אסור לפקיד השומה לעכב החזר מס בגין שומה שטרם הוכרעה

אסור לפקיד השומה לעכב החזר מס בגין שומה שטרם הוכרעה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 28.5.2013 קבע בית המשפט המחוזי בלוד בה"פ 47337-12-12 קבוצת מרחב – אמפל בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, כי זכותו של נישום לקבל את החזר המס לפי הדו"ח שהגיש לפקיד השומה תוך 90 יום, אינה מותנית בשאלה איך הסתיים ההליך השומתי בעניינו.

קבוצת מרחב טענה כי פקיד השומה התעלם מהוראות מפורשות בפקודת מס הכנסה וכן מפניות רבות שלה להחזיר לה את המס ששולם על ידה ביתר, והעומד לזכותה להחזר בגין הדו"ח שהגישה לשנת המס 2011.

רק לאחר פניות רבות ושיחות טלפוניות של מייצגיה עם פקיד השומה עצמו, ניאות האחרון להחזיר רק מחצית מהחזר המס. ביחס למחצית השנייה, הודיע פקיד השומה כי אין בכוונתו להשיב סכום זה, בטענה כי מתנהל הליך שומתי לגבי הדו"ח שהוגש וייתכן כי בסוף ההליך השומתי יתברר כי השומה שתצא תהיה גבוהה מהחזר המס.

נוכח הסירוב להחזיר את מלוא הסכום, הגישה קבוצת מרחב המרצת פתיחה לבהמ"ש, במסגרתה התבקש בית המשפט לתן צו הצהרתי לפיו היא זכאית לקבל לידיה מידית את מלוא הסכום להחזר העומד לזכותה אצל פקיד השומה, בגין הדו"ח שהגישה לשנת המס 2011.

הקבוצה טענה כי פקיד השומה מעכב את החזר המס שלא כדין בניגוד להוראות סעיף 159א' (ב) לפקודה ודוחה ללא כל אסמכתא חוקית את החזר המס, בניגוד לדין. לטענתה, פקיד השומה חייב להחזיר את המס ששולם ביתר בתוך 90 ימים מיום הגשת הדוח או ביום 31 ביולי בשנת המס שלאחר שנת המס שלגביה הוגש הדו"ח. למרות ששני המועדים הללו חלפו פקיד השומה לא החזיר את מלוא המס ששולם ביתר.

פקיד השומה טען כי לא מוטלת עליו חובה לבצע את ההחזר וזאת מאחר שאם יתברר בעקבות ההליך השומתי כי על קבוצת מרחב לשלם את המס שיושב לה עתה, לא ניתן יהיה לגבותו ממנה. חשש זה של פקיד השומה נסמך על מצבה הכלכלי הרעוע של קבוצת מרחב ושל הקבוצה אשר היא מהווה חלק מרכזי בה.

סעיף 159א' (ב) לפקודה מתווה את ההוראות בדבר החזר מס יתר בעקבות הדו"ח, ואת המועדים והתנאים שבעטיים על פקיד השומה להחזיר לנישום מס ששולם ביתר. סעיף 160א לפקודה מאפשר לפקיד השומה במקרים חריגים לעכב מחצית מהחזר המס, רק במקרים בהם הוציא שומה לפי מיטב שפיטה, לפני שחלפו 90 הימים מיום הגשת הדו"ח. לאור המועדים שחלפו לא יכול היה כבר פקיד השומה להשתמש בסעיף 160 א(א) ולעכב עד מחצית מההחזר.

העיקרון הוא שמס השנוי במחלוקת יוותר בתקופת הביניים בידי הנישום עד להכרעה בחובת הנישום לשלם את המס. ראה ע"א 3708/97 הארגון למימוש האמנה על ביטחון סוציאלי נ' פקיד שומה ת"א 4 , ראה95/07 עצי גופר בע"מ.

