התניית תשלומים המגיעים לעובד בחתימה על מסמך וויתור

התניית תשלומים המגיעים לעובד בחתימה על מסמך וויתור

הילה פורת, עו"ד

איילת עבדה כמזכירה בחברה פרטית במשך כ-3 שנים. בעקבות קשיים אליהם נקלעה החברה, הוחלט לפטר את איילת. כאשר הגיעה איילת לפגישה עם מעסיקה, בה סוכם כי תקבל את הכספים המגיעים לה עקב ניתוק יחסי העבודה, הציג לה מעסיקה תחשיב של פיצויי הפיטורים המגיעים לה, פדיון ימי החופשה שטרם ניצלה, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה, וכן שיק בסך כולל של התחשיב הנ"ל.

מעסיקה של איילת דרש כי איילת תחתום על מסמך, לפיו היא מאשרת כי קיבלה את הסכום המסוים בהתאם למפורט בתחשיב, ובו היא מתחייבת כי לא תתבע את מעסיקה, בכל מועד שהוא, לגבי עניינים הנוגעים ליחסי העבודה ביניהם. איילת סירבה לחתום על המסמך, שכן במעמד זה לא יכלה לבדוק את הנתונים, ועקב כך מעסיקה לא מסר לה את השיק.

האם המעסיק רשאי היה להתנות את מסירת השיק לאיילת בחתימתה על המסמך האמור?

הילה פורת, עו"ד, משיבה :

עפ"י החוק והפסיקה, מעביד אינו רשאי להתנות העברה של כספים המגיעים לעובד עפ"י החוק, עקב ניתוק יחסי עובד מעביד, בחתימה על "כתב וויתור". זכותו של העובד לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה, תמורת הודעה מוקדמת ודמי הבראה - מקורה בחוק או בצווי הרחבה ומשום כך אין להתנות זכות זו בחתימה על מסמך כלשהו.

במקרה שבו מעביד מתעקש שלא להעביר את התשלומים לעובד עד שאותו עובד יחתום על כתב וויתור, העובד יכול לפנות לבית הדין לעבודה בתביעה כספית למימוש כל זכויותיו, כאשר לתביעה כספית זו תתווסף תביעה לפיצויי הלנה של זכויות המזכות בפיצויי הלנה במקרה ולא שולמו ו/או שולמו באיחור (כגון - שכר עבודה, הפרשי שכר, פיצויי פיטורים).

בית הדין הארצי לעבודה חזר ואישר את העקרון שמעביד אינו רשאי להתנות תשלום פיצויי פיטורים מכוח חוק בוויתור על תביעות אחרות, בפסק דין שניתן ביום 30.4.2002 (עע 300360/98 נחום צמח נ. ש.א.ש קרל זינגר צפון 1986 בע"מ), וכיוון שהמעביד באותו ענין לא הצליח להראות כי עשה ככל שביכולתו להעביר לעובד את כספי פיצויי הפיטורים בדרך כלשהי, חייב בית הדין את המעביד בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים.

כמו כן, בית הדין האזורי לעבודה (תע"א 3521/08 רנא מטר נ' כהן אילן, ניתן ביום 27.9.2010, ע"י מותב בהרכב כב' השופטת מ' נעים דיבנר ונציגי הציבור מר גולדנברג ומר גבאי), חייב מעסיק לשלם לעובדת לשעבר פיצוי בגין הלנת פיצויי פיטורים בסך של 25,000 ₪, מאחר והסיבה האמיתית להימנעותו לשלם לה פיצויי פיטורים היתה נעוצה בדרישתו לסילוק יתר תביעותיה כנגד תשלום הפיצויים וחתימה על כתב ויתור וסילוק.

בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי יש להוקיע את עמדתו של המעביד אשר סבר כי קיימת בידיו האפשרות לעכב תשלום של זכויות סוציאליות, הקבועות במשפט העבודה הקוגנטי, ואשר אין לגביהן מחלוקת, מפאת מחלוקת ביחס לזכויות אחרות וציין, כי הצעת המעביד לשלם לעובדת לשעבר סכום חד פעמי הכולל גם פיצויי פיטורים, בכפוף לחתימה על כתב ויתור וסילוק, אין בה כדי לפטור אותו מפיצויי הלנת פיצויי הפיטורים, וזאת מקל וחומר עת מסתבר כי הסכום שהוצע לה אינו עולה אפילו כדי סכום פיצויי הפיטורים שהיא זכאית לו ולכן לא עומדת לו כל הגנה בפני תשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים.