מכשירים פיננסיים, נגזרים ועסקאות גידור

שיעור מס' 21

מכשירים פיננסיים, נגזרים ועסקאות גידור

מבוא

מכשיר פיננסי מוגדר כחוזה היוצר נכס פיננסי אצל תאגיד אחד והתחייבות פיננסית או מכשיר הוני של תאגיד אחר.

נגזר מוגדר כמכשיר פיננסי אשר שוויו נקבע מתוך שוויו של נכס אחר המוגדר כנכס הבסיס. היווצרותם של מכשירים נגזרים בא על רקע הצורך של הפירמות לגידור סיכונים (hedging). כלומר הגנה מפני החשיפה וסיכוני שוק.

סיכוני השוק הקיימים כוללים, בין היתר:

· חשיפה לשינויים במחירי סחורות

· חשיפה לשינויים בשע"ח

· חשיפה לשינוי בשער ריבית

דוגמא:

לסיכונים המוקדמים ביותר, אשר עמדו בפני סוחרים, היו השינויים העתידיים במחירים של סחורות. כך לדוגמא, סוחרי החיטה חששו בחורף שכאשר החיטה תגיע לשווקים מחירה יירד. לכן, התקשרו הסוחרים עוד בחורף בחוזה למכירת החיטה בתקופת הקציר תמורת מחיר מוסכם מראש.

דוגמא נוספת לסיכוני השוק הינה החשיפה לשינויים בשע"ח אצל יבואנים. לדוגמא: יבואן התקשר ביום ה- 1/1 בהסכם לרכישת סחורה בסכום של 100,000 דולר, כאשר מועד התשלום הינו ה- 30/6. להלן שני תרחישים אפשריים:

אפשרות לגידור החשיפה לשינויים בשע"ח הינה התקשרות בעסקת הקדמה (fwr).

ביום ה- 1/1 לרכישת 100,000 דולר ביום ה- 30/6 לפי שער של 4 ₪ לדולר.

להלן תוצאות עסקת ההקדמה:

בכל מקרה בשני התרחישים, בשורה התחתונה מתקבל רווח של 20,000.

במקביל גילו משקיעים כי ניתן לעשות שימוש במכשירים נגזרים לצורך השקעה בעלת אופי ספקולטיבי (לצורך עשיית רווח), בשל אופיים עתיר הסיכון של הנגזרים.

לאור התמורות שצויינו לעיל, התעורר הצורך בחשיבה מחודשת ביחס למושגי יסוד חשבונאיים באשר להכרה ומדידה של מכשירים פיננסים וביחס לטיפול בנגזרים.

ב- 95 פירסמה הועדה הבינלאומית את 32 IAS, בדבר הצגה וגילוי של מכשירים פיננסיים.

ב- 12/98 פירסמה הועדה את 39 IAS, בדבר הכרה ומדידה של מכשירים פיננסיים.

תקן זה פורסם במקביל לפרסומו של תקן אמריקאי 133 FAS, בדבר מכשירים פיננסיים נגזרים ופעילויות גידור.

מושגים

"מכשיר פיננסי" – כל חוזה היוצר נכס פיננסי של תאגיד והתחייבות פיננסית, או מכשיר הוני, של תאגיד אחר.

"נכס פיננסי" – אחד מאלה:

· מזומנים.

· זכות חוזית לקבל מתאגיד אחר מזומן או נכס כספי אחר.

· זכות חוזית להחליף מכשירים פיננסיים עם תאגיד אחר בתנאים העשויים להיות עדיפים.

· מכשיר הוני של תאגיד אחר.

"התחייבות פיננסית" – התחייבות שהינה אחד מאלה:

· מחויבות חוזית למסור לתאגיד אחר מזומן או נכס פיננסי אחר.

· מחויבות חוזית להחליף מכשירים פיננסיים עם תאגיד אחר בתנאים העשויים להיות נחותים.

"מכשיר הוני" – כל חוזה המעיד על זכויות שייר לנכסים של התאגיד לאחר חיסול כל התחייבויותיו.

