הרב אבוחצירא ישלם מס על הכנסות מברכות וטובת הנאה

הרב אבוחצירא ישלם מס על הכנסותיו מברכות וטובות הנאה

רמי אריה, עו"ד רו"ח

הרב אבוחצירא ובני משפחתו חויבו במס הכנסה בגין הפקדות בחשבונות הבנק שלהם, בגין הגידול בנכסי הנדל"ן שלהם ובגין טובות הנאה אחרות אשר קיבלו עבור ברכות ושירותי דת שנתן הרב אבוחצירא למאמיניו. בית המשפט קבע כי תשלומים עבור שרותי דת, כדוגמת: עריכת מילה, טקס חתונה, הענקת ברכה, מתן קמע או סגולה אחרת, הגם שאין דרישה מפורשת לתשלום בעבור השירות, ייחשבו להכנסה חייבת במס.

סוגית התשלום לרבנים, נדונה בבית המשפט המחוזי בעניין הרב אבוחצירא, נכדו של הרב בבא סאלי (ע"מ 9472-01-14 הרב יקותיאל אבוחצירא נ' פקיד שומה – היחידה הארצית לשומה, ניתן ביום 6.2.2019), אשר קיבל במהלך השנים 2003-2009 כספים בהיקף של מיליוני שקלים, עבור מתן שרותי דת, אשר לא דווחו לרשויות המס.

פקיד השומה הוציא שומות לאבוחצירא וילדיו (הגב' יעל פריחה אבוחצירא, הגב' חיה ברכה דהן ומר מאיר חיים אבוחצירא), לשנות המס 2003-2009. בנימוקי השומה קבע פקיד השומה, כי:

1. בבדיקת חשבונות הבנק, בשנות המס שבערעור, נמצאו ע"ש אבוחצירא ובני משפחתו הפקדות של כספים בסך של 3,245,031 ₪.
2. בבדיקת נכסי הנדל"ן אשר נרכשו במהלך שנות המס שבערעור ורשומים ע"ש אבוחצירא ובני משפחתו (מדרגה ראשונה או מנישואין), נמצא כי רכישות הנכסים מומנו ע"י אנשים וגופים אחרים. עלות הנכסים נאמדת בסך של 9,207,357 ₪.
3. בסעיף נסיעות לחו"ל, צוין כי אבוחצירא ובני משפחתו נסעו לחו"ל 141 פעמים. שווי עלות הנסיעות לחו"ל והשהות בחו"ל נאמדת על סך של כ – 1,252,919 ₪ .

אבוחצירא טען כי נסיעות אלה מומנו ע"י המארחים בחו"ל.

4. בשנות המס שבערעור, בני המשפחה של אבוחצירא רכשו שלושה רכבים. שווי עלות הרכבים כאמור נאמדת על סך של כ –139,500 ₪ .

אבוחצירא טען, כי מקור הכספים הינו מנדבנים תושבי חוץ אשר רואים מצוה גדולה לתמוך באדם מנצר הבבא סאלי.

לשיטת פקיד השומה, אבוחצירא משתמש בקשריו עם אנשי עסקים והשפעתו על ציבור המאמינים, לצורך הפקת רווחים אישיים לו ולבני משפחתו. לפיכך, לטענתו יש לראות בסכומים אשר הופקדו בחשבונות הבנק, בשווי נכסי המקרקעין, המכוניות וכרטיסי הטיסה לחו"ל כהתעשרות מפעילות מתן שירותי דת, על כן יש לראות בתקבולים אלה כהכנסה חייבת מעסק או משלח יד לפי סעיף 2(1)לפקודה.

שיטת המשפט הישראלית מצריכה קיומו של "מקור" היוצר הכנסה ברת מיסוי . נהוג להביא את דוגמת מתת השמים כהתעשרות "נטולת מקור" אשר אינה ברת מיסוי. לדוגמא, אדם הולך ברחוב ומוצא צרור מטבעות. ככל שהדין מקנה לו זכויות בצרור זה, הרי זו מתת שמים אשר אינה חבה במס .

מציאה אשר נפלה לידיו של המוצא אינה תשואה ממקור כלשהו. היא התעשרות ספונטנית על משקל "בריאה ספונטנית", יש מאין, אין כל ציפייה לקבלתה ופתאום היא נקרית בדרכו של המוצא אותה .

בדומה למתת השמים, כך גם מתת בשר ודם. מתנות מזדמנות, ספורות וספונטניות אינן באות בגדר התעשרות ברת מיסוי, שכן הן "נטולות מקור". הן אינן נובעות מנכס הון כלשהו. כאשר ישנה ציפייה מסוימת לקבלתן, ציפייה זו מוגבלת היקף ונובעת היא מהתקיימות נסיבות אישיות ופרטיות. לדוגמא: מתת הולדת, מתת חג, נישואין, אירוע משפחתי או חברתי, מתנות הניתנות בשל קשר משפחתי, חברי, חברתי וכדומה .

ואולם, שונה הדבר כאשר מדובר במתנות, תרומות וכיוצא באילו הניתנות בשל מהותו של המקבל. בעל תפקיד (או מוסד) המקבל מתנות ותרומות אשר אלמלא היה בתפקיד לא היו ניתנות או לא היו ניתנות בהיקף המושפע מתפקידו או מעמדו של המקבל.

מעמדו ותפקידו של מקבל המתנות הם משלח ידו או עסקו, והמתנות הן הכנסה חייבת בידיו כשמקור "הנכס" שלה הוא אותו תואר, תפקיד, מוניטין או מעמד .

