בתי המשפט

פסק דין

מבוא

1. ביום 16.7.06 פרצה מלחמת לבנון השנייה שהשפיעה גם על תפקוד תושבי חיפה בחיי היום יום ובכלל זה על קיום התחייבויות שלקחו על עצמם צדדים לחוזה עוד בטרם פרצה המלחמה.

2. הקשר בין מלחמה לבין דיני החוזים הינו הנושא העומד על הפרק בתיק זה והשאלה המרכזית היא מי צריך לספוג את תוצאות המלחמה האחרונה, מלחמה שהביאה בין השאר לסגירת גן ילדים המנוהל ע"י התובעת ולביטול שיקים שמסרו הנתבעים השונים לתובעת עבור שכר לימוד של ילדיהם הקטנים עבור אותה תקופה.

3. בגין כל אחד מאותם שיקים שלא כובדו ע"י הבנק פתחה התובעת תיק בלשכת ההוצל"פ, (שבעה תיקים במספר). כל אחד ממושכי השיקים הגיש התנגדות לביצוע השטר הנתמכת בתצהיר ולכל המתנגדים ניתנה האפשרות להעלות טענותיהם במסגרת דיון בבית המשפט. בגין כל בקשה נפתח תיק אזרחי נפרד ובשל השאלה המשותפת לכל התיקים אוחד הדיון בכל  שבעת התיקים.

4. לאחר הגשת תצהיר מנהל התובעת מר אורי הדר וקבלת מכתב מפיקוד העורף הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הוסכם כי ההכרעה  במחלוקת תהא לפי סיכומים בכתב שיוגשו על ידיהם. התובעת סיכמה טיעוניה ביום 9.12.07, הנתבעים הגישו סיכומיהם ביום 24.1.08, לתובעת ניתנה האפשרות להגיש סיכומי תגובה והיא בחרה שלא לממש זכות זאת.

העובדות שאינן במחלוקת

5. התובעת מנהלת גן ילדים "הגן של פו" ברח' דרך הים 110 בחיפה (להלן-"גן הילדים").  הנתבעים רשמו את ילדיהם לגן התובעת (חלקם גם לצהרון) לשנת הלימודים 2005-2006 והתקשרו עם התובעת בהסכם שנוסחו פורסם באתר האינטרנט של התובעת.
6. התשלום עבור שכר הלימוד נעשה עבור כל ילד ב-12 תשלומים באמצעות שיקים.
7. ביום 16.7.06 פרצה מלחמת לבנון השנייה והתובעת סגרה את גן הילדים בהוראת פיקוד העורף עד ליום 3.8.06.
8. ביום 3.8.06 חודשה פעילות הגן במקום חלופי במלון מרידיאן, לטענת התובעת במרחב מוגן הנמצא במלון.
9. כל אחד מהנתבעים לא שלח את ילדו לגן מיום פרוץ המלחמה וגם לא לאחר יום 3.8.06 בו תופעל הגן במקום החלופי. השיק ליום 10.8.06 בגין שכר הלימוד שנתן כל אחד מאותם הורים לא כובד ע"י הבנק. לגבי שני שיקים ניתנה הוראת ביטול, לגבי שיק אחד נרשם כי הוא לא כובד בנימוק "א.כ.מ", לגבי 4 השיקים האחרים לא ניתן לזהות מהצילום שצורף לתיק מהו הנמוק לאי כיבודם ע"י הבנק.

10. למען הסדר אפרט נתוני כל אחד מהתיקים:

-תובל וסיגלית בלימן (ת.א.21750/06), תיק הוצל"פ 0231530066 סכום השיק 2,240 ש"ח.

-שי ושירלי שטרר (ת.א. 22422/06), תיק הוצל"פ 0231531067, סכום השיק 2,140 ש"ח.

-בן דוד אנא אסתר (ת.א. 6783/07), תיק הוצל"פ 0228923064, סכום השיק 1,840 ש"ח. 

