בית המשפט העליון בעד סוציאליזם פריסת מענק הפרישה מזכה ב-"פטור נכה" לכל שנה בפריסה

בית המשפט העליון בעד סוציאליזם

פריסת מענק הפרישה מזכה ב-"פטור נכה" לכל שנה בפריסה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

לאחר שנים של ציפייה להכרעת בית המשפט בעליון בעניין קבלת הפטור ממס לנכים לפי סעיף 9(5) לפקודה, בכל שנה בשנות הפריסה של מענק פרישה כפי שקבע כב' השופט אלטוביה מגן בעניין שרל שבטון ובן אריה, הכריע בית המשפט העליון בעד הגישה הסוציאלית. הכרעה זו משליכה על כדאיות תשלום מענק פרישה לעובדים כמו גם לבעלי שליטה מחברות בשליטתם. כמו כן באמרת אגב של כב' השופט רובינשטיין משתמע שהוא רואה במענקי הפרישה כהכנסות הוניות החייבות במס רווח הון בשיעור מופחת.

ביום 18.8.2011 קבע ביהמ"ש העליון בע"א 8958/07 שרל שבטון נ' פקיד שומה כפר סבא, כי תכליתו של סעיף 8(ג)(3) היא לאפשר הסדר פריסה "מהותי" אשר משווה את מצבם של הפורשים למצבם של נישומים שהיו מקבלים את מענק הפרישה שלהם פרוס על פני מספר שנים כהכנסה פירותית רגילה. על כן יש לפרש סעיף זה כמאפשר פריסה ממשית ומהותית של ההכנסה שהתקבלה הנישום על דרך של מענקי פרישה – לשנים קדימה, תוך שמוחל עליה בכל אחת משנות הפריסה הפטור השנתי.

רשות המיסים סברה כי יש לפרש את סעיף 8(ג)(3) סיפא לפקודה, כך שהנישום יהיה זכאי לתקרת הפטור בגין נכותו רק בעבור השנה הראשונה מבין השנים שבהן נפרסת ההכנסה האמורה. לעומת זאת, הפורשים הנכים ביקשו ליהנות מהפטור הנ"ל בכל שנה מחדש, ולא רק בשנה הראשונה לפריסה.

בית המשפט העליון קובע כי לשונו של סעיף 8(ג)(3) לפקודה יכולה להכיל את שתי האפשרויות שהעלו שני הצדדים. אך יש לפרש את תכליותיו של סעיף 8(ג)(3) כסוציאליות.

תכליתו הסובייקטיבית של הסעיף נלמדת מתיקון 25 לפקודה אשר הוסיף בהגדרת "הכנסה מיגיעה אישית", שבסעיף 1 לפקודה, את: "המענק שנתקבל עקב פרישה, או עקב מוות" ואת "הסכום המתקבל עקב היוון קצבה". מעבר לכך כל פריסת מענק מחייבת את הפורש להגיש דוחות שנתיים למס הכנסה בגין כל שנת פריסה מחדש ולקבוע את המס שיוטל על חלק המענק המתייחס לאותה שנה לפי כלל הכנסותיו באותה שנה. הוראה זו מלמדת אף היא לכאורה שמחוקק המשנה סבר שמענק הפרישה בא בגדר ההכנסה השנתית השוטפת ולא בגדר "ההכנסה החייבת" בשנת הענקתו.

תכליתו האובייקטיבית של הסעיף היא לפתור את מה שמכונה בדיני המס: "אפקט הדחיסה" של התקבולים – לשנת מס אחת, הגורם למספר עיוותים משמעותיים, ובין השאר לכך שהנישום עלול להתחייב בשיעור מס שולי גבוה, בהשוואה לשיעור המס השולי שהיה חל עליו – לו התקבול היה מבוזר על פני מספר שנים.

