ביטול קנס מינהלי בערר או ע"י בקשה להישפט
רמי אריה, עו"ד ורו"ח
ביום 07.01.2013 קבע בית משפט השלום בתל אביב- יפו בעש"א 53759-10-12 חיימוב ואח' נגד מדינת ישראל, כי הנקנס המבקש לחלוק על הטלת הקנס רשאי, בתוך 30 ימים מהודעת הקנס, לפעול באחת משתי דרכים: לבקש להישפט או להגיש בקשה לביטול הקנס. מי שבחר להגיש בקשה לביטול קנס, אינו יכול להודיע על בקשה להישפט כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשת הביטול. לאחר שניתנה החלטה בהודעת הביטול ונדחתה הבקשה - ניתן שוב להגיש בקשה להישפט, כדלקמן:
1. דו"חות לשנים 2007 ו-2008 לא הוגשו במועד, ולכן הוגש נגד העוררים והחברה כתב אישום בגין עבירה של אי הגשת דו"חות במועד, זאת על פי סעיף 216(4) לפקודה. עקב מאמציו של בא-כוח העוררים, הומר כתב האישום בראשית שנת 2012 בקנס מנהלי, לפי חוק עבירות מנהליות. או אז השיתה רשות המיסים על העוררים קנס מנהלי גם בגין אי-הגשת דו"חות לשנים 2009 ו-2010, בסכומים של כ-25 עד 30 אלף ₪ על כל אחד מהם.
2. חוק עבירות מנהליות מאפשר המרה של ההליך הפלילי בזה המנהלי. הוא מתיר לשר המשפטים לקבוע בתקנות כי עבירה על הוראה שנקבעה בחוק מהחוקים המנויים בתוספת הראשונה לחוק או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שבשלה ניתן להטיל קנס בדרך מנהלית, היא - עבירה מנהלית. בין חוקים אלה שבתוספת מנויה פקודת מס הכנסה, ומכוחה אף הותקנו תקנות העבירות המנהליות (קנס מנהלי - חיקוקי מסים), תשמ"ז-1987 (להלן: תקנות העבירות המנהליות - המיסים).
3. חוק עבירות מנהליות קובע שני סוגי קנסות טיפוסיים, שהאבחנה ביניהם חשובה, לרבות ביחס להליך התקיפה העומד לפני הנקנס (סעיף 2 לחוק): האחד, והנפוץ, הוא קנס בסכום קצוב, קרי בסכום קבוע או בשיעור הניתן לחישוב, דבר המוביל לזיקה ישירה בין הקנס לעבירה, ולא לעבריין.
4. סוג הקנס האחר הוא זה שאינו קצוב, ששיעורו נקבע בהתחשב בעיקר בנסיבות של העבריין או של ביצוע העבירה. בקנס שאינו קצוב. רשאי הנקנס להגיש ערר, בהתאם לתנאים הדיוניים שבתקנות העבירות המנהליות, התשמ"ו-1986. הערר יידון בבית משפט הרלבנטי.
5. בקנס המנהלי הקצוב. החוק קובע כי הנקנס המבקש לחלוק על הטלת הקנס רשאי, בתוך 30 ימים מהודעת הקנס, לפעול באחת משתי דרכים: לבקש להישפט או להגיש הודעה לביטול הקנס. מי שבחר בנתיב זה כלל אינו יכול להודיע על בקשה להישפט כל עוד לא ניתנה החלטה בבקשת הביטול. לאחר שניתנה החלטה בהודעת הביטול ונדחתה הבקשה - או אז ניתן שוב להגיש בקשה להישפט.
6. נוכח כל האמור לעיל, ה"ערר" נדחה, בהיעדר סמכות עניינית לדון בו.
|