שומה תיקבע לפי נתונים ספציפיים של העסק

שומה תיקבע לפי נתונים ספציפיים של העסק

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 9.1.2012 קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה בע"מ 1338-03-09 בוטרוס שאהין נ' פקיד שומה עכו, כי קביעת שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות סבירה, להתחשב בנתוני העסק הספציפי, באופיו של העסק (על דרך ההשוואה) ועוד. כדלקמן:

1. המערער הוא בעלים של מאפיית פיתות ולחמניות הממוקמת במרכז הישוב תרשיחא. במאפייה נמכרים מאפים נוספים ומוצרים קפואים כגון: עוגיות ובאגטים, אותם רוכש המערער כחומר גלם מוכן ומבצע אפייה בלבד.
2. המאפייה מנוהלת על ידי המערער מאז שנת 1980. תחילה בשותפות עם אחיו שאהין פהים, ומאז שנת 2002 התפרקה השותפות והמערער המשיך לנהלה עד שנסגרה בסוף שנת 2009. לטענת המערער נסגרה המאפייה עקב הפסדים וחובות שצברה.
3. ספרי המערער לשנת המס 2004 נפסלו בשל אי ניהול סרט קופה רושמת. לגבי שנות המס 2005 ו-2006 נדרש המערער להציג ספרי חשבונות ומשלא המציאם עובר למועד הוצאת הצווים נשוא הערעור, נקבעו הכנסותיו בשנים אלה לפי "חייב ולא ניהל".
4. בנסיבות אלה ולאור העובדה שספרי המערער נפסלו לשנת המס 2004 ובשנים 2005 ו-2006 לא הומצאו הספרים, קבע המשיב את השומות לשנים אלה, לפי מיטב שפיטתו בצו.
5. פסילת הספרים לשנת המס 2004 נבעה מאי ניהול סרט קופה רושמת. ביהמ"ש קבע כי מדובר בליקוי מהותי ואין להתערב בהחלטת המשיב.
6. ביהמ"ש קיבל עקרונית את עמדת המשיב בנוגע להחלטה לראות בנישום כ"חייב ולא ניהל" בהעדר הצגת ספרים והן עמדת המשיב בנוגע להעדר חובתו לחזור בשלב זה ולבדוק את הספרים שהוגשו לאחר תום המועד להגשתם במסגרת דיוני שלב ההשגה. יחד עם זאת, לא קיבל ביהמ"ש עמדתו הגורפת של המשיב כי בנסיבות כאלה אין הוא מחויב בשלב שלאחר שלב ההשגה לשוב ולבדוק כל נתונים נוספים שהציג הנישום משאלה כרוכים בספרים שלא הוצגו. יש להבחין בין עצם ההחלטה לפסול את הספרים לבין בחינת נתונים שמציג הנישום, גם אם בשלב מאוחר של הדיון ואף אם רק במסגרת הערעור בבית המשפט, אשר יש בהם כדי לסתור את השומה שהוצאה או חלקים ממנה.
7. בשומה שהוציא המשיב למערער בשנות המס שבערעור הועמד הרווח הגולמי על שיעור של 25% בהסתמך על חישוב פדיון על פי ממצאי ביקורת שנעשו ביום 12/1/09. בהעדר ספרים עד למועד הוצאת השומה פנה המשיב גם לספקי הקמח כדי לאמוד את כמויות הקמח שרכש המערער במהלך שנות המס.
8. כדי לחשב את הפדיון מק"ג קמח, לקח מר הרוש, מטעם המשיב  את מרשמי הייצור של 4 מוצרים עיקריים המיוצרים במאפייה, ושיכולים לייצג את כלל המוצרים המכריע במכירות, והכל תוך השוואה לעסקים אחרים בענף ולתדריך הענפי.
9. לא ניתן להתעלם מממצאי המשיב בחקירתו ומאופן עריכת השומה אשר לקח בחשבון את נתוני העסק והשווה אותם לנתונים נוספים שהושוו וכן לתדריך הכלכלי לענף המאפיות. לעניין קביעת השומה, הגיש עוד המשיב חוות דעת של מומחה שנערכה על ידי מר אורי הרוש, מהמחלקה הכלכלית בנציבות מס הכנסה, אשר סייע למפקח בבחינת הנתונים ובבניית השומות; לאחר שנבדקו הדוחות שהגיש המערער יחד עם ממצאי הביקורת הגיע מר הרוש למסקנה כי ההכנסות המוצהרות הן בלתי סבירות, וכי אין התאמה בין התוצאה העסקית המוצהרת לנתונים שנתקבלו בהתחשב בסוג העסק;
10. עוד נמצא כי אין התאמה עד כדי אי סבירות ביחס בין כמות הקמח הנרכשת להכנסה המוצהרת בשנות המס שבערעור: תצרוכת החומרים המדווחת בספרי המערער גבוהה ביחס לאחוז שחושב על סמך הנתונים שנתקבלו בביקורת העסק. בעוד שמניתוח הדוחות עולה כי אחוז החומר שדווח נע בין 31% - 38%, הרי שעל פי נתוני העסק שנבדקו על-ידי המשיב מגיע אחוז החומר בייצור של תצרוכת החומרים ל-19% - 23% בלבד;
11. נלקח בחשבון בנוסף הפחת הענפי בתהליך הייצור בשיעור של 3% ועוד 2% במכירה כך שסך הפחת הכולל הועמד על 5%.
