חוץ יהיה פטור מתשלום מע"מ, למעט שירות הניתן לתושב חוץ כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל, נוסף לתושב חוץ, גם לתושב ישראל בישראל.

5.       לעומתה, טוען המשיב כי לפי הוראת סעיף 30(א)(5) לחוק, יש לראות במקרה דנן כשירות הניתן ע"י המערערת לתושב חוץ, הנוגע לשירות הניתן בפועל לחקלאי הישראלי.

6.       ביהמ"ש דוחה את הערעור, בקובעו:

6.1   טענת המערערת באשר לאופן פרשנות סעיף 30(א)(5) תואמת את נוסח הסעיף טרם תיקון 23, אשר קבע כי לא יראו שירות לתושב חוץ, כאשר נושא ההסכם הוא מתן שירות בפועל לתושב ישראל בישראל, בשונה מההוראה כיום לעיל. על כן, בעקבות פס"ד ע"א 41/96 קסוטו נ' מע"מ, הותקן תיקון 23, בעקבותיו השאלה אינה עוד קיומו של תושב החוץ כמקבל השירות, אלא האם בנוסף לתושב החוץ קיים גם תושב ישראל בישראל אשר בפועל מקבל שירות בגדרו של נושא ההסכם.

6.2   לאור הנפסק בע"א 8726/06 וידאו אינטרנשיונל בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א, יש להסיק כי נושא ההסכם שבין המערערת לחברות הזרות- בהבאת והשמת עובדים מתאילנד לעבודה חקלאית אצל חקלאים ישראלים. אין ספק כי אותם חקלאים ישראלים, גם הם, מקבלים שירות נושא אותו הסכם. על כן, אין מנוס מלהסיק כי נוסחו הנוכחי של סעיף 30(א)(5) לחוק, שהוא הנוסח החל על העסקאות כיום, מחריג את עסקאות המערערת מתחולת שיעור מס האפס.

6.3   המערערת טענה בנוסף, שהינה זכאית לשיעור מס אפס נוכח סעיף 30(א)(7), המתייחס לעוסק ישראלי הנותן שירותים מסוימים דרך כלל בתחום ישראל, ונתן בנסיבות מסוימות שירות מסוג אותם שירותים בחו"ל. ביהמ"ש קבע כי במקרה דנן, המערערת עסקה במתן שירות אחד המהווה מכלול רב היבטים להבאת והשמת עובדים זרים בישראל. כך שחלק מהשירותים בחו"ל וחלק בארץ.