"נגזר" – מכשיר פיננסי המקיים את התנאים הבאים (במצטבר):

א. ערכו משתנה כתגובה לשינויים בשיעור ריבית ספציפי, ני"ע, מחיר סחורה, שע"ח, מדדי מחירים או שיעורי מדד מחירים או משתנים דומים אחרים, הנקראים בסיס.

ב. אינו דורש השקעה ראשונית נטו, או דורש השקעה ראשונית נטו קטנה מזו שהייתה נדרשת בסוגי חוזים אחרים אשר היו צפויים להגיב בצורה דומה לשינויים וגורמי שוק (דוגמא: אופציה – השקעה ראשונית נמוכה לעומת המניה).

ג. ייושב במועד עתידי (במסגרת התקן האמריקאי, התנאי השלישי הינו שונה כדלקמן:

תנאיו מתירים או מחייבים סילוק נטו במזומן, או בנכס אחר, שניתן להפכו בקלות למזומן).

מכשירים פיננסיים כוללים, בין היתר, לקוחות, הכנסות לקבל, ספקים, הלוואות, השקעות בני"ע הוניים ונגזרים.

נגזרים כוללים אופציות, עסקאות הקדמה, חוזים עתידיים, עסקאות החלפה וכו'.

דוגמא: הוצאה מראש אינה מכשיר פיננסי משום שצריך עוד לקבל שירות.

בהכנסות לקבל הפעולה הסתיימה וצריך רק לקבל מזומן – לפיכך הן כן מכשיר פיננסי.

סוגי נגזרים

א. אופציה– חוזה בין שני צדדים, כותב האופציה ורוכש האופציה, לפיה הכותב מתחייב למכור לרוכש או לרכוש ממנו בהתאם לדרישתו את נכס הבסיס תמורת מחיר מימוש שנקבע מראש עד למועד מסוים (תאריך הפקיעה).

קיימת הבחנה בין שני סוגי אופציות:

1. אופציית מכר – PUT– אופציה המעניקה למחזיק בה את הזכות למכור נכס כלשהו עד תאריך מסוים בתמורה למחיר שנקבע מראש.

2. אופציית רכש – CALL– אופציה המעניקה למחזיק בה את הזכות לרכוש נכס כלשהו עד תאריך מסוים בתמורה למחיר שנקבע מראש.

ב. חוזה הקדמה (פורוורד)– חוזה בין שני צדדים למכירת נכס כלשהו במועד עתידי ומוגדר בתנאים שנקבעו מראש.

הצדדים מגדירים בפורווד את הנכס שיימכר, את מועד המכירה, ואת סכום התמורה. ההתחשבנות בחוזה פורוורד עשויה להיות גם בנטו.

היתרון של חוזה זה לעומת אופציה הוא שבהנפקה אין עלות, בעוד שהחסרון נובע מחוסר מנגנון הגנה מפני הפסד, שכן מימוש החוזה אינו אופציונלי לאף אחד מהצדדים.

ג. חוזה עתידי (FUTURES)– חוזים העתידיים הם למעשה חוזי הקדמה סטנדרטיים הנסחרים בבורסה. בחוזה עתידי שני יתרונות עיקריים לעומת חוזה הקדמה:

1. ראשית החוזים נסחרים בבורסה וניתן לממשם בקלות, דבר המקנה נזילות גבוהה למכשיר.

2. סיכון האשראי (סיכון שהצד השני לא ישלם) הינו נמוך יחסית.

ד. חוזה החלפה (SWAPS)– חוזים להחלפת תזרים מזומנים אחד בתזרים מזומנים אחר. למעשה כל צד מתחייב להעביר למשנהו תזרים מזומנים כלשהו ובתמורה לקבל תזרים מזומנים שונה. חוזה החלפה שכיח ביותר נקרא IRS– החלפה של תזרים מזומנים של ריבית קבועה בתזרים מזומנים של ריבית משתנה (בד"כ ההתחשבנות היא בנטו).

