מידע לגבי בקשות ל-"גילוי מרצון"

מידע לגבי בקשות ל-"גילוי מרצון"

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

רשות המיסים תפרסם מידע על בקשות ל"גילוי מרצון" שהוגשו על ידי נישומים, לרבות ההכנסות וסכומי המס שנבעו מהן, לפי כל בקשה בנפרד ולפי זיהוי פקיד השומה והמייצג בתיק, אך ללא זיהוי פרטי המבקשים, בתוך 30 ימים מתום המועד האחרון להגשת הבקשות לפי הנוהל הנוכחי.

כך נקבע בבקשה לקבלת המידע לגבי הבקשות ל"גילוי מרצון" אשר הוגשה על עו"ד גרוס (עת"מ 50846-11-15 גרוס נגד רשות המיסים, ניתן ביום 22.3.2016), אשר הגיש עתירה לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, בגדרה ביקש כי בית המשפט יורה לרשות המיסים למסור לעיונו פרטי מידע הנוגעים לבקשות של נישומים שהוגשו אליה על פי נוהל "גילוי מרצון" שפורסם ביום 7.9.2014.

גרוס טען, כי עניינו בפרטים המבוקשים, נובע מכך שהוא עוסק בתחום, וכי הוא עורך עבודה אקדמאית ומבקש לעשות ניתוח מעמיק בנושא, וכי קיימת שונות בין החלטות של רשות המיסים בנוגע לנישומים שנסיבותיהם דומות. 

לגרוס נמסרו, לעיונו, נתונים המצויים בידי הרשות (נכון למועד הגשת העתירה), ובכללם מספרן הכולל של הבקשות (3,365) שהוגשו בחלוקה לפי מסלול גילוי רגיל (500), מסלול גילוי אנונימי (2,013) ומסלול גילוי מקוצר (852), סך כל ההון שנחשף (כ- 10.5 מיליארד ₪) והמס שהוסכם עליו (כ- 365 מיליון ₪). הממונה הוסיף בהערה, כי מאחר שסכום המס מתייחס רק לפניות שהטיפול בהן הסתיים אין הוא משקף את סכום המס שייגבה בגין סך ההון שנחשף.

לטענת גרוס, על פי הנוהל יש לדווח על הכנסות שהושמטו בתקופת הגילוי ולשלם את המס בגין הכנסות אלה. לכאורה, המדובר בחישוב מתמטי פשוט.

אלא, שבעת עריכת השומה עולה שאלה מה מקור ההון בגינו צמחו ההכנסות. נישומים רבים טוענים כי המדובר בכסף התקבל בירושה ובהכנסות שהופקו בחו"ל קודם למועד תחילתה של הרפורמה בדיני המס, בשנת 2003, ומשכך פטורות ממס.

גרוס טען, כי הרשות מגלה עמדה חשדנית ביחס לטענות מן הסוג האמור ודורשת ראיות להוכחתן. אלא שהנישומים מתקשים, באופן אובייקטיבי, להציג ראיות הנוגעות לאירועים מלפני עשרות שנים. במצב דברים זה מן הראוי לקבוע קריטריונים אחידים וגלויים שעל בסיסם ייקבע גובה המס שישולם בגין קרן ההון לתקופת הגילוי. בהקשר זה נטען, כי קיימת חוסר אחידות בטיפולם של פקידי השומה השונים וסכומי המס מוטלים באופן שרירותי. לטעמו, מתעורר חשד שמא מנצלת רשות המיסים את חוסר הברירה של הנישומים, וגובה מהם "דמי חסות" - לא פחות ולא יותר. עולה החשש שישנם מייצגים "בעלי קשרים" המשיגים שיעורי מס טובים יותר ממייצגים אחרים.

תכלית חשיפת המידע המבוקש הינה, אפוא, להפריך או לאמת את ההשערות.

בנוסף, "הליך הגילוי מרצון" דומה במהותו להליך של תשלום כופר. כפי שמוטלת עתה חובה על רשות המיסים לפרסם את החלטות ועדת הכופר, ומכוח פסיקתו של בית המשפט העליון בעע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ' רשות המיסים, כך חייבת היא לפרסם את ההחלטות ואת הסכמי השומה שנחתמו בהליכי "גילוי מרצון", אם לא את שמם של הנישומים בהליכים אלה.

רשות המיסים התנגדה לבקשה, לטענתה, המידע המבוקש חושף פרטים רבים על כל בקשה ובקשה והינו רחב היקף. מרבית המידע המבוקש אנונימי. חשיפת המידע תרתיע נישומים מלשתף פעולה ומהגשת בקשות על פי הנוהל וזאת ברמת ודאות גבוהה. עומדת רשות המיסים על כך ש"הליך גילוי מרצון" הוא הליך רגיש, שלא זכה לשיתוף פעולה משמעותי מצד הציבור אלא לכשניתנה האפשרות להגיש בקשה אנונימית. 

עם זאת, לאחר שיפוג תוקפה של הוראת השעה, ביום 30.6.2016, תמסור רשות המיסים לעיונו של גרוס את פרטי המידע המצויים במערכת הממוחשבת, למעט, את פירטי הזיהוי של המבקשים שעניינם טופל במסגרת הנוהל ל"גילוי מרצון".  

לעניין הכופר, טענה רשות המיסים, כי הליך הכופר הוא הליך חריג, מעין שיפוטי, אשר בגדרו ניתנת לרשות הסמכות להטיל סנקציה עונשית על עברייני מס ומכאן השקיפות המתחייבת ממנו. יתרה מזאת, אלמלא הליך הכופר, היו הנישומים נחשפים בהליך פלילי. ואילו ב"הליך גילוי מרצון" אין מדובר בהחלטה מעין שיפוטית הכוללת סנקציה עונשית ואף לא בהטבה מבחינת חוב המס, שכן הנישום משלם את מלוא המס בו הוא חייב.

הדיון המתחייב הוא דיון באיזונים המתבקשים בין הזכות למידע לבין הסייגים השונים למסירתו, להם טוענת רשות המיסים.

ביהמ"ש אישר את עמדת רשות המיסים למסור לעיונו של גרוס את נתוני הבקשות וההסכמים שערכו לפי נוהל "גילוי מרצון", אולם רק עם תום תוקפה של הוראת השעה, המאפשרת הגשת בקשות אנונימיות.

טענת גרוס לפיה הגילוי אינו סובל דיחוי לנוכח "מעשי הסחיטה" המיוחסים על ידו לרשות אינה יכולה לעמוד. אין היא יכולה לעמוד משום שלא הובאה לטענה זו ולו ראשית ראיה. אין להניח כי גרוס יספיק לעשות שימוש אפקטיבי בנתונים שיועברו אליו בטרם יפוג תוקף הוראת השעה.

לא ימסרו מספרי הבקשות ל"גילוי מרצון" ולא כל מידע העלול להביא לחשיפת שמות הנישומים. אך ימסרו פרטי משרדי השומה שטיפלו בבקשות לפי נוהל "גילוי מרצון", ושמות המייצגים שייצגו. רשות המיסים תמסור את פרטי המידע לא יאוחר מ-30 יום לאחר תום תוקפה של הוראת השעה ל"גילוי מרצון" באופן אנונימי.

למצגת מקיפה בדבר נוהל "גילוי מרצון" - לחץ כאן