12. ביהמ"ש קבע כי נראה שיש לתת משקל מסוים לטענות המערער לגבי אי תקינות המשקל בו השתמש המשיב בביקורת שנערכה בעסק, אי בדיקת המשיב את הנתונים בספרי החשבונות שהוצגו בסופו של דבר; וכן לנתונים כי מדובר במאפיה בה ישנו ציוד מיושן, כי בסמוך לה הוקמה מאפייה חדשה מתחרה, וקיומו של שוק עירוני המתחרה אף הוא בממכר של סחורה דומה.
13. בהתחשב בטענות האמורות שיש ליתן להן משקל בבחינת סבירות השומה, הנחה בית המשפט את המשיב במהלך הדיון שהתקיים ביום 31/3/11 לערוך חישוב מחודש של הכנסת המערער לרבות שיעורי מס.
14. החישוב החלופי שערך מר הרוש מטעם המשיב, בו הועמד הפחת על 8% ותוקנו נתונים נוספים כגון: משקל ומחירים.
15. בנוסף למשקל שניתן לטענות האמורות והחישוב החלופי שנערך בעקבותיהן, נראה כי יש מקום להפחתה נוספת גם בשל הנתונים המיוחדים המאפיינים את עסקו של המערער, נתונים שנטענו בנושא תחרות במכירת מוצרי העסק על ידי בית מאפה חדש וסמוך ושוק עירוני שגם הוא מצוי בשכנות. שומה לפי מיטב השפיטה צריכה להיות סבירה, להתחשב בנתוני העסק הספציפי, באופיו של העסק (על דרך ההשוואה, ראה ע"א 4779/09 סובחי שעבאן נ' פקיד שומה רמלה. ניתן ביום 5/12/11.
16. לא ניתן להתעלם מכך שלא ניתן הסבר פרטני מניח את הדעת לפער המשמעותי בין ההצעות שהעלה המשיב בפניי המערער כהסדר בשלבים של הדיון בשומה במשרדי המשיב (הצעות של 30,000 ₪ בשלב א' ו- 50,000 ₪ במסגרת דיוני ההשגה), לבין השומות שהוצאו בסופו של דבר על בסיס הכנסה העולה על 800,000 ש"ח, במיוחד לפער המשמעותי בין ההצעה שהוצעה למערער בשלב ההשגה, שלב בו אמורים היו כבר להתברר מרב הנתונים הנדרשים, אם לא כולם.
17. כפי שהעיר ביהמ"ש  בע"מ 8602-12-08 מוחמד נ' פקיד שומה חדרה (ניתן ביום 8/9/11) (להלן: "פס"ד מוחמד") פער משמעותי בין ההצעות המוצעות לנישומים בשלבי השומה השונים בהשוואה לשומה הסופית המוצאת, ובייחוד הצעה שניתנת בשלב ההשגה בו אמורים להיות בידי המשיב נתונים נדרשים לצורך גיבוש ההצעה, יש בו כדי להעיד על התנהלות המעלה תמיהה.
18. בעיני הנישום, הצעה מצד המשיב של חבות במס של 50,000 ₪ בשלב ההשגה לעומת שומה גבוהה פי כמה מותירה אצל הנישום את הרושם ש"נענש" על שלא אימץ את הצעת המשיב וכי קיימת "מדיניות" של הפרזה בשומה לאחר דחיית הצעת המשיב.
19. מצד הרשות, ככזו האמונה על הקופה הציבורית מעלה הדבר תחושה של חוסר רצינות מצד הרשות ואווירת "סחר מכר" בהתנהלות מול הנישומים ומייצגיהם ותהייה אם זו עושה את המרב לגביית מס האמת המגיע מן הנישום.
20. כפי שנאמר ע"י ביהמ"ש בפס"ד מוחמד (ר' גם ע"מ 828/07 פאר נ' מע"מ. ניתן ביום 3/10/10) כאשר מדובר בפער כה משמעותי בין ההצעות שהועלו בשלבים השונים ביחס לשומה הסופית שהוצאה, צריכה הרשות להצדיק את הפער בהסברים מפורטים ולהצביע על הראיות הנוספות שנתגלו לאחר שניתנו ההצעות, שלא ניתן היה לשקלל אותן בעת מתן ההצעות הראשונות. הסבר כזה לא ניתן.
21. ביהמ"ש קיבל הטענה כי בשלב א' של בחינת השומה, הבדיקה היא ראשונית ובעיקרה בוחנת השאלה אם יש מקום להגיע לשלב ב', מעין בחינה לצורך החלטה אם בנסיבות העניין יש מקום "להעביר" השומה  לשלב ב'. לא כן בשלב ההשגה. יחד עם זאת יש לקחת בחשבון גם במסגרת שלב ההשגה, אם ההצעה הועלתה בדיון האחרון או קודם לכן.
22. ראוי בכל מקרה כאשר מועלית הצעה להבהיר לנישום אם זו מותנית בהצגת מסמכים נוספים, וככל שיידרשו ראיות נוספות, יכול שאותה הצעה תשתנה.
23. ביהמ"ש קבע כי בתיק זה יש מקום להפחית את השומה המתוקנת ב-25% נוספים, וזאת בעיקר בשל המאפיינים של עסקו של המערער, לרבות התחשבות בסגירתו של העסק (הפחתה של כ-20% בשל כך), ועוד הפחתה מסוימת (בשיעור שאינו עולה על 5%), בגין העדר הסבר לפער המשמעותי בין ההצעה שהועלתה בשלב ההשגה לשומה שהוצאה. לפיכך, יש בדעתי להורות על תיקון השומה והפחתת סכום המס בו חב המערער בשיעור כולל כאמור של 25% ולהעמידה על סך של 267,384 ₪.