פרקטיקה מקובלת בישראל

הפרקטיקה בישראל נשענת על 52 FAS(תקן ישן), בדבר טיפול חשבונאי בעסקאות מט"ח, אשר עסק בין היתר בטיפול החשבונאי בעסקאות הקדמה. וכן, תקן אמריקאי 80 FAS, בדבר טיפול חשבונאי בחוזים עתידיים (הבנקים מאמצים את 133 FAS).

52 FASמגדיר עסקת הקדמה כהסכם להחליף מטבעות שונים במועד עתידי מוגדר לפי שער שנקבע מראש. המחיר שנקבע מראש נקרא שער FWR.

הטיפול החשבונאי בעסקת הקדמה נחלק לעסקת הגנה ועסקאות ספקולטיביות:

1 – טיפול חשבונאי בעסקת הגנה

עסקת הגנה מוגדרת כעסקה המכוונת לגידור מחויבות מזוהה במט"ח. עסקת מט"ח תיחשב כגידור של התחייבות מזוהה במט"ח כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:

א. עסקת המט"ח מיועדת ואפקטיבית לגידור ההתחייבות.

ב. מחויבות מט"ח הינה איתנה.

תקן אמריקאי קובע עקרון בסיס שנקרא "עקרון הסימטריה", כלומר כל הפרשי השער שנוצרים מעסקת ההקדמה ייזקפו לאותו סעיף אליו נזקפים הפרשי השער מהעסקה התפעולית.

דוגמא:

1/1/00 רכישת סחורה מספק באשראי לחצי שנה.

31/3/00 תקופת חתך.

30/6/00 מועד התשלום.

[זוהי הגנה על נכס או התחייבות קיימים]

ב-1/1 מתקשרים לעסקת הקדמה לרכישת מט"ח בשער קבוע מראש.

ההשפעה היחידה התוצאתית שיש כאן היא הניכיון בלבד, המהווה מעין עמלה המשולמת לבנק.

כאשר דובר על קריטריונים, אחד מהם היה התחייבות איתנה במט"ח.

דוגמא – הגנה על התחייבות איתנה

ב- 1/1/00 התקשרות עם ספק להעברת סחורה ב- 30/6.

ב- 30/6/00 – העברת הסחורה.

ב- 31/12/00 מועד התשלום.

1/1/00 עד 30/6/00 – תקופת ההתקשרות.

30/6/00 עד 31/12/00 – תקופת האשראי.

התקשרות איתנה הינה התקשרות בה מתחייב תאגיד לרכוש במועד קבוע עתידי לפי מחיר במט"ח קבוע מראש. ההתקשרות עצמה אינה גוררת רישום חשבונאי כלשהו, יחד עם זאת התאגיד עדיין חשוף לשינויים עתידיים בשע"ח.

מאחר והשפעת השינויים בשע"ח על ההתקשרות האיתנה אינם נזקפים לרווה"פ בתקופת ההתקשרות, תוצאות עסקת ההגנה יידחו ע"י זקיפתם למאזן כרווח נדחה (עקרון הסימטריה).

משמעות כלכלית היא שהמלאי נרכש לפי שע"ח במועד ההתקשרות ולכן הרווח הנדחה ייזקף למלאי.

לעניין זקיפת הנכיון – קיימות שתי גישות:

1. זקיפה למלאי (לפי התקן האמריקאי).

2. זקיפה לרווה"פ (המועדפת).

2 – טיפול חשבונאי בעסקאות ספקולטיביות

עסקאות ספקולטיביות עשויות לנבוע משתי סיבות:

1. הרצון להגן על עסקאות צפויות שאינן מהוות התקשרות איתנה.

2. ניסיון ליצור רווח ספקולטיבי משינויים בשע"ח.

בעסקה זו, ההשקעה בחוזה עתידי תימדד לפי שווי הוגן של המכשיר, כלומר יש לעדכן את ההשקעה לפי השינויים בשער FWRולא לפי השינויים בשער ספוט.

השינויים בשווי ההוגן ייזקפו מיידית לדוח רווה"פ.

