שימוש בערך נוכחי במדידה חשבונאית

שיעור מס' 3

CON 7– שימוש בערך נוכחי במדידה חשבונאית

מרבית המדידות בחשבונאות נערכות על ידי שימוש בערך שוק נתון או שווי שוק ידוע. עם זאת, לעיתים יש צורך להעריך שווי הוגן של נכס או התחייבות על בסיס זרמי המזומנים הצפויים בעתיד.

בסה"כ קיימות שלוש דרכים להערכת שווי נאות:

1. שווי נתון – נובע מעסקה שבוצעה בפועל.

2. שווי ידוע – שווי שנגזר ממידע שקיים בשוק. לדוגמא: מחירון רכב.

3. ערך נוכחי – חישוב שווי לפי ערך נוכחי של תזרימי מזומנים צפויים.

ללא שימוש בערך נוכחי סכום הצפוי להתקבל בעוד שנה או בעוד יום ימדדו באותו הסכום.

מטרת השימוש בערך נוכחי היא לנסות ולהעריך את שווי השוק ההוגן של נכס או התחייבות בעסקה בין מוכר מרצון לקונה מרצון שאינם תלויים זה בזה.

מדידת נכס –

נניח שלחברה צפויים תקבולים מלקוח בסך 10,000 $ בעוד שנה. ניתן לאמוד את השווי ההוגן של נכס זה על ידי ניתוח הסכום בו הייתה החברה מוכרת ללקוח את המוצר אילו העסקה הייתה מבוצעת במזומן.

מדידת התחייבות –

נניח שחברה צריכה לשלם 10,000 $ בעוד שנה לספק מסוים. ניתן לאמוד את השווי ההוגן של ההתחייבות על ידי ניתוח הסכום שהייתה החברה משלמת אילו העסקה הייתה מתבצעת במזומן.

סכום זה ניתן לניתוח על ידי כל אחת מהשיטות הבאות:

1. הסכום שהייתה החברה צריכה לשלם היום לאותו ספק כדי לסלק את ההתחייבות.

2. הסכום שהייתה צריכה החברה לשלם לצד ג' על מנת שזה ייטול את ההתחייבות.

3. הסכום שהייתה צריכה החברה להשקיע היום כדי לקבל בעוד שנה 10,000 $.

שיטת המדידה הראשונה היא הטובה ביותר מכיוון שהיא לוקחת בחשבון את הסיכון אותו לוקח על עצמו נותן האשראי – השיטה הכי אובייקטיבית.

השיטה השניה היא פחות טובה מכיוון שמעמדה של החברה מבחינת סיכון האשראי אינו רלוונטי בשיטה זו.

השיטה השלישית היא בעדיפות אחרונה מכיוון שהיא נותנת תוצאה תלויה בשיעור התשואה שמקבלת החברה על השקעותיה. יחד עם זאת, ניתן לטעון כי הסכום שמתקבל על פי שיטה זו מהווה חסם עליון להערכת שווי השוק ההוגן. ברגע שנותן האשראי דורש סכום גבוה יותר – זה לא משתלם.

מטרת השימוש בערך נוכחי איננה לנסות ולהעריך את שווי השימוש בנכס מבחינתה הסובייקטיבית של החברה, לפיכך בחישוב הערך הנוכחי יש להיזהר שלא להשתמש באומדן זרמי המזומנים מהנכס המבוסס על הערכת הנהלת החברה.

אם אין אפשרות לקבל הערכת אחרות וניתן להניח כי האומדן אינו מייצג דווקא את זרמי המזומנים לחברה הספציפית אלא את זרמי המזומנים הצפויים למחזיק טיפוסי בנכס מסוג זה – אזי ניתן להסתמך על אומדן ההנהלה.

הערכת שווי השוק ההוגן צריכה לשקף את אי הוודאות ששוררת ביחס לעיתוי זרמי המזומנים וסכומם. בחישוב הערך הנוכחי של זרמי מזומנים יש למצוא שיעור ריבית אפקטיבית (ריבית להיוון) ההולם את הסיכון שהחברה נטלה על עצמה.

שיעור הריבית האפקטיבי צריך לכלול את המרכיבים הבאים:

1. ריבית ללא סיכון.

2. תוספת ריבית כדי לפצות בגין הסכומים שלא התקבלו בעתיד.

3. מרכיב פיצוי נוסף בגין הסיכון שהממוצע יהיה קטן מהתוחלת. מדובר במעין תוספת שבאה לפצות על מקרה שבו מתברר כי שיעור הריבית אמור היה להיות גבוה יותר.

כאשר חברה מיישמת את שיטת הריבית האפקטיבית וחל שינוי באומדן זרמי המזומנים הצפויים מהנכס בעתיד, ממליץ התקן לטפל בשינוי האומדן על ידי חישוב הערך הנוכחי של זרמי המזומנים הצפויים בעתיד תוך שימוש באותו שיעור ריבית אפקטיבית שנקבע בעת יצירת הנכס או ההתחייבות.