-טלי ודוד דלויה (ת.א. 6784/07), תיק הוצל"פ 0228938066, סכום השיק  1,840 ש"ח.

-עדי ושמעון דיין (ת.א.  6785/07), תיק הוצל"פ 0228924065, סכום השיק 2,290 ש"ח.

-מירב ואייל סלע (ת.א.6786/07), תיק הוצל"פ 0228936064, סכום השיק  2,140 ש"ח.

-שרית דניאל, (ת.א. 6790/07) תיק הוצל"פ 0228925066, סכום השיק 2,240 ש"ח. 

המחלוקת

11. מסיכומי הצדדים ניתן לראות כי מוסכם עליהם כי מלחמה אינה יכולה לשמש בסיס לטענת סיכול לפי דיני החוזים, אלא שכל צד מגיע למסקנה שונה. 

12. התובעת טוענת כי מאחר ומלחמה אינה יכולה לשמש כטענת סיכול על הנתבעים לשלם לה את שכר הלימוד השנתי וזאת בנוסף לאמור בהסכם שבין הצדדים. 

13. הנתבעים טוענים מאחר ומלחמה אינה יכולה לשמש כטענת סיכול כגרסת התובעת הרי שהנתבעת הפרה את ההסכם בכך שסגרה את הגן למשך שבועיים וחידשה פעילותו לאחר מכן במקום אחר מהמקום המוסכם ולכן אין היא זכאית לתשלום הקצוב בגין אותו חודש.

14. במהלך הישיבה המקדמית הותר לנתבעים להעלות טענה נוספת בדבר היות החוזה חוזה אחיד ולכן לטענתם הוראת החוזה לפיה עליהם לשאת בתשלום שכר הלימוד הכולל ללא תנאי הינה הוראה מקפחת ובטלה.

15. יצויין כי בבקשת הרשות להתנגד העלו הנתבעים טענות נוספות כגון טענות קיזוז שנזנחו בסיכומיהם ולכן אדון רק בשתי השאלות העיקריות קיומו של סיכול והאם החוזה הינו חוזה אחיד.

דיון

מלחמה וסיכול או מי הפר החוזה

16. אזכיר כי התביעה הינה בעילה שטרית אך מאחר והצדדים לדיון הינם הצדדים הישירים לעיסקת היסוד אין מניעה לדון בטענות מתחום דיני החוזים ואפנה בענין זה לפסק דינה של כב' הש' ארבל מיום 8.7.07, רע"א 1417/07 נרקיס נ' מאי-י.ד. שירותים בע"מ "מסקנתו של בית המשפט משקפת את הדין הקיים, לפיה "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה" (דנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי (לא פורסם (3.12.98)), וכי בהתאם להלכה זו רשאים היו המשיבים להעלות טענות הגנה כנגד פרעון השיק, אשר עומדים להם מכח היחסים החוזיים בין הצדדים". 

17. התובעת טוענת כי הלכה פסוקה היא כי במדינת ישראל מלחמה אינה יכולה להחשב כסיכול ולכן למרות המלחמה היה על הנתבעים לפרוע את השטרות נשוא המחלוקת.

18. אזכיר כי סעיף 18 (א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 מקנה "פטור בשל אונס או סיכול החוזה" בנסיבות בהן "היתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהן או שלא ראה ולא היה עליו לראותן מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים".

19. במילים אחרות טוענת התובעת כי מלחמת לבנון השנייה הינה ארוע שהיה על הנתבעים לראותו ולצפותו מראש כבר במועד כריתת ההסכם ולכן הם חייבים לקיים את התחייבותם החוזית (והשטרית) ולשלם את סכום השיק שמשכו.

20. הנתבעים "הרימו את הכפפה", הסכימו עם הניתוח המשפטי של התובעת אלא שהם הזכירו לה כי לא מדובר בהתחייבות חד צדדית וגם התובעת היתה צד להסכם, התובעת התחייבה לנהל את הגן גם ביום 16.7.06 וגם בשבועיים שלאחריו והרי אין מחלוקת כי בשל פרוץ המלחמה סגרה התובעת את הגן עד ליום 3.8.06.

