מיסוי מוניטין של שותפות עורכי דין

ביום 19.8.10, ניתן בבית המשפט העליון ע"א 7461/07 ד"ר אמנון רפאל נ' עו"ד אשר רבינוביץ ואח' . בית המשפט העליון ביטל את החלטת בית המשפט המחוזי מאחר וזה לא דן בשאלת שווי המוניטין ובשאלת מי נטל אותו בעת פירוק השותפות משרד עו"ד רפאל, רבינוביץ', מהולל ושות'. מדובר בקביעה חוזרת של בית המשפט העליון כי גם לבעלי מקצועות חופשיים יש מוניטין הניתן למכירה ולמימוש אף שבבסיסו הוא מוניטין אישי.

אישור קיום מוניטין אצל בעלי מקצועות חופשיים לרבות בשותפויות שלהם, היא קביעה חשובה לאור סוגיית המס שבמכר מוניטין. שהרי המחוקק נתן הטבת מס משמעותית במכירת מוניטין עסקי בעת מכירת פעילות בכך ששיעור המס המרבי במכירה על ידי יחיד או שותפות או חברה משפחתית, לא יעלה על 20% על רווח ההון הריאלי. הטבה מקבילה ניתנה גם לקונה המוניטין, אשר יכול להפחית את המוניטין בתוך עשר שנים ממועד הרכישה.

במספר פסקי דין שניתנו בתחילת השנה בבית המשפט המחוזי בתל אביב לא אישר בית המשפט את עסקאות המכר כמכר מוניטין ( פס"ד ד"ר אפרים צור , פס"ד אליהו רגואן, פס"ד לנדאו ביטוחים ) והנה דווקא בית המשפט העליון מאשר כי יש מוניטין הניתן למכירה אצל עורכי דין.

בעניין פירוק השותפות עורכי הדין רפאל, רבינוביץ', מהולל ושות' קיבל בית המשפט העליון את קביעת כונס השותפות כי יש לחלק את תיקי השותפות בין השותפים בהתאם לחלקו של כל שותף בשותפות, ואם לא ייעשה כן יחייבו לשלם תשלומי איזון.

אולם, בית המשפט דחה את קביעת הכונס, כי קיימים שני סוגי מוניטין: האחד הינו פוטנציאל הנשען על ציפייה להרחבת חוג הלקוחות בעתיד, בו לא הכיר הכונס במקרה זה; והשני, פוטנציאל הנשען על חוג הלקוחות העכשווי של השותפות. לגבי הסוג השני קבע הכונס כי שוויו יקבע לאחר קבלת חוות דעת מומחה בעניין.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי למשרד עורכי דין יכול שיהיה מוניטין המורכב, בין היתר, מצוות עורכי הדין שעומד לרשות הלקוחות, משמו של המשרד שיצא שמעו בציבור, ממיקומו של המשרד, ולעיתים מהימצאותם של מסמכים שנותרו מטיפול קודם בעניינו של לקוח מסוים.

במקרה זה ניתן ללמוד מהסכם השותפות כי גם השותפים הניחו כי לשותפות קיים מוניטין שאת שוויו יש להעריך. לכן, שגה הכונס בחלקו את המוניטין לשני סוגים. המוניטין מבטא את כוח המשיכה של השותפות לעתיד. אולם, תיקי הלקוחות העכשוויים הינם חלק מנכסי השותפות שעל הכונס היה לכנסם ואינם חלק מהמוניטין.

מאחר שכוח המשיכה המצרפי של השותפות יכול לעלות על סיכום כוח המשיכה של יחיד השותפים, יתכן שיתקיים מוניטין גם לאחר הפירוק. בית המשפט העליון קבע כי יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי אשר ידון בשתי השאלות שדן בהן הכונס: מהו שווי המוניטין של השותפות וכיצד יש להעריכו; והאם נטל עימו המערער חלק מהמוניטין לאחר שפורקה השותפות.

נציין, כי לאחרונה (בעניין זילנגר) קיבל גם בית המשפט המחוזי בתל אביב את גישת בית המשפט העליון הנ"ל וקבע כי יש להכיר במכירת מוניטין במסגרת מכירת פעילות מחברה אחת לחברה אחרת, על אף שבשתי החברות היה בעל שליטה משותף. כך שלמוכרת ולקונה ניתנו הטבות המס בשל מכירת המוניטין. יש לברך על קביעה זו, שכן אין מקום להפלות בעלי מקצועות חופשיים או מכר עקב שינוי מבנה ארגוני רק בשל הטבות המס על מכר מוניטין.