כללי עבודה ביום הזיכרון וביום העצמאות

כללי עבודה ביום הזיכרון וביום העצמאות

הילה פורת, עו"ד

אסף נעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל לשם השתתפות באזכרה שנערכה לחברו. רוית נעדרה מעבודתה לשם השתתפות בטקס זיכרון שנערך לנפגעי פעולות איבה. האם חייב מעבידם לשלם להם את שכר העבודה בגין אותו יום?

חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963 וחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970, קובעים כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולקבל את שכרו כאילו עבד באותו יום – אר אם הוא קרוב משפחה של חלל מערכות ישראל, או קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה.

לעניין זה, הגדרת "קרוב משפחה" היא כדלקמן: הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחריות.

לעניין עובד אשר אינו עונה להגדרת קרוב משפחה יצוין, כי עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך שלמעבידו 30 יום מראש לפחות.

מהן שעות העבודה ביום הזיכרון (ערב יום העצמאות) וביום העצמאות?

בחוק יום העצמאות התש"ט-1949, נקבע כי יום העצמאות הינו "חג מדינה" ויהיה בו "יום שבתון". כלומר, לעניין ערב יום העצמאות חלות ההוראות הרגילות בדבר מספר שעות עבודה בערב חג, אך בשים לב לכך שערב יום העצמאות חל ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויש לכך משמעות לעניין היעדרות העובד במועד זה.

המאמר באדיבות עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים: "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה". לאתר האינטרנט של עו"ד הילה פורת: www.hilaporat.co.il