טיעון כי נתקבלה מתנה חייב להיות נתמך בהסברים ומסמכים טובים
רמי אריה, עו"ד ורו"ח
ביום 28.8.2015 קבע בית המשפט בעניין דגן (ע"מ 43471-02-12 דגן נגד פקיד שומה כפר סבא), כי טענה כי נתקבלה מתנה כספית משמעותית מ-"חבר" חייבת להיות מגובה היטב בהסברים ומסמכים.
דגן הוא קבלן שיפוצים למערכות אינסטלציה. ביום 10.6.04 הגיש דגן לפקיד השומה הצהרת הון נכון ליום 31.12.01 לפיה הונו עמד על סך של 130,268 ₪. ביום 30.11.2010 הגיש דגן הצהרת הון נוספת הנכונה ליום 31.12.09 לפיה עמד הונו על 1,543,438 ₪.
על בסיס הצהרות הון אלה, ומאחר שפקיד השומה לא קיבל את הסבריו של דגן לגידול ההון, ערך פקיד השומה לדגן שומות מס שבמסגרתן הוסף להכנסתו של דגן בשלוש שנות המס שבערעור סך כולל של 1,941,591 ₪, כאשר לכל שנה יוחס חלק שווה.
דגן טען כי מקורו של רוב הפרש ההון הוא במתנה בסך 1,470,000 ₪ שקיבל מחברו הקרוב, בכר. לטענתו, מתנה זו ניתנה לאור תמיכתו הרבה של דגן בבכר. לפיכך, כאשר קיבל לידיו בכר סכום כסף נכבד, ביקש להכיר תודה לדגן והעביר לו כספים בשלוש הזדמנויות שונות. כדי להעניק תוקף משפטי לדברים, ביום 11.11.2010 חתמו דגן ומר בכר על הסכם מתנה אשר אושר על ידי עו"ד.
דיון והכרעה
בית המשפט חוזר ומפנה לכלל לפיו: הנטל הוא על הנישום לשכנע כי קיים הסבר לגידול בהון. לפיכך, כשהוכח גידול בהון לכאורה, נדרש הנישום לספק הסברים לגידול בהון, וזאת באמצעות מסמכים וראיות אחרות.
טענה בדבר קבלת מתנה מחבר קרוב נושאת עמה נטל הוכחה כבד מהרגיל – דגן לא עמד בנטל זה.
ראשית, עיתוי עריכת ההסכם מעורר שאלה. הסכם זה נערך על ידי הצדדים כשבוע לאחר זימונו של דגן לדיון אצל פקיד השומה ולמעלה משנה וחצי לאחר המועד הלכאורי של מתן המתנה.
שנית, מלבד עדותו של דגן ובכר ומלבד הסכם המתנה אשר נערך על ידי השניים, לא הובאה כל ראיה חיצונית אובייקטיבית היכולה לתמוך בטענת המתנה, כגון: העברה בנקאית, או אישור מהיכן היה לבכר את הסכומים שניתנו במתנה. מוסיף ביהמ"ש, כי העובדה שעיסוק בהימורים וזכיה בהימורים אינם מסוג העיסוקים והאירועים שנהוג לתעדם במסמכים, בוודאי שלא תיזקף לזכותו של דגן.
שלישית, עדותו של דגן התאפיינה בתשובות מתחמקות ולא ברורות. טענתו של דגן, כי בכר הינו "חבר נפש" אינה עולה בקנה אחד עם תשובתו לשאלה היכן בכר מתגורר ? - כי "זו שאלה קשה", או כמה ילדים יש לבכר ? - "יתכן שלושה".
אף הטענה כי דגן העניק לבכר תמיכה כלכלית השתנתה בעדותו של דגן להענקת עזרה כספית במהותה. דגן הציג ראיות סותרות לגבי האופן בו העביר לו בכר את הכספים.
גם על עדותו של בכר לא ניתן להסתמך. לגבי מועד הזכייה סתר בכר את גרסתו של דגן, כי זכייתו הגדולה בהימורים הייתה ביום 19.2 בו חל יום הולדתו, אלא שמנוסח הסכם המתנה עולה כי עובר למועד זה כבר הועבר עיקר הסכום. שנית, גרסתו של בכר לגבי הסכומים שהרוויח בהימורים, מתוכם נתן לדגן מתנות, לא הייתה אחידה ולא ניתן על ידו הסבר ברור לסכום המתנה בכללותו.
הגישה הרווחת היא כי במקרים בהם לא הביא הנישום ראיות לגבי מועד היווצרות ההון, אין לייחס את הפרשי ההון או כל חלק מהם לשנים הסגורות (ע"א 3654/96 גלם נ' פ"ש כפ"ס). זאת מן הטעם כי שומות לשנים שנסגרו משקפות את מלוא ההכנסה כפי שנקבעה בהן ולכן אין מקום לייחס להן את הפרשי ההון.
עם זאת, משאיר בית המשפט את הפתח להבאת ראיות כי הפרשי ההון נוצרו בשנים הסגורות, וכך להימנע מייחוס הפרשי ההון לשנים הפתוחות.
|