עסקה ספקולטיבית ב- 1/1 לרכישת מט"ח ב- 31/12. ביום 31/3 יש לעדכן את ההשקעה בשער העתידי לפי שער FWRבאותו יום ל- 9 חודשים.

ב- 1/1: ח' השקעה בגין חוזה עתידי לפי שער FWR

ז' התחייבות בגין חוזה עתידי

ב- 31/3: ח' השקעה בחוזה עתידי לפי שינויים ב- FWR

ז' רווח

ב- 31/12: ביום המימוש שערFWR שווה לשער ספוט –

ח' השקעה בחוזה עתידי שערוך שער הספוט

ז' הכנסות מימון

ח' מט"ח

ז' השקעה בגין חוזה עתידי

ח' התחייבות בגין חוזה עתידי

ז' מזומן

שאלה 4 (מהדף)

1/10/93 1/8/93 1/6/93 1/3/93

פירעון FWR מועד התשלום קבלת סחורה מועד ההתקשרות (איתנה)

ספקולטיבית (כבר שולם) תקופת אשראי תק' ההתקשרות

עסקת FWR- 100,000

רכישת סחורה - 850,000

ð הגנה – 850,000

ð ספקולטיבי – 150,000

1/3 עד 1/6 תקופת ההתקשרות – דחיית התוצאות.

1/6 – קבלת הסחורה וזקיפת רווח למלאי.

1/6 עד 1/8 תקופת האשראי – הקבלה לרווח.

1/8 – כל עסקת ההקדמה (FW) ספקולטיבית כי כבר שולם לספק ב- 1/8/93.

1/3/93 –

א. עסקה תפעולית: אין רישום.

ב. עסקת הקדמה:

1. עסקת הגנה –

ח' השקעה בחוזה עתידי 2,295,000 = 850,000 * 2.7 (ספוט)

ח' ניכיון 255,000

ז' התחייבות בגין חוזה עתידי 2,550,000 = 3 * 850,000 (FWR)

2. עסקה ספקולטיבית –

ח' השקעה ב- FWR 450,000 = 3 * 150,000

ז' התחייבות בגין חוזה עתידי

ח' הוצ' עמלה 6,000 = 3 * 2% * 1,000,000

ז' מזומן

31/3/93 –

א. עסקה תפעולית: אין רישום

ב. עסקת הקדמה:

1. עסקה הגנה –

ח' רט"מ / הוצ' מימון 36,430 = 1/7 * 255,000

ז' ניכיון

2. עסקה ספקולטיבית –

ח' השקעה 15,000 = (3 – 3.1) * 150,000

ז' הכנסות מימון שערוך לפי FWRלשאר התקופה

הספוט לא זז ולכן אין עדכון (בד"כ נדרש עדכון).

אין לעדכן השקעה בגין חלק המתייחס לעסקת הגנה שכן שער הספוט ללא שינוי.

