גובה רווח הון שנצמח במכירת מניות בחברה שבבעלות
רמי אריה, עו"ד ורו"ח
ביום 25.6.2013 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 1034/07 יורם באומן נ' פקיד שומה תל אביב יפו 1 כי, שטר הון הניתן לפירעון לאלתר הינו שוויו הנקוב של אותו שטר ההון, כלומר, שוויו המאזני, כדלקמן:
- השומות נשוא ערעור זה עוסקות כולן בשאלת גובה רווח ההון שצמח ליורם באומן במכירת מניות חברת ניצן השמיים בע"מ שבבעלותה (להלן: "חברת ניצן") לידי חברת באומן-בר-ריבנאי בע"מ (להלן: "חברת באומן"), גם היא בבעלותו.
- ביום 15.6.2002 נמכרו כל מניות חברת ניצן לחברת באומן. תמורת המכירה נקבעה על סך של 37,879,596 ש"ח, בהתאם להערכת שווי שנעשתה לחברת ניצן על ידי רו"ח סימן טוב, על בסיס שיטת השווי הנכסי (להלן: "הערכת השווי"). בהתאם, באומן דיווח על רווח הון אשר כולו מהווה רווחים ראויים לחלוקה, כמשמעות המונח בסעיף 94ב לפקודה, החייבים במס בשיעור 10% בלבד.
- לגישת פקיד שומה ת"א 1 , נפלה טעות בהערכת השווי, כאשר עיקר ביקורתו ממוקדת כלפי השווי שנקבע לשטרי הון שבבעלות החברה, שהינו שווי נמוך ב-8,316,913 ש"ח משווים המאזני. לחילופין, קבע פקיד השומה כי יש לבצע הערכת שווי בהתאם לשיטת מכפיל הרווח הנקי, ולא בהתאם לשיטת השווי הנכסי. בנוסף, קבע פקיד השומה כי לא היה מקום להקדים את הכנסות חברת ניצן בסך 5,000,000 ש"ח משנת המס 2002 לשנת המס 2001 באופן אשר מקטין את הרווחים הראויים לחלוקה בגין המכירה. לחילופין, קבע עוד, כי כל עסקת מכירת מניות ניצן לחברת באומן היא עסקה מלאכותית, כמשמעות המונח בסעיף 86 לפקודה.
- פקיד השומה מוסיף וטוען כי לאור תנאי שטרי ההון, בכל מקרה שווי שטרי ההון הינו למצער שווים המאזני, ואין מקום להוון אותם אף לו שטרי ההון נפרעו בתשלומים ולא בתשלום יחיד.
- "החברה (מנפיקת שטר ההון, מ.א.) מתחייבת לשלם לפי דרישה את סכום הקרן... החל מיום 2.6.2002 בכל עת עפ"י דרישה". יצוין כי שטרי ההון הונפקו ביום 20.5.2002, בתוקף למפרע החל מיום 1.6.2001, כלומר כבר בחלוף מספר ימים מיום הנפקת שטר ההון עמדה לרשות חברת ניצן הזכות לדרוש את הפירעון המידי של הסכום הנקוב בשטרי ההון. ההחלטה להעמיד את שטרי ההון לפירעון במספר תשלומים לאורך שנים היא החלטה שנבעה מהיחסים המיוחדים שבין חברת ניצן לבין החברה הקשורה שהנפיקה את שטר ההון. ברי כי שוויו "כפי שהיה נקבע בין קונה מרצון למוכר מרצון ללא התייחסות לשיקולים זרים" של שטר הון הניתן לפירעון לאלתר הינו שוויו הנקוב של אותו שטר ההון. לאור האמור, אני מקבל את עמדת פקיד השומה כי שווי שטרי ההון הינו שווים המאזני, דהיינו 28,075,198 ש"ח.
- הסוגיה השנייה שבמחלוקת בין הצדדים היא הקדמת הכנסות חברת ניצן לשנת 2001. על פי סעיף 94ב(ב) לפקודה, רווחים ראויים לחלוקה הינם "רווחים כאמור שנצטברו בחברה מתום שנת המס שקדמה לשנת רכישת המניה עד תום שנת המס שקדמה לשנת המכירה שלה...". הקדמת הכנסות בסך 5,000,000 ש"ח משנת המס 2002, היא שנת מכירת מניות חברת ניצן, לשנת המס 2001, היא שנת המס שקדמה לשנת המכירה, הגדילה לפיכך את הרווחים הראויים לחלוקה.
- הכנסות אלו דווחו בגין תשלום מטעם חברת באומן לחברת ניצן בגין שירותי ניהול שסיפקה לכאורה חברת ניצן לחברת באומן.
- נקודת המוצא היא אם כך כי השירותים שהקנו את הזכאות להכנסה אכן ניתנו על ידי החברה בשנת 2002. הנטל להוכיח כי ההכנסה האמורה בגובה 5,000,000 ש"ח צמחה לחברת ניצן דווקא בשנת 2001 מוטל לפתחו של יורם באומן בהמ"ש סבר כי אכן הצליח לעמוד בנטל זה.
|