לשכת עורכי דין פרסמה תגובתה החריפה לתזכיר החוק בעניין חישוב נפרד לבני זוג העובדים יחדיו

לשכת עורכי דין פרסמה תגובתה החריפה לתזכיר החוק

בעניין חישוב נפרד לבני זוג העובדים יחדיו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 6.6.2013 פרסם פורום המיסים של לשכת עורכי הדין בישראל, את עמדתו ביחס לתזכיר החוק שפורסם ביום 5.6.2013 ע"י שר האוצר, מר יאיר לפיד (להלן: "תזכיר הצעת החוק") בסוגיית חישוב מס מאוחד/נפרד לבני זוג העובדים יחדיו בעסק שבבעלותם.

עמדת לשכת עורכי הדין היא כי תזכיר החוק, מנציח את אפליית בני הזוג העובדים בעסק משותף, לעומת בני זוג שאינם עובדים בעסק משותף, בניגוד לפסיקת בהמ"ש העליון ובניגוד לכל היגיון וצדק, במיוחד ובעיקר בנקודות הבאות:

1. האמור בתזכיר החוק מאיין את פסיקת בהמ"ש העליון בעניין מלכיאלי (ע"א 8114/09) ואת הפסיקה בעניין הדיון הנוסף כפי שקבע כבוד נשיא בהמ"ש העליון א. גרוניס (דנ"א 2103/12), אשר קבעו, כי יש להביא להסדר חקיקתי שייתן מענה לעיוות הקשה שגורמות הוראות סעיפים 66(ד) ו- 66(ה) לפקודת מס הכנסה לבני זוג שכל עוונם בכך שבחרו לעבוד יחד בעסק המשפחתי.
2. סעיף 66 (ד) לפקודת מס הכנסה יוצר אפליה אסורה בין זוגות נשואים לזוגות לא נשואים, וליתר דיוק בין נשים לגברים, ובין נשים נשואות לנשים לא נשואות וכו' וכו'. סעיף זה קובע כי כאשר בני זוג מקימים ועובדים בעסק משפחתי שבבעלותם, יוטל עליהם מס מוגדל משמעותית, רק משום שהם נשואים ומקיימים משק בית משותף. זאת לעומת בני זוג העובדים אצל מעבידים שונים, או לעומת שני שותפים לעסק שאינם נשואים. האפליה האסורה גורמת למס מוגדל ולמניעת זכויות מס בסיסיות למדרגות מס, למניעת נקודות זיכוי אישיות ולמניעת נקודות זיכוי לילדים המגיעות לאם או לאב.
3. בניגוד להצעת חוק קיימת שטרם הונחה על שולחן הכנסת, אשר גובשה על ידי חברי ועדת הכספים של הכנסת היוצאת, ועליה חתמו למעלה מ- 70 מחברי הכנסת הנוכחית לרבות רבים מחברי הקואליציה הנוכחית ועליה חתום גם אדוני שר האוצר בעצמו, אין בתזכיר הצעת החוק הנוכחית זכר לטיפול בליבו של סעיף 66(ד), דהיינו, בביטול החזקות החלוטות שיש בו (עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון שהעיר כי יש מקום שהמחוקק יתקן את המצב). הכוונה לחזקות שמכוחן אישה מנועה מלהוכיח לרשות המיסים כי היא באמת עובדת, ולזכות כתוצאה מכך במדרגות מס ונקודות זיכוי (ורישום בביטוח לאומי, עריכת ביטוחי חיים, מנהלים ואובדן כושר עבודה, שנעשים על סמך ההכנסה המוצהרת שלה לרשות המיסים, ובכלל זה, קבלת הטבות מס המוענקים כעידוד לחוסכים בקופות גמל וקרנות השתלמות). כל הנ"ל הטבות הניתנות במצב הקיים רק לאישה לא נשואה, או לאישה נשואה שאינה עובדת עם בעלה.
4. אין בתזכיר הצעת החוק זכר לצורך בהחלה רטרואקטיבית של התיקון בקשר לזוגות שפעלו לפי פסיקת בהמ"ש העליון בעניין קלס (ע"א 900/95) ממאי 2003 וביקשו חישוב נפרד על הכנסותיהם לפי אותו פסק דין מזה עשר השנים האחרונות. מדובר בפסיקה שנתנה פרשנות צודקת ואנושית והיוותה חקיקה שיפוטית מותרת על מנת להקטין את האלמנט המפלה המובנה בחוק וכך לייתר את הצורך בפסילתו. רוב בני הזוג העובדים יחד הסתמכו על אותה חקיקה שיפוטית משנת 2003 בניהול חייהם במשך שנים, עד שלפתע באה בשנת 2012 פסיקה חדשה ושונה, המופעלת כיום רטרואקטיבית על כל הזוגות הנ"ל בדרישת רשות המיסים לאותם זוגות כי ישלמו מכפלות של מיסים עד עשר שנים לאחור של מאות אלפי ₪ בשומות ועיקולים ובכך נגועה באי צדק משווע.
5. עיון בפרטי פרטים של תזכיר החוק המוצע, מבליט כי בעיקרה היא מכילה הוראות מחמירות רבות לעומת המצב הקיים, ביחס להקלות מינוריות הניתנות בה, כדלהלן:

