"קרן גידור" להשקעות בניירות ערך

פעילות בהשקעה בנכסים פיננסים עלולה להיות עתירת מיסים. אולם, במקרים המתאימים, פעילות זו יכולה להיות דלת מסים, עד כדי הקטנת חבות מס הכנסה לשיעור של 25% בלבד על הרווחים "עד הבית" וכן קבלת פטור מחבות במס ערך מוסף וביטוח לאומי על הרווחים.

קרנות הגידור (Hedg-Funds) הן התחום האפור של העולם הפיננסי, אין הגדרה מדוייקת מה הופך קרן כלשהי ל-"קרן גידור". נושא קרנות גידור והשותפים בהן לא הוסדר במפורש בחקיקה בישראל בכלל ובפקודת מס הכנסה בפרט, לעומת מכשירים פיננסיים אחרים בשוק ההון כדוגמת קרנות נאמנות אשר יש להן הגדרה ספיצפית בחקיקה והוראות מיסוי בפקודת מס ההכנסה.

עיסוקן של קרנות גידור הינו על פי רוב השקעה במכשירים פיננסים. המשקיעים שותפים בקרן גידור ומשקיעים בה מכספם. הפעילות בכספי ההשקעה נעשית באמצעות חברה מנהלת של הקרן, אשר לה המנגנון העסקי הנדרש והידע המקצועי לצורך ביצוע השקעות הקרן בשוק ההון.

מבנה ההתאגדות המקובל לקרן גידור הינו שותפות מוגבלת או חברה שקופה לצורך מס. השותפות מורכבת משותפים מוגבלים ושותף כללי (הישות המנהלת). מבנה התאגדות זה מאפשר שמירת שיעורי המס החלים על השותפים ואפשרות קיזוז הפסדי השותפים בקרן כנגד רווחים והכנסות שנוצרו להם ממקורות אחרים, ולהיפך.

מבנה זה נהנה מהוראות סעיף 63 לפקודה הדן במיסוי שותפויות וקובע כי הכנסות השותפות ייוחסו לכל שותף על פי חלקו. ככל שמדובר בשותף "יחיד" ובהשקעה פסיבית מדובר בהכנסות מרווחי הון שאינה חייבת במס שולי.

בקובץ החלטות המיסוי לרבעון הראשון של שנת 2006 מופיעות שתי החלטות מיסוי ( 14/06 ו- 15/06) של רשות המיסים בישראל לגבי קרנות גידור. בהחלטות אלו אימצה רשות המיסים את העיקרון לפיו רווחי והכנסות השותפים המוגבלים בקרן אינן הכנסות מעסק, אלא השקעה פסיבית (בכפוף למגבלות מסוימות). יחד עם זאת, הוטל "מס נוסף" בשיעור של 5% על השותפים המוגבלים היחידים. דהיינו מס בשיעור של 25% במקום 20% החל על רווחי הון בידי יחידים.

מכיוון וכאמור "קרן גידור" אינה מוגדרת בהוראות המס, הרי כל שותפות המבקשת לפעול וליהנות מהטבות המס של מס "עד הבית" לשותפיה בשיעור של 25% בלבד (בתוספת פטור ממע"מ וביטוח לאומי), במקום 45% בפעילות עסקית רגילה כיחיד או כחברה, רצוי שתקבל "החלטה מקדמית" (רולינג) לצורך ההכרה בה. הגם שלא מן הנמנע, כי די יהיה גם בחוות דעת מקצועית כי השותפות שבה מדובר עונה לכל התנאים שנקבעו לגבי "קרן גידור" בהחלטות המיסוי שפורסמו, ולכן זכאית לכל הטבות המס שניתנו להן מכוח "אינטרס ההסתמכות".

לצרוך העמידה בתנאים הנדרשים להכרה ב-"קרן גידור", יש לפעול במתווה, כדלקמן:

1. עריכת הסכם שותפות בין השותפים. ייסוד "שותפות מוגבלת" וייסוד חברה כ"שותף כללי". החייבים במס יהיו השותפים והקרן תהא "גוף שקוף" לצורכי מס הכנסה.

2. עריכת הסכם ניהול בו יקבע כי ניהול הקרן וקביעת מדיניות ההשקעות, ניהול צוות העובדים, מו"מ מול ספקים ונותני השירותים וכיוצ"ב יתבצע על ידי החברה המנהלת של הקרן.

3. הסדרת קבלת ניכוי מס במקור בשיעור של 25% בלבד.

4. מינוי נאמן שיפקח על פעילות ה-"קרן גידור".

באשר להיבטי המע"מ, ככל שהפעילות, בין כיחיד, בין כשותפות ובין חברה, הינה "בנוסטרו", דהיינו עבור עצמה, מתוך מימון עצמי, הרי פעילות זו אינה חוסה תחת חוק מס ערך מוסף שכן, "ניירות ערך" ו/או "מסמכים סחירים", ממועטים מהגדרות "טובין" או "נכס" או "מכר" בסעיף 1 לחוק מע"מ, זאת לעומת סעיף 19 לחוק הדן בחיוב "עוסק" בניירות ערך במס בעת מכירתם, בגין ההפרש שבין עלותם לבין התמורה שקיבל. הפרש זה משקף את העמלה שקיבל העוסק בניירות ערך, אם עשה זאת כסוכן או מתווך בני"ע עבור אחרים.

יחידים, חברות או שותפויות שאינם פועלים בהתאם לתנאים שנקבעו לגבי "קרן גידור" חשופים לתאונות מיסוי, כגון:

1. הסיכון, כי יראו את הפעילות כעסקית ולא כרווח הון וכתוצאה מכך יחול על רווחיה מס פירותי בשיעור של 45% מהרווחים.

2. במקרה, שהפעילות תסווג כהכנסות מ – "עסק" תחול גם חבות בדמי ביטוח לאומי על הרווחים.

3. בחברות, עלולה ההכנסה החייבת מניירות ערך להיות מחוייבת במס חברות בשיעור של 25%. ובנוסף במס דיבידנד בעת חלוקת הרווחים כדיבידנדים לבעלי המניות.

4. קיים סיכון כי פעילות הקרן תסווג כ-"מוסד כספי" או כ- "עוסק מורשה" ותחול חבות במס ערך מוסף, ו/או "מס שכר" ו"מס רווח" בגין הרווחים.

5. קיים סיכון, כי יראו את כל השותפים בשותפות כבעלי מניות מהותיים בחבר בני אדם (גם אם יש בידם פחות מ-10%) בשל העובדה שהם משקיעים ביחד באופן קבוע ועל פי הסכם שיתוף פעולה.

6. ככל שבקרן שותפים זרים, קיים חשש, כי ייקבע, שביחס לשותפים הזרים, הקרן, משרדיה ומשרדי השותף הכללי וחברת הניהול מהווים "מוסד קבע" בישראל ואלו יחוייבו בדיווח ובמס בישראל.

7. קיים סיכון שרווחי הקרן יחוייבו במע"מ וביטוח לאומי.

לסיכום, פעילות מוסדרת כ-"קרן גידור" בשילוב מערכת ההסכמים המתאימים תביא לחיסכון מסים משמעותי. על מנת להימנע מחשיפה למיסוי גבוה, רצוי לפנות לרשות המיסים לצורך קבלת "החלטה מקדמית" שתאשר את מתווה הפעילות של "קרן הגידור" תוך בחינת ההשלכות הרלבנטיות, טרם הגשת הבקשה וכדאיותה.

מידע נוסף באתר מיסים ועסקים www.ralc.co.il