תקן בינלאומי מס' 1 - הצגת דוחות כספיים

מבוא

מטרת התקן היא לקבוע בסיס להצגת דוחות כספיים שנתיים בהתאם לתקינה הבינלאומית על מנת לשפר את יכולת ההשוואה עם דוחות כספיים מתקופות קודמות או של חברות אחרות. כדי להשיג מטרה זו, קובע התקן עקרונות להצגת הדוחות הכספיים, הוראות בדבר מבנה הדוחות ודרישות מינימום לגבי תחולת הדוחות.

התקן אינו דורש לתת מידע המוצג מחוץ לדוחות הכספיים. יחד עם זאת, ממליץ התקן להציג סקירה פיננסית כמידע נוסף בדוחות הכספיים.

תקן זה מחליף את תקן בינלאומי מס' 1 הישן, תקן בינלאומי מס' 5 ותקן בינלאומי מס' 13. התקן נכנס לתוקף החל מיולי 1998.

העקרונות שקובע התקן

1. הצגה נאותה ועמידה בתקנים בינלאומיים– הדוחות הכספיים אמורים לשקף באופן נאות את המצב הכספי, תוצאות הפעולות ותזרימי המזומנים של החברה. התקן מניח שמטרה זו מושגת באמצעות יישום התקנים הבינלאומיים ומתן גילוי על פי תקנים אלו.
במקרים בהם סבורה ההנהלה שטיפול בהתאם להוראות תקן מסוים יהיה מטעה ניתן לסטות מהוראות התקן כדי להשיג הצגה נאותה. יחד עם זאת, על החברה לתת גילוי על התקן ממנו סטתה, אופי הסטייה והנימוקים לסטייה. כמו כן, יש לציין את ההשפעה הכספית של הסטייה מהוראות התקן בכל התקופות המדווחות על כל אחד מהדוחות הכספיים.

2. מדיניות חשבונאית– יש לבחור וליישם מדיניות חשבונאית כך שהדוחות יעמדו בדרישות של כל התקינה הבינלאומית. במקרים אשר אינם "מכוסים" על ידי התקינה הבינלאומית על ההנהלה לנקוט במדיניות חשבונאית אשר תבטיח שהמידע יהיה רלוונטי לצורך קבלת החלטות, יציג בנאמנות את המצב הכספי ותוצאות הפעולות, ישקף את המהות הכלכלית של האירועים והפעולות, ישקף זהירות ויהיה נייטרלי ושלם בכל מובן מהותי.

3. העסק החי.

4. בסיס מצטבר.

5. עקביות ההצגה– יש לשמור על הצגה וסיווג זהים בדוחות הכספיים בין תקופה לתקופה אלא אם כן:

א. חל שינוי משמעותי באופי פעילות החברה או שהצגת העסקאות והאירועים בדרך החדשה מביאה להצגה נאותה יותר.

ב. תקן בינלאומי דורש זאת.

6. מהותיות.

7. קיזוזים –

א. נכסים והתחייבויות לא יקוזזו למעט כאשר הקיזוז מותר בתקן בינלאומי ספציפי. דוגמא: תקן בינלאומי 32 קובע כי ניתן לקזז בין נכס כספי והתחייבות כספית בהתקיים שני תנאים - כאשר יש זכות קיזוז חוקית וכאשר יש כוונה להתחשבן בנטו.

ב. הכנסות והוצאות לא יקוזזו אלא אם כן מדובר ברווחים והפסדים הנובעים מאותה פעולה או אירוע והם לא מהותיים או כאשר הקיזוז מותר על פי תקן בינלאומי אחר.

8. נתוני השוואה– יש להציג נתוני השוואה ביחס לתקופות קודמות לגבי כל הנתונים המספריים בדוחות הכספיים. מידע מילולי לגבי תקופות קודמות יינתן כאשר הדבר רלוונטי להבנת הדוחות הכספיים לתקופה הנוכחית.
כאשר חל שינוי בהצגה או בסיווג של פריטים בדוחות הכספיים, יש לסווג מחדש את נתוני ההשוואה אלא אם כן אין זה מעשי (אם הוחלט שאין זה מעשי אזי יש לציין זאת בגילוי).

מבנה הדוחות הכספיים

בהתאם לתקן יש לפרסם דוחות כספיים תוך זמן סביר לאחר תאריך המאזן (זמן סביר נחשב כשישה חודשים לאחר תאריך המאזן).

הדוחות הכספיים יכללו את המרכיבים הבאים:

1. מאזן

2. דוח רווח והפסד

3. דוח על השינויים בהון / דוח על הכנסה כוללת אחרת

4. דוח על תזרימי המזומנים

5. ביאורים לדוחות הכספיים

הדוחות הכספיים צריכים להיות מזוהים בבירור ומופרדים ממידע אחר, אם הוצג. לצורך הבנה נאותה של המידע המוצג יש להציג במקום בולט בדוחות את המידע הבא –

1. שם החברה;

2. האם הדוחות מייצגים חברה או קבוצה (לציין האם הדוח הוא חברה או מאוחד);

3. מועד הדוחות הכספיים או תקופת הדיווח;

4. החלק בדוחות הכספיים אליו שייך כל עמוד ספציפי.

