בעיות בקביעת פיצוי השתתפות בהוצאות פעימה שלישית

בעיות וקשיים בקביעת פיצוי השתתפות  בהוצאות
פעימה שלישית

רמי אריה עו"ד רו"ח

אנו מציעים לא למהר להגיש תביעות למענק השתתפות בהוצאות – פעימה שלישית, היות וקיימים בעיות וקשיים רבים ביישום מנגנון הפיצוי, ותביעה שתוגש לא כשורה, עלולה לגרום נזק עתידי בקבלת המענק. במיוחד, כאשר טרם פורסמו הוראות ברורות בדבר תחשיב הפיצוי ולאור הניסיון הרב ולא קל שיש לנו בתביעות במסלולי הפיצוי השונים לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, החל ממלחמת לבנון השנייה ועד מבצעי וטילי עוטף עזה.

הקושי הבסיסי בבחינת תנאי המענק, מתחיל בכך שההסתמכות כרגע בתחשיב המענק, היא רק על החלטת הממשלה מספר 5015 מיום 24.4.2020 הכוללת תמצית כללים בלבד. עד היום טרם פורסם חוק מענק פעימה שלישית ולא פורסמו תקנות ליישום. זאת לעומת, פיצויי פעימה ראשונה ושנייה אשר שולבו כתיקון לחוק מענק עבודה. כך גם לעומת פיצויים ששולמו לניזוקים לפי חוק מס רכוש שפורטו בהוראות ביצוע מפורטות של רשות המיסים.

עם כל הכבוד, ההסברים שפורסמו עד עתה כשאלות ותשובות באתר רשות המיסים, מעלים יותר שאלות וקושיות מאשר תשובות, כגון:

1.       קביעת מחזור העסקאות – המענק מחולק לפי מדרגות מחזור עסקאות בשנת 2019, ועד תקרה של 20 מיליון ₪. אלא, שביסוס המחזור על דיווחי מע"מ בלבד אינו נכון במקרה של עסקים רבים שדיווחי ההכנסות שלהם למע"מ אינם תואמים לפי דין, את דיווחי ההכנסות למס הכנסה, כמו: קבלנים, שיפטינג לגיטימי בהוצאת חשבוניות מס, עסקאות רווחי הון ועוד.

2.       איחוד עוסקים – בדברי ההסבר של רשות המיסים נאמר כי לגבי עסקים המדווחים באיחוד עוסקים, תיבחן תקרת מחזור העסקאות לפי הסך הנצבר של כל העוסקים באיחוד העוסקים. הכיצד ? וכי מדוע לא ייבחן על עסק/חברה הנכללים באיחוד העוסקים בפני עצמו.

3.       השוואת מחזור עסקאות מרץ – אפריל – רק ירידה של 25% לפחות במחזור עסקאות ב-            3-4/2020 לעומת ההכנסות ב- 3-4/2019 תזכה בפיצוי, וככל שהירידה היא בשיעור גבוה יותר, הפיצוי ילך וגדל. אולם, מחזור עסקאות מרץ אפריל כולל פירעון של שיקים ותקבולים בגין עבודות שבוצעו לפני כן. האם מותר לנטרל אותם ? – כפי שנקבע במקרים מסוימים בעניין תביעות פיצוי שהגשנו לעסקים בגין נזקי מלחמה במלחמת לבנון השנייה ובעוטף עזה.

4.       האטה ונטרול ירידה בהכנסות – היות ונקבע כי הפיצוי ישולם רק עקב משבר הקורונה, נראה כי רשות המיסים עומדת להשוות את מחזורי ההכנסות בחודשים ינואר – פברואר 2020 לעומת ינואר-פברואר 2019. ככל שבשנת 2020 הייתה ירידה בהכנסות בחודשים אלו לעומת אותם חודשים בשנת 2019, היא תפחית באופן יחסי את הפיצוי בפעימה השלישית, בטענה כי מדובר בהאטה בעסק שאינה נובעת מהקורונה. אולם, פעמים רבות יש הסברים אחרים לירידה זו שאינם דווקא קשורים להאטה בפעילות העסקית. יש מקום לטעון זאת בתביעת הפיצוי.