בהמ"ש קובע כי כלל חשוב לענייננו הוא שמתקיימת חזקה לטובת הנישום לאמיתות תוכנו של הדו"ח וזאת במידה שהוא מנהל פנקסי חשבונות שלא נפסלו ומגיש דו"ח הממלא אחר התנאים שבסעיף 131לפקודה.

כמו כן, אין לקבל את העמדה שלפיה עצם הוצאת שומה שוללת החזר מס על-פי דוח (ראו פרשת עצי גופר וה"פ (ת"א) 1023/91 יורם אינגביר). כפי שדורשים מנישום לעמוד במועדים, כך גם יש לדרוש מפקיד השומה לעמוד במועדים. כשמדובר בפקיד השומה יש לו חובת זהירות מוגברת כלפי הנישום ויש לדרוש ממנו התנהלות קפדנית יותר. הלכה היא שחובת ההגינות המוטלת על רשות המס לצד חובת תום הלב, גבוהה ורבה מזו המוטלת על נישום (ראו בג"צ 164/97 קונטרם בע"מ).

רק לאחרונה, חידד בית המשפט העליון את הצורך בעמידה בסד זמנים (ע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 נ' משה סמי (ראו גם רע"א 429/12 יגאל דור און נ' מס הכנסה פקיד שומה).

לטענת פקיד השומה הפסיקה קבעה כי לצורך הכרעה בשאלה האם יש להשיב מס ששולם ביתר יש לשקול גם מה יהיו סיכויי הגביה מהנישום, אם יתברר בסופו של ההליך השומתי כי עליו להשיב את המס שהוחזר לו (לפי פס"ד ברקת, הר"ע 1298/07). אולם, בהמ"ש אינו מקבל טענה זו. לדעת בהמ"ש ההכרעה בעניין ברקת נפלה בעיקר בשל העובדה שהיה מדובר בתובע שהוא אזרח חוץ והקושי לאכוף פסק דין של מיסים במדינות הים, במידה שימצא שברקת חייב בתשלום מס.

במובחן מעניין ברקת, בענייננו, לא הופעל כנגד קבוצת מרחב סעיף 194 לפקודה; פקיד השומה לא פסל את ספרי המערערת לא לשנת 2011 ולא בכלל. מדובר בחברה תושבת ישראל, פעילה, דוחותיה הוגשו כדין, בוקרו, אושרו ונחתמו, ללא כל הסתייגות או הימנעות. סעיף 194 הוא דרסטי וקיצוני, ומאפשר לפקיד השומה, לגבות כסף באופן מיידי, עוד בטרם נהפך סכום מס, לחוב סופי.

עולה אפוא שהשיקולים הפועלים בהפעלת סעיף 194 זהים לשיקולים אותם יש לשקול כאשר דנים בעיקול זמני. נוכח הדרסטיות של סעיף 194 ופגיעתו בזכות הקניין של הנישום, ובזכות הטיעון שלו, על פקיד השומה להראות בראיות של ממש כי יש חשש של ממש לסיכול גביית המס.

אשר על כן, קיבל בהמ"ש את עמדת קבוצת מרחב לפיה העובדה שפקיד השומה לא ביקש להפעיל כלפיה את סעיף 194, מראה כי אין לו חשש שהיא לא תשלם את המס העתידי בו תחויב, אם תחויב. בהמ"ש קיבל את טענת קבוצת מרחב כי טענות לגוף השומה יכולות להידון רק במסגרת הליך שומתי לפי הפקודה (ראו לעניין זה: ע"א 306/78 קרוליק).

סוף דבר, בהמ"ש נתן צו לפיו קבוצת מרחב זכאית לקבל לידיה בתוך 45 יום, את מלוא החזר המס העומד לזכותה אצל פקיד השומה, בגין הדו"ח שהגישה לשנת המס 2011, ללא כל קשר להליך השומתי המתנהל לגבי הדו"ח שהגישה ולמחלוקות לגביו.