5. מטבע מדידה ומטבע דיווח – בד"כ זהים.
מטבע המדידה הוא המטבע שבו מנהלת החברה את עסקיה. מטבע הדיווח הוא המטבע שבו החברה בוחרת לדווח על הנתונים הכספיים שלה.

6. המונח בו רשומים הנתונים הכספיים (למשל באלפי ₪).

סיווג המאזן

כל חברה תקבע בהתאם לאופי פעילותה האם להציג נכסים והתחייבויות, שוטפים ולא שוטפים, בנפרד או להציגם כמספר אחד.

הצגה בנפרד של נכסים שוטפים ולא שוטפים מאפשרת לקוראי הדוחות להבחין בין הנכסים נטו ששימשו לתפעול השוטף לבין הנכסים אשר שימשו לפעילות בטווח הארוך.

[התקן הבינלאומי אינו קובע את אופן הסיווג]

נכס יסווג כנכס שוטף בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. הנכס צפוי להתממש בתקופת המחזור התפעולי הרגיל של החברה.

2. הנכס מוחזק בעיקר למטרות מסחר או לטווח הקצר והוא צפוי להתממש תוך 12 חודשים מיום המאזן.

3. הנכס הוא מזומן או שווה מזומן ללא הגבלה.

התחייבות שוטפת– התחייבות שעומדת בתנאים כפי שנרשמו לעיל בשינויים המחויבים.

יחד עם זאת, התחייבויות נושאות ריבית הצפויות להתיישב תוך 12 חודשים לא יסווגו כשוטפות אם מתקיימים שני התנאים הבאים (במצטבר):

1. מועד הפירעון המקורי היה יותר מ- 12 חודשים.

2. הפירמה מתכוונת לחדש את ההתחייבות לזמן ארוך.

הצגת הון עצמי– החברה תציג בגוף המאזן או בביאורים על הדוחות את הפרטים הבאים:

1. לגבי כל סוג של מניות – מספרן, ערכן הנקוב, תיאור הזכויות וההגבלות וכדומה.

2. תיאור האופי והמטרה של כל קרן הון.

3. ציון סכומי הדיבידנד שהוכרז וטרם שולם.

4. ציון סכומי דיבידנד שנצבר על מניות בכורה.

מבנה דוח רווח והפסד

דוח רווח והפסד יוצג באופן אשר ידגיש את האלמנטים השונים בביצוע הפיננסי אשר הכרחיים להצגה הנאותה.

קיימות שתי דרכים לפירוט המידע בדוח רווח והפסד:

1. ניתוח על בסיס אופי ההוצאות – פירוט אופי ההוצאות בגוף הדוח.

2. ניתוח על בסיס פונקציונלי (הכנסות, עלות המכר, רווח גולמי וכו').

התקן מאפשר להשתמש בשתי השיטות. יחד עם זאת, כיוון שמידע על אופי ההוצאות הוא שימושי בהערכת זרמי המזומנים העתידיים, דורש התקן מידע נוסף במידה והחברה בחרה לבצע ניתוח על בסיס פונקציונלי (זו גם הפרקטיקה בישראל).

דוח על השינויים בהון העצמי

דוח זה יכלול לפחות את המרכיבים הבאים:

1. רווח או הפסד לתקופה.

2. כל הכנסה או הוצאה אשר בהתאם לתקינה הבינלאומית נזקף ישירות להון העצמי.

3. השפעה מצטברת של שינוי שיטה חשבונאית ותיקון טעויות בהתאם לגישה המועדפת שנקבע בתקן בינלאומי מס' 8 (שינויים חשבונאיים).

[הפרקטיקה הישראלית היא להציג את סעיף ההשפעה המצטברת כפריט מיוחד ולא במסגרת דוח על השינוים).

דוח על תזרימי המזומנים

חברה נדרשת להציג דוח על תזרימי המזומנים בהתאם לתקן בינלאומי מס' 7.

ביאורים לדוחות הכספיים

על מנת לעזור לקוראי הדוחות להבין את הדוח הכספי ולהשוותו עם דוחות של חברות אחרות, הביאורים לדוחות הכספיים יוצגו בד"כ בסדר הבא –

1. הצהרה על יישום תקנים חשבונאים בינלאומיים.

2. בסיס המדידה והמדיניות החשבונאית שיושמה.

3. מידע נוסף על הפריטים המוצגים בכל אחד מהדוחות הכספיים לפי סדרם.

4. גילוי אחר כגון תלויות, התקשרויות, גילוי כספי אחר (צדדים קשורים), גילוי לא כספי אחר (ביאור על מסים).