לא תמיד תתקבל טענת התיישנות בדיני עבודה

לא תמיד תתקבל טענת התיישנות בדיני עבודה

עינב כהן, עו"ד

מדובר בערעור על דחיית תביעה מחמת התיישנות של עובדות קופ"ח כללית בעילת אפליה. לטענת העובדות, הסכם הפרישה המוקדמת מפלה אותן לרעה, משום שבמסגרתו הן זכאיות לקבלת פנסיה מהמעביד עד גיל 60 לעומת גברים שזכאים לקבלת פנסיה עד גיל 65. בית הדין הארצי קיבל את ערעור העובדות וקבע, כי בנסיבות קיצוניות העלאת טענת התיישנות מהווה חוסר תום לב דיוני (ע"ע 533-09 עופרה אילן ו- 24 אח' נ' שירותי בריאות כללית, מיום 15.06.2011).

בפסיקת בית הדין האזורי נדחתה על הסף תביעת העובדות 1-23 מחמת התיישנות, ועל כך נסב עיקר הערעור. כמו כן, סולקה על הסף תביעת העובדות 24-25, בהעדר עילה, כיוון שבחרו לפרוש לפנסיה בגיל 60 ללא קשר לתוכנית הפרישה.

העובדות טענו, בעניין ההתיישנות, בין היתר, כי יש לפרש את דיני ההתיישנות באופן מצמצם, על פי תכליתם, ובהתחשב בזכות היסוד בדבר גישה לערכאות אשר הוכרה כזכות חוקתית. בעת בחינת טענת ההתיישנות אף יש לקחת בחשבון את האינטרסים עליהם מבקשת התביעה להגן, ובמקרה זה – את היותה מבוססת על עקרון השוויון ותקנת הציבור. עקרון תקנת הציבור, כמו גם עקרון תום הלב, עשויים לגבור בנסיבות המתאימות על הוראות חוק ההתיישנות.

העובדות ציינו בהקשר זה כי המעסיקה החתימה עובדות על הסכמי פרישה מפלים מכוח תוכנית הפרישה משך שש שנים, גם לאחר שידעה כי מדובר בהפליה, ותוך שהסתירה הליכי תובענה ייצוגית שהתנהלו כנגדה בקשר לכך החל משנת 1996.

את המונח "עילת תביעה" יש לפרש, בהקשר של חוק ההתיישנות, כקיום אפשרות ממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש. בהתאם, כל עוד לא ניתנה פסיקת בג"צ בעניין ניב, לא ניתן היה לצפות מהעובדות כי תגשנה תביעות אשר אין להן סיכוי משפטי ממשי. עילת התביעה לא נוצרה עם כריתת הסכמי הפרישה שכן ההתנהגות המפלה החלה בפועל רק עם הגיען של העובדות לגיל 60. גם אם ניתן היה להגיש תביעה על בסיס הסכמי הפרישה בלבד, הרי שתחילת ההתנהגות המפלה עצמה מגבשת עילה נוספת בגין הפליה.

פסק הדין

טענת ההתישנות

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור בנוגע לעובדות 1-23, דחה את הערעור בנוגע לעובדות 24-25 וקבע, כי המעסיקה מנועה, מכוח חובת תום הלב, מלהעלות כנגד העובדות את טענת ההתיישנות.

עקרון תום הלב מתפרס גם על עצם הפעלתן, ודרך הפעלתן, של זכויות משפטיות דיוניות. כיוון שטענת התיישנות במסגרת חוק ההתיישנות הינה טענה דיונית, הוחל עקרון תום הלב הדיוני, בנסיבות מתאימות, גם על דיני ההתיישנות. במקרים מתאימים צד יהא מנוע מלעשות שימוש בטענת התיישנות, ככל שהעלאת הטענה בנסיבות העניין תיחשב כשימוש בזכותו הדיונית בחוסר תום לב. שימוש בעקרון תום הלב לצורך מניעות מהעלאת טענת התיישנות ייעשה בזהירות המירבית, ובמקרים חריגים בלבד.

בענייננו מתקיימות הנסיבות החריגות המצדיקות לקבוע, כי עצם העלאת טענת ההתיישנות מצד המעסיקה מהווה שימוש בזכות בחוסר תום לב, באופן המצדיק לקבוע, כי המעסיקה מנועה מהעלאת הטענה.

בג"ץ ניב היווה "מקרה מבחן" בעל השלכה רוחבית שאין ראוי כי תיעלם על ידי העלאת טענת התיישנות דווקנית; ענייננו בהפליה אסורה מטעמי מין שבוצעה באופן רוחבי וגורף, במסגרת תכנית הבראה שהופעלה משך כשש שנים, ובשיתוף נציגות העובדים. בנסיבות אלה, וכאשר תביעות גב' ניב ועובדת נוספת נדחו, לא ניתן היה לצפות כי עובדות נוספות יגישו תביעות מטעמן, ובעצם הגשת התביעות לאחר זמן, אין לראות ויתור מצד העובדות על זכותן המהותית לשוויון, במיוחד, כאשר מרבית העובדות לא השתהו זמן רב.

גם האינטרסים הנגדיים המצדיקים הענות לטענת התיישנות אינם מתקיימים שכן המעסיקה לקחה בחשבון את הסיכון בהגשת תביעות מצד כלל הנשים שפרשו במסגרת תכנית הפרישה והיא אף ידעה, כי קיימות טענות כנגדה בגין הפליה ושמרה את המסמכים הרלוונטיים מבלי שחלוף הזמן שיחק לרעתה.

לאור כל האמור, העלאת טענת ההתיישנות מצד המעסיקה כלפי עובדותיה לשעבר במקרה זה מהווה שימוש בחוסר תום לב בזכות דיונית והמעסיקה מנועה מלטעון טענת התיישנות. הדיון יוחזר לביה"ד קמא.

מועד היווצרות "עילת התובענה"

רק כאשר הזכות הופכת לעילת תובענה קונקרטית, ניתן לומר כי מירוץ ההתיישנות מתחיל. ליבת תביעת העובדות הינה הפלייתן במסגרת הסכמי הפרישה שלהן לעומת עובדים גברים. גם אם העובדות יכולות היו להגיש תביעה מוקדמת יותר על בסיס הסכמי הפרישה המפלים נוצרה להן "עילת תובענה" עצמאית בעת תחילת יישומו המפלה של הסכם הפרישה. גם במנותק מעקרון תום הלב הדיוני, נוצרה לעובדות "עילת תובענה" עצמאית ונפרדת כלפי המעסיקה בעת הגעת כל אחת מהן לגיל 60, מועד בו החלה המעסיקה להפלותן לרעה. לפיכך, תביעות מרבית העובדות טרם התיישנו במועד בו הגישו את תביעותיהן.

הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד" מבית "חשבים"- מרכז המידע לדיני עבודה ושכר. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net