אף כותרת סעיף 8 לפקודה מלמדת כי הסעיף עוסק ב"חלוקת הכנסה ליותר משנה אחת", ללמדנו כי המדובר בחלוקת הכנסה, ולא בחלוקה של הכנסה חייבת.

בחינת אפשרויות פרשנותו של סעיף 8(ג)(3) ממספר זוויות הסתכלות מוליכה למסקנה, כי תכליתו של סעיף זה אכן הייתה לאפשר הסדר פריסה "מהותי" – כזה אשר משווה את מצבם של המשיבים למצבם של נישומים שהיו מקבלים את מענק הפרישה שלהם – פרוס על פני מספר שנים כהכנסה פירותית רגילה. גישה כזו תורמת לעשיית צדק אופקי.

כשם שרשות המיסים מסכימה כי ראוי להתיר לנישום ליהנות ממדרגות המס בכל אחת משנות הפריסה, כך ראוי להתיר לו את הפטור שמכוח סעיף 9(5) לפקודה בשנים אלה. שהמס לכל שנת מס יוטל – לאחר הפריסה – על הכנסתו החייבת של הנישום באותה שנת מס, דהיינו לאחר כל הניכויים, הקיזוזים והפטורים שהותרו ביחס להכנסתו לפי כל דין.

השופט א' רובינשטיין מוסיף בהערת אגב דברים חשובים לעניין סיווגו של "מענק פרישה" כהכנסה הונית או כהכנסה פירותית. לדידו יש לראות את הסכומים שקיבלו המשיבים ממעסיקיהם בגדרי מענק הפרישה כקרובים יותר במהותם לחיסכון לעת זקנה, "אחיה" של קצבה, שלגביה נכונה רשות המסים לפרוס "מהותית" את ההכנסה; ועל כן יש להחיל את הפטור באופן שנתי.

ומוסיף, "מהרהר אני ביני לביני אם לא באה העת, גם בעקבות העידן החוקתי בו אנו שרויים, לעיון מחדש בהלכת חפץ, ברוח דבריו של השופט אשר. השופט אשר כינה מענק פרישה בשם "הכנסה מסוג מיוחד"; ויש לדעתי ליתן ביטוי ל"מיוחדות" זו. ער אני לכך, שבעקבות הפסיקה בפרשת חפץ ובפרשת פרמה שרפ נתפס האמור באותם פסקי דין כהלכה מחייבת; ראו ע"א 128/09 כבלי-ציון נ' פקיד שומה אילת, בפסק דינו של המשנה לנשיאה ריבלין בהרכב בו נטלתי חלק. באותו עניין היה מדובר בפיצויי פיטורין ובהטבה לתושבי העיר אילת באשר לשיעור המס, אך המשנה לנשיאה ריבלין העיר שם, כי "לשאלה העקרונית שעניינה סיווג מענקי פרישה כ-'הכנסת עבודה' יש פנים שונות", אף כי הזכיר תיקוני חקיקה שלא כללו מענקי פרישה כהכנסת עבודה. סבורני, כי יתכן שלא רק במקרים של מוגבלות כבענייננו, אלא אף לפורש בגיל פרישה "מלא", ראוי לשקול ראייתו של מענק פרישה כמצוי במתחם הרחב של הסדרי ביטוח סוציאלי לעתיד לבוא, לעת זקנה. מדוע אין לומר, בנסיבות אלה, שאותה "הכנסה מסוג מיוחד" (כלשון השופט אשר בפרשת פרמה שרפ) תיוחד גם ב"שידוך" מענק פרישה עם הכנסת עבודה? הנה חומר למחשבה עתידית".

נוסיף עוד ונציין, כי בהתאם להלכת איקאפוד שנתקבלה לאחרונה בדיון נוסף בבית המשפט העליון, ניתן להחיל את הלכת שבטון רטרואקטיבית, לפחות מהיום שבו ניתן פסק הדין בענייננו בבית המשפט המחוזי, על ידי הגשת דוחות מתקנים לפקיד השומה.