21. מאחר והתובעת מאשרת כי מלחמה אינה מהווה פטור מקיום חיוב חוזי, למעשה מודה התובעת כי היא הפרה את החוזה בכך שהפסיקה את פעילות הגן למצער עד ליום 3.8.06. ומאחר והתובעת הפרה את ההסכם, רשאים היו הנתבעים שלא לשלם את התשלום עבור תמורה שלא סופקה להם.  זה השלב להבהיר כי על פי נוסח ההסכם ומהות התשלומים מדובר בשכר לימוד ולא בכל תשלום אחר.

22. לכך אוסיף כי מקובלת עליי עמדת הנתבעים כי גם לאחר יום 3.8.06 המשיכה התובעת להפר את התחיבותה והגן נפתח במקום אחר מבחינה גאוגרפית ואף זאת בניגוד למוסכם.

23. התובעת שמטילה על הנתבעים לצפות מלחמות שנה לפני התרחשותן, צריכה היתה לפעול לפי הכלל "נאה דורש נאה מקיים" ולדאוג כי בגן של פו ברח' דרך הים יהיה מרחב מוגן להבטחת שלום הילדים למקרה של מלחמה ואזכיר כי נפילת הטילים על חיפה נמשכה גם לאחר 3.8.06 ואין מקום לכפות על הורי הילדים להסתובב עם ילדיהם ברחובות בתקופה שכזו כדי להגיע למיקום אחר ומהמיקום המוסכם.

24. זאת ועוד, התובעת מדגישה בטיעוניה כי המקום החלופי במלון מרידיאן היה בתוך מרחב מוגן אלא שראיה כל שהיא לא הוצגה בנושא זה, ראיה כגון אישור מהרשויות המופקדות על בטחון התושבים לפיו מותר היה לנהל במלון מרידיאן בתקופת המלחמה גן ילדים. תוכן המכתב מטעם פיקוד העורף, מכתב מיום 12.11.06 עליו מבססת התובעת את טענותיה הינו מכתב שאינו תומך בטענות התובעת. אין איזכור באותו מכתב למלון מרידיאן או לגן הילדים של התובעת או לפעילות של התובעת ואין בו אפילו התייחסות לתקופה מוגדרת. כל שנאמר במכתב הוא כי "פיקוד העורף הנחה את משרד החינוך להפעיל את הגנים והפעוטונים למרחבים מוגנים או מקלטים בלבד", גם המועד בו ניתנה ההנחייה לא מוזכר במכתב ותוכנו דווקא מטיל על התובעת נטל להוכיח כי פעלה בהתאם לאותה הנחייה ובנטל זה היא לא עמדה.

25. לאור האמור לעיל הנני קובע כי התובעת הפרה התחייבותה על פי ההסכם ולכן זכאים היו ההורים לבטל את השיקים בגין אותו חודש וצודק ב"כ הנתבעים כי במקרה זה מדובר בכשלון תמורה בסכום קצוב. שכר הלימוד השנתי חולק ע"י ההורים בהסכמת התובעת ל-12 תשלומים חודשיים, משלא סופקה התמורה החוזית במהלך חודש מלא, רשאי היה מושך השיק כלפי הצד הישיר לעסקת היסוד שלא לשלם לו (לתובעת במקרה זה) את התשלום בגין אותו חודש.

26. משקבעתי כי התובעת הפרה את ההסכם, הפכה השאלה האם החוזה חוזה אחיד לשאלה בלתי רלבנטית.

