אין חבות במע"מ בשל פיצויי נזיקין

אין חבות במע"מ בשל פיצויי נזיקין
רמי אריה, עו"ד ורו"ח

פיצוי שהתקבל עקב תביעה חוזית-מסחרית חייב בדרך כלל במע"מ, אך לא תמיד. ייתכן בהחלט שחלק מרכיבי הפיצוי - פטורים ממע"מ.

בהבדל מתמורה המתקבלת בגדר עסקה רגילה ורצונית, הנעשית במהלך העסקים הרגיל וחייבת במע"מ על פי החוק, הרי כשמדובר בפיצוי המשולם לנפגע משום שהוא ניזוק מעוולה נזיקית או מהפרת חוזה, יש לבחון את אופיו של כל רכיב מרכיבי הפיצוי. פיצוי כזה שאינו בגין שירות או טובין שנתקבלו אצל הרוכש - פטור ממע"מ.

מסקנה זו מתיישבת עם פסיקה קיימת, אשר הבחינה בין תשלום "הנעוץ בפעולה רצונית של המוכר או נותן השירות", שהוא תשלום החייב במע"מ (ע"א 8119/06 יבולי גליל בע"מ נ' מדינת ישראל),  לבין תשלום שהוא בגדר פיצוי, חוזי או נזיקי, או השבה מכוח דיני עושר ולא במשפט, שאינו חייב במע"מ. זאת, מכיוון שתשלום כזה אינו בגדר "עסקה" הנעשית במהלך העסקים, בין משום שאין מדובר במהלך רצוני ובין מטעם אחר.

בהמ"ש העליון נתבקש לסוגיה זו לאחרונה, ביום 17.10.2013 בעניין סדרון (ע"א 729/11 סדרון פרופרטיז לימיטד נ' מנהל אזורי מע"מ ומס קניה תל אביב), ובחן את החיוב במע"מ בשל פיצויים שנפסקו לטובת סדרון במסגרת הליכי בוררות בגין הפרת חוזה קומבינציה. קביעתו הייתה כי החיוב במע"מ יהיה רק על חלק הפיצוי המתייחס לעבודות הפינוי, ההריסה וההכנסה, בעוד שהפיצוי בגין הפרת הזכויות הקנייניות בנכס אינו בגין שרות שניתן ולכן אינו חייב במס עסקאות. עוד נקבע כי מאחר ונוכה רוב מס התשומות ברכישת הזכויות במקרקעין, יוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי לחישוב וקביעת השבת מס התשומות היחסי.

בהמ"ש בחן את עסקת הקומבינציה נשוא הפיצוי, וראה אותה כשילוב בין שתי עסקאות משנה. העסקה הראשונה היא הקמת הפרויקט – על כל ההוצאות הכרוכות בכך – תמורת תמורה מלאה שתשולם על ידי בעלי הקרקע לקבלן. תמורה זו בגין שירותי מהבנייה היא הכנסה עסקית, ואילו ההוצאות המוצאות על-ידה לשם כך הן הוצאות עסקיות. העסקה השנייה היא העברת חלק מהזכויות במקרקעין מבעלי הקרקע לקבלן. לגבי עסקת המשנה הראשונה, התקבלה עמדת מנהל מע"מ כי טיבה הוא של מתן שירותי בנייה על-ידי הקבלן עבור בעלי הקרקע, ולכן יש לסווגה כ"עסקה" של מתן שירות בידי עוסק במהלך עסקו כהגדרתה בחוק המע"מ.

נקבע, כי יש לחייב במע"מ את ראשי הפיצויים העומדים כנגד פעולות שכבר בוצעו על-ידי הקבלן במסגרת ההסדר החוזי, וניתן לראות אותן כביצוע חלקי של "שירות" שהוא התחייב לבצע במסגרת עסקת הקומבינציה. לעניין זה, ביטול העסקה אינו שולל חיוב במע"מ ביחס לחלק המבוצע של ההסכם והמחיר ששולם לגביו.

אולם, הפרדת סכומי הפיצוי לפי ראשי הנזק והצמדתם לפעילות העסקית שאליה הם מתייחסים היא הכרחית כדי לקבוע חיוב במע"מ, על רקע תכליתו של מס זה למסות פעילות כלכלית אמיתית.

כשמדובר בהחזר הוצאות שהוציא הנפגע על מנת לרכוש את הזכויות מהמפר ולא מעבר לכך, אין בכך כל אלמנט של תמורה בגין החלק המקוים של ההסכם, אלא אך "פיצוי בגין עצם ההפרה...שהוא תוצר של פעולה חד צדדית" ולכן הוא פטור ממע"מ.

עולה כי בכל מקרה של תשלום פיצוי לפי הסכם, בוררות או פסק דין, כדאי לבדוק ובזהירות רבה, מה חלק הפיצויים החייב במע"מ ומה החלק הפטור ממע"מ.