קושי בהצגת ראיות נוספות שלא הוצגו בשלב ההשגה - בשלב ערעור

הצגת ראיות נוספות בשלב ערעור

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 11.6.2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 1073-09 צביון בניה ופרויקטים בע"מ נ' מנהל מע"מ ת"א כי, לא יותר להגיש מסמכים נוספים כאשר אין להם רלוונטיות להכרעה במחלוקות נשוא ההליך הנדון, כדלקמן:

חברת צביון בניה ופרויקטים בע"מ ביקשה להתיר לה להגיש מסמכים נוספים, שלטענתה אותרו על ידי מי מטעמה במהלך דיון ההוכחות בערעורה. לטענת חב' צביון, עסקינן במסמכים שיסייעו להגיע לחקר האמת, ומכאן שיש לאפשר הצגתם.

בכל הנוגע ליתר המסמכים שצירופם התבקש והנוגעים לשומות לשנים קודמות, התנגד מנהל מע"מ ת"א לבקשה. בקליפת האגוז, נטען על ידו כי אין בבקשה כל הסבר מדוע המסמכים מוצגים רק בשלב זה, ואיזו מניעה הייתה, אם בכלל, להגישם במסגרת הדיון בהשגה. המסמכים לא עמדו לפני מנהל מע"מ בעת מתן ההחלטה בהשגה; צירוף המסמכים לתיק בית המשפט והניסיון לרדת לנבכי הסכם הפשרה או הטיוטה, אשר אין כל ודאות לגביה כי היא אכן נחתמה על ידי הצדדים, רק יסרבל ויעכב את ניהול ההליך, כאשר ממילא אין להם כל רלוונטיות לערעור.

בהמ"ש מפנה בהקשר זה לע"א 2886/05 אשכנזי נ' קופת חולים כללית (08.11.2010):

"על פי הכלל הקבוע בתקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, "בעלי הדין בערעור אינם זכאים להביא ראיות נוספות". לכלל זה חריגים, אשר המקרה שבפנינו לא בא בגדרם. בכל הנוגע להגשת ראיות נוספות בשלב הערעור הובהר בפסיקה, כי רק "במקרים יוצאים מן הכלל מרשה בית המשפט שדן בערעור הבאת ראיה נוספת, ולעניין זה יש משקל מכריע לשאלה, אם הייתה אפשרות להגיש את הראיה בשלב הדיוני הקודם" .

אין בידי לקבל את טענת המערערת, שלפיה יש לראות בהליך זה כהליך המתנהל בערכאה ראשונה ולא כערעור. יש לזכור, כי אין זו המסגרת הראשונה שבה שוטחת המערערת את טענותיה, ובכלל זה מציגה את ראיותיה. גם מבחינה פרוצדוראלית גרידא, ההליך שלפניי הינו ערעור לכל דבר ועניין.

אשר על כן, ראוי לזכור כי חיוני להגיש את כל המסמכים ולטעון לגבי כל העובדות הרלבנטיות, כבר בשלב ההשגה בפני פקיד השומה. לאחר מכן, יקשה מאד על הגשת ראיות חדשות לבית המשפט של הערעור.