זכות העובד לפרטיות בעבודה
הילה פורת, עו"ד
על היחס שבין זכות המעסיק לקניין לבין זכות העובד לפרטיות
הזכות לפרטיות הוכרה כזכות יסוד חוקתית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו והאיסור על פגיעה בפרטיות עוגן בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), הקובע, כי לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו.
לענין זה יצוין, כי חוק הגנת הפרטיות קובע, כי פגיעה בפרטיות היא אחת מאלה: בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת; האזנה האסורה על פי חוק; צילום אדם כשהוא ברשות היחיד; פרסום תצלומו של אדם ברבים בנסיבות שבהן עלול הפרסום להשפילו או לבזותו; העתקת תוכן של מכתב או כתב אחר שלא נועד לפרסום, או שימוש בתכנו, בלי רשות מאת הנמען או הכותב, והכל אם אין הכתב בעל ערך היסטורי ולא עברו חמש עשרה שנים ממועד כתיבתו, לרבות מסר אלקטרוני כהגדרתו בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001; שימוש בשם אדם, בכינויו, בתמונתו או בקולו, לשם ריווח; הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי עניניו הפרטיים של אדם; שימוש בידיעה על עניניו הפרטיים של אדם או מסירתה לאחר, שלא למטרה שלשמה נמסרה; פרסומו או מסירתו של דבר שהושג בדרך פגיעה בפרטיות, כאמור לעיל; הפרה של חובת סודיות לגבי עניניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע; פרסומו של ענין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד.
סוגיית זכות העובד לפרטיות יכולה להיבחן במסגרת יחסי עבודה במישורים והקשרים שונים ובין היתר, סוגיות הנוגעות לקבלה לעבודה, לרבות מבחני מיון, מבדקים ובחינות התאמה לסוגיהן וקבלת מידע ממאגרי מידע שונים וכיוצ"ב, וכן במהלכם של יחסי עובד ומעביד וזאת לאור אפשרויות ביצוע מעקב אחר העובד לאור השימוש היומיומי והנפוץ בטכנולוגיות מודרניות ובמדיה הדיגיטאלית, ובין היתר: שימוש במחשוב ותקשורת מחשבים, אינטרנט, דואר אלקטרוני, טלפון קווי, טלפון סלולארי, אמצעי איתור ואיכון סלולאריים, אמצעי איתור ואיכון המותקנים ברכב, מצלמות אבטחה/וידאו/מעקב וכיוצ"ב, אשר באמצעותם יכול המעביד לעקוב אחר עובדו באופן שוטף ורצוף, החל מעצם נוכחותו, מקום הימצאו, זמינותו לעבודה, הספק העבודה, ועד ליכולת לדעת עם מי העובד משוחח במהלך שעות העבודה, עם מי העובד מתכתב בדואר אלקטרוני, לרבות תוכנן של ההתכתבויות ו/או השיחות הנ"ל ולמעשה קיימת למעביד היכולת לבדוק מה עושה העובד בפועל בעת שהוא שוהה במקום העבודה.
לפיכך, אפשרות המעביד להשתמש בטכנולוגיות האמורות, המאפשרות מעקב שוטף אחר העובד, מביאה להתנגשות בין אינטרסים שונים ומנוגדים. מחד, למעביד מוקנית זכות קניין במקום העבודה, לרבות זכותו לנהל את עסקו כראות עיניו ובצורה המשרתת באופן מיטבי את מטרות העסק, שהיא זכות קניינית שהוכרה כזכות יסוד חוקתית בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. מאידך, לעובד מוקנית הזכות לפרטיות כאמור לעיל.
בשל השתכללות האמצעים הדיגיטאליים האמורים וזמינותם מתעוררות בפני בתי הדין לעבודה סוגיות שונות הנוגעות להתנגשות האמורה בין זכות המעביד לקניין לבין זכות העובד לפרטיות ועל בתי הדין לעבודה לתחום את גבולות הזכויות תוך חתירה לביצוע איזון הוגן וראוי ביניהן. לענין זה יצוין, כי האלמנטים הנבחנים על ידי בתי הדין לעבודה הינם, בין היתר, בחינת המטרה והיותה ראויה, סבירות השימוש, מידתיות, שקיפות, ידיעת העובד/הסכמתו למעקב ותום לב.
*** המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"חוזים והסכמים בדיני עבודה".
|