כשהמתת נעוץ בנוהג, אמונה או מנהג, ברצון לשמר את מעמדו של בעל התפקיד, את המוסד שהוא מסמל או מייצג, כאשר ניתן לזהות מנגנוני איסוף והפקת הכנסה, כאשר קיימת מחזוריות, ציפייה מצד המקבל להכנסות מסוג זה, כאשר מדובר בהיקפים ניכרים, כשהמתת חורג מהמקובל בנסיבות דומות אלמלא תפקידו, מעמדו או תוארו של מקבל המתנה, כל אילו יתמכו בראיית אותה התעשרות כחבה במס ו-"ברת מקור" .

ביום 19.1.2016 פרסמה רשות המסים חוזר מקצועי מס' 1/2016 בנושא "מיסוי שירותי דת". בחוזר צוין כי הכנסה ממתן שירותי דת ע"י "מוסד ציבורי" המשמשת למטרה ציבורית, פטורה ממס מכוח הפטור הקבוע בסעיף 9(2) לפקודה. בנוסף, צוין כי תמורה בעד שירות דת הניתן ע"י "נותן שירותי דת", תיחשב כהכנסה החייבת במס בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה, אשר תסווג כהכנסה מעסק, ככל שהיא עומדת במבחנים לקיומו של עסק כפי שנקבעו בפסיקה .

בית המשפט קבע, כי כאשר ניתן שירות ברור, עריכת מילה, טקס חתונה, הענקת ברכה, עצה, מתן קמע או סגולה אחרת וכיוצא באילו, גם כאשר אין דרישה מפורשת לתשלום אך הוא ניתן מכוח נוהג או מוסכמה, יש לראותו כתשלום בעד שירות.

כאשר התמורה מועברת למוסד מוכר ללא כוונת רווח, אשר אושר ע"י המחוקק, תהא ההכנסה פטורה ממס בידי אותו מוסד. אולם, במקרה בו התמורה משולמת לנותן שירות אשר אינו מוסד מוכר ומאושר, או לאדם פרטי תהא ההכנסה ברת מיסוי.

במקרה דנן, בית המשפט קבע, כי אבוחצירא אמנם אינו דורש תשלום כלשהו מקהל מאמיניו, אולם קיימת מצדו ציפייה כי המתנות והתרומות יהוו מקור פרנסתו ופרנסת משפחתו . אין מחלוקת כי מהתקבולים המגיעים לידי אבוחצירא מועברים כספים לנזקקים. עם זאת, כל צרכיו של אבוחצירא ובני ביתו מסופקים מתוך אותן תרומות נדבות ומתנות, בין אילו הניתנים בלא קשר לאירוע כגון הילולה או חתונה של מי מבניו או בנותיו, ובין אם אירועים אילו משמשים הזדמנות להענקת הכספים .

בנוסף, בית המשפט קבע, כי הכספים ניתנים לאבוחצירא לשם שימור היותו מנהיג החצר ומנהיג הקהילה ומאפשרים לו לעסוק בלימוד תורה. כספים אלו, מהווים תמורה במובן הרחב, גם אם לא ניתן לפרוט אותה לשרות כגון עריכת מילה, חופה או מתן ברכה. אבוחצירא לומד תורה וגדול בתורה, וכך נותן הוא שירות לקהלו.

אבוחצירא לא ניהל רישום מסודר על תקבוליו. לכן, אין כל רישום לגבי מה נותר לשמש את צרכיו ובני ביתו וצרכי החצר ומה עובר כצדקה ותרומה או תמיכה במוסדות תורה .

בית המשפט קבע, כי אין לקבל במדינה מתוקנת ניהול כספי של מיליוני שקלים בלא עמידה בכללי ניהול ספרים ורישום מסודר . הכספים אשר קיבל אבוחצירא הינם כספים "מעורבים" אשר יש לסווגם כדלהלן :

1. "כספי תמיכה" - לגביהם אבוחצירא שימש כ-"צינור" כדי להעבירם כתמיכה בפעילות התורנית של העמותות ותמיכה בנזקקים ותלמידי ישיבות. ככל שכספים אלה אכן הועברו כפי ייעודם, כאשר הייעוד נקבע ע"י התורם, אין לראותם כהכנסה בידי אבוחצירא.
2. "כספי חצר" - כספים אשר התקבלו לטובת ולרווחת אבוחצירא, בני משפחתו וביתו. אין מקום להבחין בין כספי החצר אשר ניתנו בקשר עם ברכה/ייעוץ אשר נתן אבוחצירא לתורם, לבין כספי חצר אשר התקבלו מתוך אמונה של התורם בצורך להחזיק את אבוחצירא ובני ביתו. כספים אילו מגיעים לידיו כתשואה על הונו האנושי והם הכנסה בידו.
3. "כספי מתנות" - כספים אשר התקבלו כמתנות בחתונות ואירועים של המשפחה. מתוך מתנות אלו יש לנטרל לצרכי מס מתנות במובנן הרגיל .

לאור האמור, קבע בית המשפט, כי מסכום ההכנסות בסך של 13,844,806 ₪, אשר נקבעו לאבוחצירא ע"י פקיד השומה, בשנות המס שבמחלוקת, יש להפחית סכומים אשר אינם חייבים במס: "כספי תמיכה" (בסך 1,315,000 ₪), סכומי מתנות חתונה והוצאות בייצור הכנסה (בסך 950,000 ₪) לכל חתונה, כספי ירושה (בסך 175,895 ₪), טעות בחישוב ההפקדות (בסך 157,500₪), מתנות מהמחותנים לצרכי רכישת דירות לילדיו (בסך 636,200 ₪).

כל שאר הגידול בהון של הרב אבוחצירא ובני משפחתו, בשנים שבשומות, בסך של כ- 10.6 מיליון ₪ יחויבו במס הכנסה.