1/6/93 –

עסקת הקדמה + עסקה תפעולית

ח' השקעה 119,000 = (2.7 – 2.84) * 850,000

ז' ניכיון 72,870 = 2/7 * 255,000

ז' רווח נדחה 46,140

ח' מלאי 2,404,290

ח' רט"מ 9,710 = 36,430 – 46,140 משום שהניכיון נזקף לרט"מ ולא להוצ' מימון

ז' ספק 2,414,000 = 2.84 * 850,000

30/6/93–

1. עדכון ספק –

ח' ספק 34,000 = (2.84 – 2.8) * 850,000

ז' הכנסות מימון

2. עסקת הגנה –

ח' הוצ' מימון 70,430

ז' השקעה 34,000

ז' ניכיון 36,430 = 1/7 * 255,000

3. עסקה ספקולטיבית –

ח' הוצ' מימון 15,000 = (3.1 – 3) * 150,000

ז' השקעה פורוורד

1/8/93–

1. עדכון ספק –

ח' ספק 85,000 = (2.7 – 2.8) * 850,000

ז' הכנסות מימון

2. עסקת הגנה –

ח' הוצ' מימון 121,430

ז' השקעה בחוזה עתידי 85,000

ז' ניכיון 36,430 = 1/7 * 255,000

3. ח' ספק 2,295,000 = 2.7 * 850,000

ז' מזומן

30/9/93–

כל העסקה נחשבת ספקולטיבית וצריך להעביר מספוט לפורוורד –

עסקת הגנה י.פ. 2,37,860 = 255,000 * 2/7 + 2.7 * 850,000

יתרת הניכיון השקעה

עסקה ספקולטיבית י.ס. 2,465,000 = 2.9 * 850,000

זוקפים לרווה"פ – הפרש 97,140

ח' השקעה 97,140

ז' הכנסות מימון

ח' הוצ' מימון 15,000 = (3 – 2.9) * 150,000

ז' השקעה

1/10/93 –

ח' השקעה 100,000 = (2.9 – 3) * 1,000,000

ז' הכנסות מימון

ח' התחייבות 3,000,000

ז' מזומן

ח' מט"ח 3,000,000

ז' השקעה

39 IAS

[לא מיושם בפרקטיקה בישראל]

דוגמא לגידור שווי הוגן

תאגיד רכש ב- 1/1/01 בטוחות חוב תמורת 1,000 ₪, המסווגת כזמינה למכירה.

בסוף 2001 הסתכם השווי ההוגן של הבטוחות ב- 1,100.

הנח כי התאגיד בוחר לזקוף שינויים בשווי ההוגן ישירות להון העצמי.

על מנת להגן על חשיפה לשינויים בשווי ההוגן של בטוחות החוב, נכנס התאגיד לעסקת גידור, באמצעות רכישת נגזר.

ב- 1/1/02 עד ליום 31/12/02 הסתכם רווח בגין הנגזר ב- 50,000. שווי ההוגן של בטוחות החוב ירד בהתאם (אפקטיביות מלאה).

1/1/01 –

ח' השקעה בבטוחות סחירות 1,000

ז' מזומן

31/12/01 –

ח' השקעות בבטוחות סחירות 100

ז' קרן הון

ח' נכס נגזר 50

ז' רווח

[הנחה – אין השקעה ראשונית או שהיא מינימלית]

ח' הפסד 50

ז' השקעה בבטוחות סחירות

[לא ניתן לזקוף לרווח הון – עיקרון הסימטריות]

דוגמא – גידור תזרים מזומנים

ביום 1/1/01 נכנס תאגיד להתקשרות איתנה לרכישת מלאי, אשר יסופק ב- 28/2/02.

מחיר המלאי בהתאם להתקשרות נקבע ל- 100,000 דולר. התשלום יבוצע ביום האספקה.

באותו יום נכנס תאגיד לעסקת הקדמה לרכישת 100,000 דולר ביום 28/2/02.

החברה מייעדת עסקת הקדמה כגידור תזרים מזומנים של התקשרות איתנה.

עלות עסקת ההקדמה ושוויה למועד העסקה הינם אפס. כמו כן, הנח כי עסקת ההקדמה מסולקת בנטו.

אין רישומים ב- 1/9.

התקשרות איתנה – לא מכירים בנכס (לא צד לחוזה).

לעסקת הקדמה אין שווי הוגן ולכן לא רושמים כלום (ב- 52 FASעשינו ניפוח).

31/12/01 – בגין שינוי בשווי ההוגן של חוזה ההקדמה:

ח' חוזה הקדמה 30,000 = (4.1 – 4.4) * 100,000

ז' קרן הון

28/2/02 – בגין שווי הוגן של עסקת ההקדמה

ח' קרן הון 20,000 = (4.4 – 4.2) * 100,000

ז' חוזה הקדמה

סילוק חוזה ההקדמה

ח' מזומן 10,000 סילוק בנטו (ההפרש בין 4.2 ל- 4.1)

ז' חוזה הקדמה

בגין רכישת המלאי

ח' מלאי 410,000

ח' קרן הון 10,000

ז' מזומן 420,000 = 4.2 * 100,000