· בראש ובראשונה מכיל תזכיר החוק "איום חמור" מפורש, בהטלת סנקציות חמורות של "קנס גירעון" כבד, על בני זוג, אשר פקיד השומה, לפי שיקול דעתו, יסבור כי ביקשו חישוב נפרד במגבלות סעיף 66(ה) ללא הצדקה. זאת בנוסף לזכות פקיד השומה לקבוע להם שומה לפי מיטב השפיטה אם לא השתכנע בנכונות הדיווח שלהם ובנוסף לכל סנקציה אחרת אזרחית ו/או פלילית העלולה להיות מוטלת על בני זוג כאלו, אם דיווחו לא אמת. יכולת ההתגוננות של בני זוג כנגד החלטה כזו של פקיד השומה תהיה כרוכה בערעור לבהמ"ש על כל ההוצאות הכספיות ועינויי הדין הכרוכים בכך.

· ה-"הקלה" כביכול בתזכיר החוק של הגדלת חזקת התלות לשיעור של 25% בבעלות ובשליטה בעסק המשפחתי, מהווה למעשה החמרה לעומת המצב הקיים, אשר אומץ גם על ידי רשות המיסים בישראל בהוראת ביצוע שפרסמה בשנת 2004, לפיה כבר נקבע כי חזקת התלות תיבחן רק מרמת בעלות ושליטה בשיעור של 50% ומעלה. הלכה למעשה הצעת החוק מחמירה וקובעת חישוב מאוחד לעסק שהבעלות זו היא רק 25% לעומת 50% כמקובל כיום.

· תקרות השכר שניתן לשלם לאישה, לפי תזכיר החוק יהיו:

בשנת 2014 עד שכר שנתי של 60,000 ₪ ( 5,000 ₪ ברוטו לחודש)

בשנת 2015 עד שכר שנתי של 70,000 ₪ ( 5,833 ₪ ברוטו לחודש)

בשנת 2016 עד שכר שנתי של 90,000 ₪ ( 7,500 ₪ ברוטו לחודש)

בשנת 2017 ואילך עד שכר שנתי של 108,000 ₪ ( 9,000 ₪ ברוטו לחודש).

מדובר בתקרות הכנסה מגוחכות ומשפילות - ממש כך. לא מובן מדוע יש לקבוע בחקיקה כי עורכת דין או אדריכלית לדוגמא, אשר עובדת עם בעלה במשרד משותף, אינה יכולה להשתכר יותר (בעוד ארבע שנים) מהשכר הממוצע במשק. לא ברור למה בעצם היא אינה יכולה להשתכר בעסק המשפחתי כפי שיכלה להשתכר בכל עסק אחר שאינו משותף לה ולבן זוגה ?

· בתזכיר החוק לא בוטלו התנאים המגבילים את השימוש במעט שמציע סעיף 66(ה), כגון: איסור האפשרות לעבוד יחדיו בעסק משפחתי מבית מגוריהם אפילו אם מדובר בקליניקה שהיא יחידה נפרדת מהבית, ואיסור השתכרות של שקל נוסף של מי מבני הזוג, מעבר לשכר בעסק המשותף (כגון: אדריכלית העובדת גם כמרצה בשכר). מדוע תנאים דרקוניים אלו נשארים על כנם ?

· התיקון המוצע דווקא יגרום לתוספת גבייה שלא נראתה בעשר השנים האחרונות על חשבונם של בני הזוג התמימים שימשיכו לפעול מעסק משפחתי באמת ובתמים. יודגש כי בניגוד לעמדת פקידי האוצר, דעתנו היא כי אין כל עלות תקציבית נוספת בשל ביטול מוחלט של סעיף 66(ד) וסעיף 66(ה) לפקודה הלכה למעשה, היות ומזה עשר שנים, מאז הלכת קלס והלכות שקורי וכהן במחוזי, רוב בני הזוג ביקשו חישוב נפרד מלא.

לעיון בעמדת פורום המיסים של לשכת עורכי הדין במלואה בעניין זה – לחץ כאן