עמותות לתרומות ליתומי קורבנות הטרור

הקמת עמותה לסיוע ליתומי קורבנות הטרור

רמי אריה, עו"ד ורו"ח     עמיחי ניצן צדקיהו, עו"ד ורו"ח

בפתחו של יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור ולאור המצב הבטחוני הפוקד את מדינתנו, אנו נאלצים להתמודד עם מציאות בה נפגע העוגן הכלכלי של יתומי הנפגעים אשר נזקקים לסיוע כספי. על מנת שגיוס הכספים והעברתו ליתומים לא ייצור חבויות במס יש לוודא  כי יתקיימו תנאים מסוימים.

ניתן להקים עמותה אשר מטרותיה תהיינה סיוע ליתומים של נפגעי טרור. בהתאם לחוק העמותות, פעילות העמותה תהיה למטרה שאינה מכוונת לחלוקת רווחים לחבריה או לעשיית רווחים.

העמותה יכולה לגייס כספים לשם הגשמת מטרותיה מגורמים שונים, כגון מהציבור הרחב, ממשרד הרווחה, מרשויות מקומיות, מקרנות או עמותות אשר הוקמו למטרה דומה ואף מהאפוטרופוס הכללי המנהל נכסי עיזבונות וקרנות והקדשים למטרות שונות.

על מנת שתרומות מיחידים או חברות הניתנות לעמותה שתוקם, תזכינה את התורם בזיכוי ממס, בהתאם לסעיף 46 לפקודת מס הכנסה, על העמותה להיות מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה ולהגיש בקשה לקבלת אישור לעניין זיכוי לפי סעיף 46 לפקודה. הבקשה תיבדק על ידי רשות המסים ותידון ותקבל אישור של ועדת הכספים של הכנסת. במסגרת הגשת בקשה כאמור, על העמותה לחתום על התחייבות בנוגע לפעילותה, ניהול הכספים והנכסים שלה, לרבות עמידה בתנאים ומגבלות שנקבעו.

בהתאם לחוזר מס הכנסה 9/2015, הקריטריונים ואמות המידה שיבחנו לשם מתן אישור למוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46 לפקודה, הם בין השאר, כי המדובר בפעילות שנועדה לקדם, ללא אפליה, רווחתו של ציבור בעל זהות עניין או צורך משותף הכלולים במטרה הציבורית ולא קבוצה חברתית סגורה. כמו כן, שאין מדובר בפעילות פרטית או עסקית או שבאה לקדם את עניינם של פרטים מסוימים.

הכנסות העמותה תהיינה פטורות ממס בהתאם לסעיף 9(2) לפקודה, אשר קובע, כי הכנסתו של מוסד ציבורי, במידה שלא הושגה מעסק שהוא עוסק בו תהיה פטורה ממס. עוד קובע הסעיף, כי הפטור לא יחול על הכנסה של המוסד הציבורי מדיבידנד או מריבית או מהפרשי הצמדה ששולמו לו על ידי חבר-בני-אדם שבשליטתו העוסק בעסק.

על מנת שגוף יסווג כמוסד ציבורי הזכאי לפטור ממס על הכנסותיו, עליו לענות על התנאים הבאים:

1. מדובר על חבר בני אדם, להבדיל מאדם יחיד, החברים בו 7 חברים לפחות.
2. על רוב חבריו לא להיות קרובים זה לזה.  
3. המוסד קיים ופועל למטרה הציבורית .
4. נכסי המוסד והכנסותיו משמשים למטרה הציבורית .
5. המוסד מגיש דו"ח שנתי לגבי נכסיו, הכנסותיו והוצאותיו, להנחת דעתו של פקיד השומה ועל פי תקנות שהתקין שר האוצר .
   
   

"מטרה ציבורית" הוגדרה כמטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, עידוד התיישבות, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית. שר האוצר עשה שימוש בסמכותו וקבע כמטרה ציבורית מטרות נוספות, אך אלה לא כוללות מטרה ספציפית בנוגע לתמיכה ביתומים של נפגעי טרור.

