פיצויי פיטורים לתקופת טרום ההתמחות ולתקופת ההתמחות
דנה להב, עו"ד, המחלקה המשפטית "כל עובד"
עובדת החלה לעבוד במשרדו של המעסיק כטרום מתמחה במשפטים ולאחר מכן החלה לעבוד כמתמחה. העובדת טענה, כי יש לראות בתקופת טרום ההתמחות הסכם העסקה לתקופה קצובה, כמשמעו בחוק פיצויי פיטורים. המעסיק טען, כי אין לראות במעבר העובדת מתפקיד טרום מתמחה לתפקיד מתמחה פיטורין, אלא מעבר מתפקיד אחד לתפקיד אחר במעביד, ולפיכך אין העובדת זכאית לפיצויי פיטורים בתום העסקתה כמתמחה. בית הדין האזורי קבע, כי אין לראות בהעסקת העובדת כטרום מתמחה כתקופת עבודה נפרדת אשר הסתיימה עם תחילת התמחותה. עובד אשר פוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים. ככל שיש חריגים לכלל זה, יש לפרשם בצמצום, משפיצויי הפיטורים הינם זכות קוגנטית. תקופת העסקת העובדת אצל המעביד הינה תקופת העסקה אחת, בה ביצעה תפקידים שונים. מאחר שהעובדת פוטרה היא זכאית לפיצויי פיטורים עבור תקופת עבודתה, למעט התקופה בה שימשה כמתמחה (דמ"ש 35092-10-11 אולגה כצמן נ' אלי (איליה) גרביץ, מיום 19.04.2012).
העובדות
אולגה כצמן (להלן: "העובדת") החלה לעבוד במשרדו של אלי (איליה) גרביץ (להלן: "המעסיק") כטרום מתמחה במשפטים ביום 21/08/08.
ביום 21/09/10 החלה העובדת לעבוד כמתמחה במשרדו של המעסיק וביום 20/09/11 הסתיימה התמחותה והעסקתה במשרדו של המעסיק.
העובדת טענה, כי יש לראות בתקופת טרום ההתמחות הסכם העסקה לתקופה קצובה, כמשמעו בסעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963.
המעסיק טען, כי אין לראות במעבר העובדת מתפקיד טרום מתמחה לתפקיד מתמחה פיטורין, אלא מעבר מתפקיד אחד לתפקיד אחר במקום העבודה. לשיטתו, משסיימה העובדת את העסקתה כמתמחה ולאור האמור בסעיף 41א ובתוספת לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א-1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין") אין העובדת זכאית לפיצויי פיטורים.
פסק הדין
בית הדין קבע, כי אין לראות בהעסקת העובדת כטרום מתמחה במשרדו של המעסיק כתקופת עבודה נפרדת אשר הסתיימה עם תחילת התמחותה.
העובדת החלה לעבוד במשרדו של המעסיק כטרום מתמחה, ולאחר מכן עברה לעבוד בתפקיד אחר- מתמחה. לו הייתה עוברת לעבודה כעורכת-דין במשרדו של המעסיק לאחר התמחותה, לא היה ניתן לראות גם במעבר זה סיום העסקה. עם זאת, אין חולק, כי בתום ההתמחות הסתיימה העסקת העובדת, ועל כן עולה השאלה האם העובדת פוטרה או התפטרה עם תום ההתמחות.
לסיכומי העובדת צורף מכתב סיום העסקתה אצל המעסיק. במכתב זה ציין המעסיק, כי סיום ההעסקה נעשה ביוזמתו. מכך יוצא אפוא, כי סיום ההעסקה היה ביוזמת המעסיק, והסיבה היחידה בעטייה אין משולמים פיצויי פיטורים הינה האמור בחוק לשכת עורכי הדין.
הכלל הינו, כי עובד אשר פוטר מעבודתו זכאי לפיצויי פיטורים. ככל שיש חריגים לכלל זה, יש לפרשם בצמצום, משפיצויי הפיטורים הינם זכות קוגנטית.
תקופת העסקת העובדת אצל המעסיק הינה תקופת העסקה אחת, בה ביצעה תפקידים שונים – בתחילה שימשה כטרום מתמחה ולאחר מכן כמתמחה. העובדה, שהעובדת עברה לתפקיד מתמחה אין משמעה א-פריורי כי בתום תקופת ההתמחות מסתיימת העסקתה. למעסיק הייתה אפשרות להציע לה עבודה אחרת - מכל סוג שהוא. מאחר והדבר לא נעשה, והמעסיק הוא אשר יזם את סיום ההעסקה, הרי שהעובדת פוטרה מעבודתה. מאחר שהעובדת פוטרה היא זכאית לפיצויי הפיטורים עבור תקופת עבודתה, למעט התקופה בה שימשה כמתמחה.
יודגש, כי מדובר בפסיקת בית דין אזורי, המהווה הלכה מנחה, שאינה מחייבת.
הכותבת – מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים. לאתר "כל עובד" - http://www.koloved.net
|