פיצוי ממס רכוש בשל עובד ששהה במרחב מוגן במקום העבודה

פיצוי ממס רכוש בשל עובד ששהה במרחב מוגן במקום העבודה

בתקופת מלחמת לבנון השנייה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אחד הסוגיות שנותרו לא פתורות עד כה, היא סוגיית תשלום הפיצויים למעבידים בשל עובדים שהגיעו לעבודה בתקופת מלחמת לבנון השנייה או בעת הפגזות הטילים בעוטף עזה ובמבצע עופרת יצוקה, אך לא היו מסוגלים לעבוד פרקי זמן שמרגע האזעקה או מרגע נפילת טיל בסמוך למקום העבודה בשל הצורך לשהות במרחב מוגן, למשך הזמן שנקבע בהוראות פיקוד העורף.

במספר החלטות שניתנו על ידי ועדות ערר מס רכוש במחוז תל אביב והמרכז ובמחוז ירושלים (שגם בהן נדונים עררים בשל מלחמת לבנון השנייה או פגיעות בדרום), נקבע כי מעבידים יהיו זכאים לפיצויים ממס רכוש בגין עובדים שהגיעו לעבודה אך נבצר מהם לעבוד עקב אזעקות או נפילות טילים בשל הצורך בשהייה במרחב המוגן. החלטות הועדות קבעו כי המעבידים יפוצו לפי תחשיב שכר העובדים לפרקי זמן של 20 דקות בשל כל אזעקה או לפרק זמן של 10 דקות בשל כל נפילת טיל ללא אזעקה.

רשות המיסים לא קיבלה את הקביעות האמורות של ועדות הערר וערערה עליהן לבתי המשפט המחוזיים בתל אביב ובירושלים והנה ביום 4.4.2011, ניתנה החלטה בע"מ 27324-04-10 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' סולרום אלקטרוניקה בע"מ (להלן: "סולרום") לפיה קובע ביהמ"ש המחוזי בת"א כי הפיצוי בגין הנזק העקיף לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשס"ו-2006, יינתן רק בגין היעדרות של עובדים אשר לא הגיעו למקום העבודה ולא בגין עובדים שהגיעו למקום העבודה אולם שהו תקופות זמן שונות במרחבים המוגנים.

בהמ"ש מפנה להסכמות אשר הושגו בין הממשלה לבין לשכת התיאום של הארגונים הכלכלים והסתדרות העובדים החדשה, אשר קיבלו ביטוי בחתימת שלושת הגורמים על מסמך סיכום דברים מיום 27.7.06 (להלן: "ההסכם המשולש"). ממסמך זה עולה, לדעת ביהמ"ש, כי כוונת הצדדים הייתה ליתן פיצוי רק עבור עובדים אשר לא הגיעו למקום העבודה.

לדעת בהמ"ש החלטת הוועדה המחייבת עריכת חישובים ביחס לכל אזעקה או נפילת טיל, תגרום להתנהלות מול רשויות נוספות ועומדת בניגוד גמור לרצונו של מחוקק המשנה להביא למתן פיצוי באופן מהיר ופשוט.

לדעתנו , טעה בהמ"ש המחוזי בתל אביב כאשר לא קיבל את עמדת ועדת הערר. שכן, ההסכם המשולש נועד מלכתחילה להבטיח שכר לעובדים בגין ימי המלחמה, למרות שהמעבידים רשאים היו על פי דין שלא לשלם להם שכר בגין אי עבודתם בעת המלחמה.

כך קובעת הוראת השעה ביחס לחודש יולי 2006 את השווי של הנזק העקיף:

"132.5% מהשכר היומי הממוצע של עובד של הניזוק, כשהוא מוכפל בסך ימי היעדרות של כלל העובדים של הניזוק שנעדרו מעבודתם בשל המצב הביטחוני במהלך חודש יולי 2006".

הוראה נפרדת בהוראת השעה הגדירה "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" כלהלן:

"יום, לרבות חלק מיום, שבו עובד נעדר מעבודתו אצל ניזוק, למעט יום שבו נעדר בשלב מחלה, תאונה, חופשה שנתית, מילואים..."

ברור כי הגדרת יום היעדרות תהיה רלוונטית רק לאחר שייקבע מי הוא עובד שנעדר מעבודתו.

בבג"ץ 6407/06 דורון טיקוצקי ואח' נ' שר האוצר ואח' פסל בית המשפט את עמדת המבקש בבג"צ וקבע כי המלחמה גרמה לפגיעה קשה לתושבי הצפון, ובין היתר נגרמו לעסקים רבים נזקים כבדים. הבטחת תשלום המשכורות לעובדים והענקת פיצוי למעסיקים מבטאים לא רק שיקולים כלכליים אלא גם רגישות למצב שבו נמצאו תושבי הצפון. בית המשפט העליון יצא מתוך הנחת עבודה כי הוראת השעה לחודש יולי, מבוססת אכן על בסיס תשלום שכרם של העובדים אשר נעדרו ממקום עבודתם בשל המלחמה.

לדעתנו, השגגה שנפלה בהחלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בעניין סולרום, היא באי התייחסות לכלל שבדין החל על מעבידים לגבי תשלום שכר לעובדים שהגיעו לעבודה, אך לא עמדו לרשותם לצורכי עבודה. כך למשל קובעים דיני העבודה כי היעדרות העובד לצורך ארוחותיו במקום עבודתו אינה מהווה חלק משעות עבודתו של העובד, ואם כך נקבע בדין לגבי ארוחות יום יומיות, על אחת וכמה שכך הדין גם לגבי היעדרות עובד בשל שהייתו במרחבים מוגנים בעת מלחמה.

פסיקתו של בהמ"ש המחוזי עלולה להביא למצב שבו המעבידים ינכו מהעובדים את השכר היחסי בשל שהייתם של העובדים במרחבים המוגנים, זאת בהיעדר קבלת פיצוי ממס רכוש כפי שנקבע בהסכם המשולש.

אנו תקווה כי ככל שיוגש ערעור לבית המשפט העליון על החלטת ביהמ"ש המחוזי בעניין סולרום הוא יתקבל ותימנע מבוכה ממעבידים שסמכו ידם על קבלת הפיצוי ממס רכוש כשיפוי חלף השכר ששילמו לעובדיהם בגין היעדרותם מעבודתם. היערות פיזית שנכפתה על העובדים לפי הוראות פיקוד העורף בעת כל אזעקה או נפילת טיל באזור מקום העבודה.