27. לכך אוסיף כי פרשנותה של התובעת לדיני הסיכול אינה בהכרח הפרשנות הנכונה ואפנה בענין זה לפסק דינו של כב' הש' אנגלרד בע"א 6328/97 - עזרא רגב נ' משרד הביטחון, פ"ד נד(5), 506 , 518-519 (2000) "בית המשפט המחוזי הסתמך בעיקרו על פסק דין כץ (ע"א 715/78 אריה כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ ואח', פ"ד לג(639 ( 3), הקובע, לדעתו, ש"בענייני מלחמה ושלום הבלתי צפוי הוא לעולם בגדר הצפוי עבור אדם מישראל". הערתי הראשונה היא כי אין לומר שתפיסה זו, בדבר צפיות המלחמה, כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של ממלא מקום הנשיא השופט מ' לנדוי, היא בבחינת הלכה פסוקה. שני טעמים לדבר זה: ראשית, השופט לנדוי עצמו מציב את העניין כשאלה, אותה הוא משאיר במפורש בצריך עיון. שנית, בית המשפט בפרשה זו יצא מן ההנחה כי שאלת הסיכול אינה מתעוררת, משום שהקבלן, בעל החוזה, קיבל על עצמו במפורש את הסיכון של עליית מחירים. לגופו של עניין, גישתו הכללית של בית משפט זה - כפי שבאה לידי ביטוי בפרשת כץ, על נסיבותיה המיוחדות - נראית בעיני נוקשה מדי. מבחינה עקרונית, יש, לטעמי, לבחון בכל מקרה ומקרה את השפעתו של ארוע חריג, כגון פרוץ מלחמה, על מהותם של היחסים החוזיים....יתרה מזו: לטעמי, קיימת קירבה רעיונית גדולה בין עקרון הסיכול בנסיבות של שינוי מהותי בתשתית החוזית לבין הדרישה לתום לב בביצוע החוזה (סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). מתקשר, העומד על ביצוע דווקני של החוזה, על אף השינוי המהותי שחל בו בשל נסיבות חיצוניות - מתקשר כזה אינו נוהג בתום לב. ...נמצא, כי המוסד של סיכול הוא גם ביטוי לעקרון תום הלב בחוזים".

28. לטעמי, את הדגש יש לשים על התנהגות הצדדים בעת שמסתבר כי חל שינוי קיצוני בנסיבות הקשורות בחיובים הכספים כגון עקב פרוץ מלחמה וגישתה של התובעת אינה גישה הנתמכת בתום לב. התעקשות כי צד לחוזה ישלם את התשלום גם שהצד האחר לא מספק תמורה הינה התעקשות חסרת תום לב, חיוב הורי ילדים קטנים להסתובב עם ילדיהם ברחובות חיפה  בתקופת מלחמה על מנת להגיע למקום שנכפה עליהם ולא נבחר על ידם אינו מתיישב אף הוא עם תום לב ויש בה כדי להוות התעלמות מהצדדים "השקטים" להסכם-אותם ילדים קטנים שמצאו עצמם לפתע מתרוצצים למשמע אזעקות, קולות נפץ ולחצים מכל הסובב אותם ואילוץ הילדים הקטנים לעזוב את הסביבה הטבעית והמוכרת להם אינו  מתיישב עם חובתה של  התובעת בידיה הופקדו חינוכם ושמירת בטחונם של אותם ילדים.

29. בתקופה בה נאלצים ילדים והוריהם למצוא עצמם מאונס בחזית הקרב בתוך בתיהם, התעקשות התובעת על עמדתה, התעקשות שגררה את הנתבעים ללשכת ההוצל"פ ולבית המשפט יש בה קשיות לב וחוסר רגישות ואזכיר כי בצדק מפנה ב"כ הנתבעים בסעיפים 25-26 לסיכומיו לעובדה כי בפני התובעת עמדה האפשרות לקבל פיצוי סטטוטורי לו רצתה בכך מכח תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (תיקון מס' 2), התשס"ו-2006,  (מנהל התובעת בתצהירו לא מציין האם מימשה התובעת זכות זו).

