פרשת פיקסל - רואי החשבון אינם כרית הספיגה של רשויות המס

פרשת פיקסל - רואי החשבון אינם כרית הספיגה של רשויות המס

מנחם רהב, רו"ח, אריאל פטל, רו"ח

ראשיתה של פרשת פיקסל בשנת 1999, כאשר שני יזמים מכרו את מניותיהם בחברת פיקסל ב-50 מיליון דולר. על תכנון המס הופקדו בכירי רואי החשבון מומחי מס. לטענת הפרקליטות נועד תכנון המס למזער את חבות המס בישראל.

הפרקליטות החליטה אז על הגשת כתבי אישום נגד רואי החשבון. ההאשמות כללו הצגת מצגים כוזבים לפקידי השומה כדי להסתיר עובדות שנועדו להעלים את החבות במס. בהחלטה יוצאת דופן החליטה הפרקליטות להותיר את לקוחותיהם של רואי החשבון מחוץ לכתב האישום, סוגיה תמוהה כשלעצמה. בכתב האישום נטען כי רואי החשבון, והם בלבד, "הערימו קשיים על רשויות המס, יצרו עסקה מלאכותית, והתוו את מבנה העסקה באורח שיקשה על פקיד השומה לחייב את העסקה במס בישראל". נראה שבשבוע שעבר הגיע סופה של הפרשה לאחר שבית המשפט המחוזי דחה, בהחלטת כב' הנשיאה ברלינר, את ערעור המדינה על החלטת בית משפט השלום שביטל את כתבי האישום במרץ 2010.

הגשת כתבי האישום, בשעתו, מהם נפקד מקומם של ה"שחקנים הראשיים"-הנישומים עצמם, עורר תרעומת ציבורית ותמיהה גדולה. נטען אז כי "טענת ההסתמכות", שטענו הנישומים ואשר אומצה במלואה על ידי הפרקליטות, איננה יכולה להפוך את רואי החשבון מיועצים ומסייעים לנאשמים העיקריים כאשר עסקינן במערכת סבוכה וממושכת של עסקאות ופעולות שהוצאו לפועל, נחתמו ובוצעו על ידי הנישומים עצמם, בידיעה ובהסכמה מלאה.

ישנן סוגיות מהותיות נוספות, הנוגעות לאושיות מקצוע ראיית החשבון, מעמדם של רואי החשבון וחובותיהם על פי החוק. בכתבי האישום ובהחלטות שתי הערכאות השיפוטיות, נפקד מקומן של חלק מסוגיות מהותיות אלה. אפשר כי אלה הגורמים ל"תקלה" החמורה של הפרקליטות אשר אישרה את הגשת כתבי האישום נגד רואי החשבון בלבד. בתקלה זו הודתה הפרקליטות עצמה בערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי.

בחוגי מקצוע ראיית החשבון לא מסתירים עוד את התחושה לפיה ידה של רשות המיסים קלה על הדק נקיטת הליכים פליליים כנגד רואי חשבון מייצגים. זאת במטרה ליצור הרתעה ציבורית בכלל וכנגד ציבור המייצגים בפרט. מדיניות זאת מביאה לתסכול גדול בקרב ציבור המייצגים הפועל כ"שומר סף", מקפיד על ציות מלא לחוק ומשמש נדבך שאין לו תחליף בכל שלבי עבודת המערכת הפיסקלית: שומה וגביה.

להלן מספר דוגמאות המבססות את טעויות היסוד של רשות המיסים והפרקליטות בהגשת כתבי האישום:

1. אי תלות-רואה חשבון אינו נוטל חלק בקבלת החלטות עסקיות של לקוחותיו. אם עשה כן, הרי הוא עבר עבירה אתית אך בוודאי שלא מדובר בעבירה פלילית. גישה בסיסית זו של אי תלות רואה חשבון מבקר הינה בבסיס הכשרתו ומושרשת עמוק בתפיסת עולמו. ייעוץ בנושאי מס, לרבות פרשנות הדין והשלכותיו-כן. קבלת החלטות-לא. על כן, נדיר למצוא תלות כאמור הנובעת מקבלת החלטות עבור הלקוח.

2. אחריות על דוח ההתאמה למס הכנסה-במסגרת השירות והייעוץ ללקוחות, אמורה כל חברה להגיש לפקיד השומה דין וחשבון לפי סעיף 131 לפקודת מס הכנסה. דוח זה מוגש על ידי הנישום, בחתימתו ובאחריותו. רואי החשבון עשויים לסייע בעריכתו ואף להגישו בשם הנישום. אין בכך לשימם כמי שאחראים על הדוח.

3. אחריות על הדוח למס הכנסה-רואה החשבון של נישום, אינו מכין דוחות עבורו בשום צורה. רואה החשבון כן מסייע בעריכת הדוחות והוא מבהיר לנישום את תוכן הדוח. רק אחרי שהבין הנישום וחתם על הדוח יוגש הדוח כדוח שהוכן על ידי הנישום ולא על ידי רואי החשבון המבקרים. דומה הדבר לתצהירי עדים הנערכים בסיוע עורכי דין, שאף משלימים את הגשתם לבית המשפט. אין בכך כדי להפוך את התצהיר לתצהירו של הפרקליט.

4. לאן נעלמו הנישומים ב"פיקסל"? המקרה בכללותו עוסק בדוחות האישיים של הנישומים, שאינם צריכים כלל, על פי הוראות הדין, להיבדק או להיות מוגשים בידי רואי החשבון. הדיון מתחדד עוד יותר כשהתברר שדוחות המס של נישומים יחידים, שהיו חתומים על ידם, הפכו לכתב אישום נגד רואי החשבון המבקרים!

5. האם הנישומים באמת לא הבינו את תכנון המס? הנישומים בפרשה היו המייסדים ובעלי השליטה בחברה מצליחה, שלטו ברזי עולם העסקים ולא בלתי סביר להניח, כי נהגו לרכוש הבנה כללית במסמכים או בדוחות עליהם חתמו.

6. טענת הסתמכות, האמנם? דיני המס הם מהמסובכים והמורכבים שיש, ובמצב זה, לא בלתי צפוי הוא שהנישום הממוצע יטען את טענת ההסתמכות על רואה חשבון. אין בכך כדי לגזור, מכללא, ניתוק מוחלט של הנישום מענייני עסקיו, והפיכת רואי החשבון למנהלי העסק.

הערה לסיום:

בכירים במקצוע ראיית החשבון אמרו לנו: אוי לה לאותה מערכת המס, שבמקום להפעיל את מערכות המודיעין, השומה והאכיפה על מנת לגבות מס אמת, היא מתנכלת לרואי החשבון בהליכים פליליים ומרחיקה אותם מהמעורבות בתכנון המס והייעוץ ללקוחותיהם. מעורבות כזאת ואמון הדדי מלא בין שלושת "רגלי" המערכת הפיסקלית: הנישומים, פקיד השומה ורואי החשבון המייצגים, הם תנאי לקיומה של מערכת מס ראויה.