בהתאם, עמותה אשר תוקם ותעמוד בתנאים לסיווגה כמוסד ציבורי, פעילותה תהיה למטרה ציבורית כאמור וכן שפעילותה לא תהיה מעסק, תהיה פטורה ממס בגין הכנסותיה. עמידה בתנאים של מוסד ציבורי תאפשר לעמותה להגיש בקשה לקבל אישור לעניין סעיף 46 לפקודה, לפיו תרומות לעמותה תזכינה את התורם בזיכוי ממס. יש לציין, כי לא די בעמידה של עמותה בהגדרת מוסד ציבורי, אלא כאמור יש לעמוד בתבחינים וקריטריונים שנקבעו לעניין סעיף 46 לפקודה.

לדעתנו, פעילות שמטרתה סיוע ליתומים של נפגעי טרור הינה בגדר מטרה של סעד שהינה אחת מהמטרות הכלולות כמטרה ציבורית המזכה בפטור ממס. ככלל, קביעת המטרה הציבורית תיגזר בין השאר מייעוד הכספים הניתנים כתמיכה ליתומים, כגון למחיה - סעד, ללימודים - חינוך, וכיוצ"ב. יש להגדיר במדויק את המטרה של פעילות העמותה כדי לקבוע שאכן מדובר במטרה ציבורית כהגדרתה, לרבות מכוח רשימת המטרות הציבוריות הנוספות שקבע שר האוצר.

על העמותה יהיה לעמוד בכללי ניהול תקין שקבע רשם העמותות והחלים על גופים ציבוריים, בין השאר קביעת קריטריונים למתן הכספים, באופן שווה ובלתי מפלה לציבור המוגדר, אשר יפורסמו לציבור ויגדירו בדיוק את הזכאות לסיוע.  

חבות מס אצל מקבלי הסיוע

שיטת המיסוי בישראל מבוססת בעיקרה על תורת המקור, לפיה הכנסה תמוסה רק אם יש לה מקור שנקבע בפקודה. על בסיס שיטה זו הכנסה אשר נובעת לאדם שהינה בעלת מאפיינים של מתת שמים, הינה חסרת מקור ועל כן לא תחויב במס. כך לדוגמא, עד שתוקנה הפקודה וחוקק סעיף 2א העוסק במיסוי הכנסה מהגרלות, הכנסה שנבעה לנישום מרווחי הגרלות והימורים הייתה בדרך-כלל פטורה ממס, מאחר ונחשבה כמתת שמים , מזדמנת ונטולת מקור חיוב בפקודה.

בחוזר מס הכנסה 4/2012 אשר עסק בנושא מלגות לימודים או מחקר, מובאת עמדת רשות המיסים לפיה, ככל שנותן המלגה לא מקבל כל תמורה ממי שקיבל את המלגה, לא תחול חבות במס על המקבל. כך למשל, מלגות הצטיינות או בשל מצב סוציו - אקונומי אינן נכללות בבסיס המס מאחר ולא ניתנו בעבור שירות או תמורה אחרת מהמקבל ואף אין בגינן כל התחייבות של המקבל ליתן תמורה או שירות בהווה או בעתיד (כגון אברך המחויב להעביר שיעורים עבור המלגה, סטודנט שהוא עוזר הוראה, חוקר המתיר שיעשה שימוש בפירות מחקריו).

סעיף 29(9) לפקודת מס הכנסה המעניק פטור ממס על מלגה הניתנת לסטודנט או חוקר  בתנאים שנקבעו, מבטא רעיון דומה לפיו ככל שלא ניתנה בעד המלגה כל תמורה מצד הסטודנט או החוקר לא תחול חבות במס על המקבל.

נציין את סעיף 2(5) לפקודת מס הכנסה המטיל חבות במס על הכנסה מקצבה, מלוג או אנונה. כך, בהתקיים נסיבות מסוימות יש ותמיכה ליתומים תחשב כהכנסה ברת מיסוי.

לדעתנו, תמיכה ביתומים של נפגעי טרור הניתנת שלא על בסיס תקופתי קבוע, ושאינה באה להחליף הכנסה חייבת במס אחרת בידיהם, כאשר לא ניתנת שום תמורה מהיתומים, הינה בגדר תקבול שאינו חייב במס בידי המקבל. עם זאת יש לבחון היטב מה אופייה ולשם איזו מטרה תינתן התמיכה ליתומים, ובהתאם לקבוע אם קיימת חבות במס בידי המקבלים.

שני הכותבים ממשרד רמי אריה - עו"ד, רו"ח. המאמר מבוסס על תשובה שניתנה.