זכאות לדמי אבטלה בחופשה ללא תשלום
הילה פורת, עו"ד
עבודתה של עזיזה כעובדת ניקיון בעירייה הופסקה לתקופה של חודשיים ע"י
העירייה, ולאחר מכן חודשה. תביעתה
לדמי
אבטלה
בגין חודשיים אלו נדחתה ע"י המוסד
לביטוח לאומי. עבודתם של מיכאל ומשה כעובדי אחזקה בבריכת שחיה של מועצה מקומית
הופסקה למשך עונת החורף וחודשה עם תחילת עונת הרחצה. המוסד טען כי לעובד עונתי לא
מגיעים דמי
אבטלה
בגין העונה בה
הוא אינו עובד. עבודתה של דגנית במועצה האזורית כמורה הופסקה למשך חופשת הקיץ
.
המוסד לא הסכים לתשלום דמי אבטלה בחודשים אלו. בתביעות שהגישו הנ"ל כנגד המוסד לביטוח לאומי, דן
בית הדין הארצי לעבודה בשאלת הזכאות
לדמי
אבטלה
בחופשה
ללא
תשלום.
דב"ע נד/02-197, נד/02-208, נד/02-209, נד/02-211 המוסד לביטוח לאומי - עזיזה פניאן ואח', ניתן ביום 30.1.1995, ע'י מותב בהרכב כב' הנשיא מ' גולדברג, כב' סגן הנשיא ס' אדלר, כב' השופט י' אליאסוף ונציגת הציבור גב' שמאי.
עובדות
נושא הערעור הינו זכאותם של עזיזה, מיכאל, דגנית ומשה לדמי אבטלה עפ"י הוראות פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).
עבודתה של עזיזה כעובדת ניקיון בעירייה הופסקה לתקופה של חודשיים ע"י העירייה, ולאחר מכן חודשה. תביעתה לדמי אבטלה בגין חודשיים אלו נדחתה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
עבודתם של מיכאל ומשה כעובדי אחזקה בבריכת שחיה של מועצה מקומית הופסקה למשך עונת החורף וחודשה עם תחילת עונת הרחצה. המוסד טען כי לעובד עונתי לא מגיעים דמי אבטלה בגין העונה בה הוא אינו עובד.
עבודתה של דגנית במועצה האזורית כמורה הופסקה למשך חופשת הקיץ. המוסד לא הסכים לתשלום דמי אבטלה בגין חודשים אלו.
ביה"ד האזורי קיבל את תביעתם של עזיזה, מיכאל, דגנית ומשה לתשלום דמי אבטלה בגין חודשי הפסקת עבודתם, ומכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה קבע
בית הדין מציין חוזר פנימי של המוסד לביטוח לאומי מיום 15.2.1993 הקובע את התנאים של המוסד לזכאות לדמי אבטלה של מי שנמצא בחופשה ללא תשלום (להלן - חל"ת):
א. החל"ת היה מאונס; ואם היה מרצון תישלל הזכאות לדמי אבטלה ל-90 יום;
ב. תקופת החל"ת עולה על 30 יום;
ג. העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שעמדו לרשותו;
ד. העובד לא קיבל תחליף שכר לתקופה זו.
דמי אבטלה מוענקים עפ"י החוק למי שעבד בעבר וחדל, אם התקיימו יתר התנאים לזכאות. כמו כן, דמי אבטלה הם מסוג גמלאות הביטוח הלאומי הבאות להחליף הכנסה של מבוטח שפסקה.
ביה"ד קבע עקרונות וכללים שיש לקחת בחשבון בבחינת הזכאות לדמי אבטלה בתקופה של חופשה ללא תשלום ויחד עם זאת ציין כי השאלות כדלקמן אינם בגדר רשימה סגורה ויש לשקול אותם בין יתר השיקולים:
א. האם הייתה מחויבות משפטית של העובד להתייצב לעבודה אצל מעבידו בתקופת ההפסקה. ככל שמחויבות כזו קיימת, וככל שהיא ממשית ומעשית, תטה הכף כנגד הכרה במבוטח "כמובטל".
ב. האם הייתה מחויבות משפטית של העובד להתייצב לעבודה אצל מעבידו בתום תקופת ההעסקה, והאם רשאי היה העובד לפטור עצמו ממחויבות זו. ככל שהתשובה הראשונה היא בחיוב, יש להתייחס לאורך תקופת ההפסקה. ככל שתקופת ההפסקה חורגת מתקופה סבירה ומקובלת בנסיבות העניין, כך שהיא מאפשרת למבוטח לקבל עבודה מתאימה אחרת, יש לראות את המבוטח "כמובטל".
ג. אין חשיבות לשאלה האם הייתה מחויבות משפטית של המעביד להעסיק את העובד בתוך תקופת ההפסקה או בתומה, שכן אין בכך כדי לגרוע ממעמדו של המבוטח כמובטל.
ד. אין חשיבות לצורת סיום העבודה, אך יחד עם זאת, יש לתת משקל לכך אם נתמצו כלפי העובד הזכויות הנובעות מהפסקת העבודה (כגון - תשלום פיצויי פטורים ופדיון חופשה). כמו כן, יש לבחון האם "סיום העבודה" או היציאה לחופשה ללא משכורת היו "פיקטיביות" או שנעשתה קנוניה בין עובד לשעבר לבין מעבידו לשעבר, בדבר סיום העבודה, או יציאה לחופשה ללא משכורת, על מנת שהעובד יזכה בדמי אבטלה.
ה. לעובדה שמעבידו של העובד לא קיים כלפיו הוראה חוזית (כגון - העברה לקביעות או המשך העסקה) אין חשיבות, שכן ביטוח אבטלה בא למנוע מצב שבו עובד נפלט על כורחו מהעבודה, בנסיבות המצדיקות תשלום דמי אבטלה, והעובד מוכן ומסוגל לעבוד במקום עבודה אחר, אך לא נמצאה לו עבודה מתאימה.
ו. לא נכון לומר כי כאשר חלה חובה של מעביד לשלם דמי ביטוח בעד עובדו הנמצא בחופשה ללא משכורת, ע"פ תקנה 6 לתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971, לא מתקיים בעובד התנאי של "מוכן ומסוגל לעבוד". לחובה זו אין השלכה לעניין מטרתו של ביטוח אבטלה.
ז. מעל לכל, יש לבחון את העניין עפ"י דרך ההתנהגות בתום לב של המבוטח. בנושא זה יש לבחון את מכלול העובדות כדי לעמוד על "אמיתות" הנכונות לעבוד בעבודה אחרת על מנת להתפרנס.
הערעור נדחה.