רשות המיסים בדרך לסגור את פרצת המס ב"חברה נשלטת זרה"

רשות המיסים בדרך לסגור את פרצת המס ב"חברה נשלטת זרה"
רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 11/11/2013 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את הצעת רשות המיסים לסגירת פרצות מס במודל "חברה נשלטת זרה".
חברה נשלטת זרה (חנ"ז) הינה חברה זרה הנשלטת על ידי תושבי ישראל ואשר רוב הכנסותיה הן הכנסות פסיביות (ריבית, תמלוגים, שכר דירה, דיבידנד ורווח הון).
מודל המס כיום קובע שיראו את "בעל השליטה" הישראלי כאילו קיבל דיבידנד מהחברה הזרה הנשלטת לפי חלקו, על אף שהחברה לא חילקה את הדיבידנד בפועל, וזאת כדי להתגבר על תכנון והימנעות מחלוקת דיבידנד לישראל ודחייה ארוכה של תשלום מסים בישראל.
לאורך השנים, חברות משמעותיות נצלו פרצות מס, שלא אליהן התכוון המחוקק, ובצעו תכנוני מס קשים המבוססים על פרשנות קיצונית, שפגעו בבסיס המיסוי הישראלי בהיקפי מס של מאות מיליוני ₪ רבים לשנה. במסגרת הדיון שנערך בוועדת הכספים, המהווה המשך לדיונים שנערכו במסגרת חוק ההסדרים, הביאה רשות המיסים הצעת חוק לסגירת אותן פרצות מס. דוגמאות לסגירת פרצות מס במודל "החברה הנשלטת הזרה" :
תכנון המס וסגירתו
תכנון אחד מכונה תכנון "שומר מסך". על פי תכנון זה – ממקמים "חברת ביניים" זרה (חברה ב') בין בעל השליטה הישראלי לבין החברה הזרה שמפיקה את ההכנסות הפאסיביות (חברה א).
בחירת חברת הביניים צריכה להיות כזו שתיצור "זיכוי מס רעיוני", שיחול כנגד מס ההכנסה הישראלי שנובע מהדיבידנד הרעיוני. כך למשל:
אם חברה א' תחלק דיבידנד לחברה ב', אז ינוכה מס במקור בשיעור של 25%.

סכום זה, הגם שלא חולק בפועל ולא שולם בחו"ל ניתן (על פי החקיקה הקיימת) כ"זיכוי רעיוני" כנגד המס הישראלי בגין הדיבידנד הרעיוני.
 משמעות הדברים שלא משולם מס בישראל בגין ההכנסה מדיבידנד רעיוני וכך נדחה בפועל תשלום המס בישראל.

 

 
חברה ישראלית

חברה זרה ב'
חברת "שומר מסך"
 (תכנון המס)

חברה זרה א'
"חברה נשלטת זרה" המפיקה הכנסות פסיביות בחו"ל

במסגרת הצעת החוק שאושרה בוועדת הכספים הציעה רשות המסים שלא להתחשב ב"זיכוי הרעיוני" בחו"ל, שמטרתו להימנע מתשלום מסים, אלא, כאשר ישולם המס בפועל בחו"ל.
כלומר, בשנה שבה ישולם המס הזר בחו"ל, הוא יזוכה כנגד ההכנסות הישראליות ובמידת הצורך אף יוחזר לנישום, ששילם אותו.
סגירת פרצה שנייה
בין רשות המיסים ובין החברות התגלעו לא פעם, מחלוקות לגבי מכירה של מניות זרות על ידי אותה "חברה נשלטת זרה". לעיתים נטען על ידי מייצגי החברות כי לא מדובר ברווח שהוא "הכנסה פסיבית" אלא הכנסה עסקית ומשכך, אין לחשב בגינו הכנסה מ"דיבידנד רעיוני".
במסגרת הצעת החוק נקבע כי במקרים של מכירת מניות שהוחזקו על ידי "החברה הנשלטת הזרה" מעל לשנה – הרווח ממכירתן ייחשב ל"הכנסה פסיבית" וישולם בגינו "דיבידנד רעיוני". ואילו לגבי החזקה בתקופה קצרה משנה ניתן יהיה להוכיח בפני פקיד השומה שמדובר בהכנסה עסקית.

הצעת חוק זו תובא בימים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.