30. גישה שונה מגישת התובעת לטענת הסיכול עולה גם מתזכיר חוק דיני ממונות שעומד לעשות מהפכה בתחום דיני הסיכול. במקום הכללת הנושא כחלק מהתרופות במקרה של הפרת הסכם (כפי שקיים היום), מועבר הנושא מבחינה משפטית לשלב המוקדם של כינונו והפעלתו של ההסכם. הגדרת הסיכול הינה מתונה ולפי סעיף 131(1) לתזכיר החוק מוגדר "ארוע מסכל" כ"התרחשות נסיבה חדשה הגורמת לכך שקיום חיוביו  של צד  לחוזה הוא בלתי אפשרי, בלתי חוקי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים". כך גם נתווספה הגדרה של "ארוע משהה"  שהוא "ארוע מסכל המתרחש במשך תקופה מוגבלת". 

31. כלומר לפי נוסח תזכיר החוק לא חייבת לפרוץ מלחמה כדי שיחול ארוע הנחשב כארוע מסכל ואם במועד הרלבנטי לתיק זה היה חל חוק דיני ממונות בנוסחו זה, ניתן היה לראות במלחמת לבנון השנייה כארוע משהה.

32. סעיף 134 לתזכיר החוק קובע כי במקרה של ארוע משהה "רשאים הצדדים שלא לקיים חיוביהם על פי החוזה במהלך תקופת התרחשותו" וזהו המצב המשפטי הראוי גם במקרה שלנו, לתקופת המלחמה בה שונו תנאי ההסכם שבין הצדדים באופן יסודי היה מקום לפטור התובעת מלנהל את הגן ואת הנתבעים מלשלם את שכר הלימוד.

33. בטרם סיום ולמעלה מן הצורך אציין כי נסיבות כריתתו של החוזה מראות כי מדובר בחוזה אחיד. החוזה מפורסם באינטרנט לכל מי שחפץ בתנאים הכתובים בו, לא הוכח כי נוהל מו"מ כלשהו או כי ניתנה אפשרות לקיומו של מו"מ. בפועל לא נחתם הסכם על מסמך כתוב, אלא רק ניתנת האפשרות לכל מתקשר להדפיס לעצמו את ההסכם ובולטת יותר מהכל לשון הכיתוב באתר "אם אתם מעונינים אתם יכולים להדפיס לכם את ההסכם, כך שישאר עותק בידיכם. אנא קיראו את ההסכם בפירוט ובסיום אם אתם מסכימים או אם אתם לא מסכימים, אנא לחצו על הלחצן המתאים בתחתית העמוד", (נספח א' לתצהיר התובעת), בדרך זו מחייבים את המתקשר להסכמה בנוסח מוגדר המופנה לציבור בלתי מסוים.

34. סעיף 5 בחוזה האחיד המחייב את ההורים לשאת בתשלומים גם במקרה של סגירת הגן עקב כח עליון, הינו סעיף גורף ומקפח, (ר' החזקות בסעיף 4(1) ו-4(6) לחוק חוזים אחידים),  אך מאחר ולגרסת התובעת ארוע של מלחמה אינו מהווה כח עליון, סעיף זה אינו רלבנטי.

סיכום

35. הנני מורה על דחיית התביעה כנגד כל הנתבעים בתיקים הנ"ל והנני מורה על סגירת תיקי הוצל"פ: תיק מס' 0231530066, תיק מס' 0231531067, תיק מס' 0228923064, תיק       מס'  0228938066, תיק מס' 0228924065, תיק מס' 0228936064, תיק מס' 0228925066.

36. בהתחשב בעובדה כי ההליכים נוהלו במאוחד לאחר שלב קבלת הרשות להתנגד ולאור סכומי התביעות, והישיבות שהתקיימו הנני מחייב את התובעת  לשלם לכל אחד מהנתבעים (שני נתבעים בתיק אחד ייחשבו כנתבע אחד) סכום של 2,100 ש"ח בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום י"ב ב אדר א, תשס"ח (18 בפברואר 2008)

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים

ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי

_________________

אברהם אליקים, שופט