פיצויים וקבלת כספים במכר כפוי - פטורים ממע"מ

פיצויים וקבלת כספים במכר כפוי - פטורים ממע"מ

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

לא כל תשלום בין גורמים מסחריים מהווה עסקה החייבת במע"מ לפי חוק מע"מ. כך למשל, קבלת השבה של כספים מכוח עילה משפטית של עשיית עושר ולא במשפט - אינה תמורה החייבת במע"מ מכיוון והיא תשלום כפוי ולא מרצון.

בעניין יבולי הגליל שניתן ביום 31.1.2013, קבע בית המשפט העליון (ע"א 8119/06 יבולי גליל נגד מס ערך מוסף,) כי "מכר" כהגדרתו הנוכחית בחוק מע"מ, מתייחס בעיקרו להקנייה מרצון, למעט, להקנייה שלא מרצון שנקבעו מפורשות בחוק מע"מ (כגון: לגבי הפקעה, חילוט והחרמה). תשלומים אחרים בין גורמים מסחריים שאינם מרצון אינם חייבים במע"מ.

חברת יבולי הגליל תבעה במסגרת הליך בוררות את הרכיבים הבאים:

(א) חוב פסוק על פי פסק-דין.

(ב) השקעות והוצאות שביצעה במושכר.

(ג) תשלום שכר-טרחה.

(ד) השקעות בנכס.

(ה) פיצויים מוסכמים.

מנהל מע"מ קבע כי כל התשלומים שקיבלה יבולי הגליל בהתאם לפירוט לעיל חייבים במע"מ.

יבולי הגליל טענה כי התשלומים שקיבלה בגין ההשקעות שביצעה – לא התקבלו במסגרת: "עסקה", "עסקת אקראי", או "שירות", כמשמעות המונחים האמורים בסעיף 1 לחוק, ולפיכך אין הם חייבים ב-מע"מ.

 בהמ"ש העליון קבע כי יבולי הגליל צודקת בעמדתה היות והמכנה המשותף לכל חיובי המע"מ נעוץ בפעולה רצונית של המוכר, או נותן השירות, או בהרחבות שהמחוקק בחר לציינן במפורש (כמו: הפקעה, חילוט או החרמה, שאינם רצוניים, כידוע – כנגד תמורה). נוכח רציונל זה מטבע הדברים שקיימים אף חריגים לחיוב המע"מ – מצבים שאין הם בגדר "עסקה".

 החריג – פיצוי חוזי או נזיקי, או השבה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. ב-ע"א 1694/92 חברת אול שירותים נ' מושיץ כבר נקבע כי קבלת פיצוי נזיקי – איננו בגדר אירוע החייב ב-מע"מ, גם אם העוולה, אשר בגינה ניתן הפיצוי, נושאת אופי מסחרי.

 עסקה מוגדרת בסעיף 1 לחוק מע"מ כ-"מכירת נכס או מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו", או כ-"מכירת נכס שנוכה מס התשומות שהוטל על מכירתו למוכר..." מלומדים רבים מחזיקים בדעה כי הגדרה זו "תופסת ברשתה" רק העברות רצוניות של נכסים.

קבלת השבה מכוח עילה של עשיית עושר ולא במשפט – איננה תמורה בגין הקנייה מרצון ולפיכך אין לראותה כ"מכר" לעניין חוק מע"מ (ראו גם: ע"ש (חיפה) 354/85 ריצ'מן).

היות ויבולי הגליל קיבלה בגין רכיב ההשקעות הנוספות שתבעה בבוררות השבה עקב אי-מימוש הסדרי האופציות מסיבות שלא היו תלויות בה. אין בכך משום פיצויים עקב הפרה. מטרת ההשבה וטבעה הם למנוע התעשרות שלא כדין. מכאן שעילתה הבסיסית: דיני עשיית עושר ולא במשפט, וכשהיא נפסקת – אין בה אלמנט רצוני ולכן נפסק כי רכיב זה פטור ממע"מ.

המסקנה היא, כי כדאי לבדוק האם באמת כל ההכנסות שמקבל עוסק חייבות במע"מ ?