5.       צמיחה וגידול בהכנסות – רשות המיסים דאגה להבהיר כי בעוד שהאטה בפעילות העסקית תפחית את הפיצוי, הרי גידול בהכנסות ב- 1-2/2020 לעומת 1-2/2019 כתוצאה מצמיחת העסק במהלך השנה – לא תעלה את הפיצוי באופן יחסי דומה. מדוע ?

6.       קביעת ההוצאות הקבועות – תביעת הפיצוי היא בגין ההוצאות הקבועות שהיו בעסק בשנת 2019. נראה כי מדובר בכל ההוצאות לרבות הוצאות שאינן מדווחות למע"מ, כגון: ארנונה. אך צפויות התדיינויות רבות לגבי האבחנה בין הוצאות קבועות לבין הוצאות משתנות בעסק, קושי באיתור הנתונים לשנת 2019 – כאשר כרגע הם עדיין לא מבוקרים, האם הוצאות מימון יכללו בהוצאות הקבועות ? פחת ? איך יילקחו הוצאות מעורבות שחלקן קבועות וחלקן משתנות כגון הוצאות אחזקת רכב, אחזקת משרד ? ועוד שאלות רבות הקשורות לקביעת ההוצאות.

7.       עסק שעבר "שינוי פעילות" בין מחזור הבסיס למחזור המענק – לדעתנו, וכפי שנקבע בהנחיות לעניין מס רכוש וקרן הפיצויים, יש לבחון את השינויים הרלוונטיים בפעילות העסק בין שנת 2019 לשנת 2020, ולערוך התאמת המחזורים בהתאם ?

8.       עסק שעבר שינוי בבסיס הדיווח – יש לבחון את השינויים הרלוונטיים והתאמת המחזורים בהתאם.

9.       בדיקת התביעות – ברור כי המורכבות של חישוב הפיצוי, במיוחד כאשר דוחות 2019 טרם הוגשו לפקיד השומה, תהיה גדולה ותדרוש בחינה של הנתונים והתחשיבים על ידי רשות המיסים. כך כבר הובהר כי לרשות המיסים יש זכות לדרוש נתונים, הבהרות ומסמכים הקשורים לחישוב הפיצוי. אולי כבר כדאי להכין ולהגיש אותם מראש ?

10.   מקדמה 20% בלבד – בהסברים שפורסמו, נאמר כי עד ברור התביעה ואישורה, תשולם מקדמה על חשבון בשיעור של 20% בלבד, בעוד שבתקנות הפיצויים לפי חוק מס רכוש לעוטף עזה נקבעה מקדמה של 50%. איך בדיוק מקדמה של 20% עונה להנחיית ראש הממשלה כי הפיצויים ישולמו על בסיס אמון באזרח ?

11.   תיקון תביעות שכבר הוגשו – טרם נקבעה הוראה כלשהיא לגבי תיקון תביעות שיוגשו. האם המגיש יוכל לתקן אותם ולהגיש תביעה מתוקנת ? האם התיקון יהיה רק בגין טעות חישובית ? טעות עובדתית בנתונים ? טעות משפטית בפרשנות החוק ? או שברגע שהוגשה התביעה – אין מקום לתיקון. נציין כי עמדת מס רכוש היא כי תיקון תביעה בדיעבד יתאפשר רק במקרים נדירים וקיצוניים.

12.   השגות – נאמר כי ניתן יהיה להגיש השגות על החלטות רשות המיסים בעניין תביעת הפיצוי. ההשגה תוגש בדיווח מקוון. אך האם תהיה חובה לקיים דיון שימוע מסודר בהשגה ? או שרשות המיסים תחליט בהשגה ללא שימוע – כפי שהיה מקובל בעבר במיסוי מקרקעין. עוד לא ברור למה ניתנה תקופה ארוכה של 180 ימים לדיון בהשגה. עוד יש לקבוע הוראה הדומה להוראה בפקודת מס הכנסה, לפיה בהיעדר החלטה בהשגה, רואים את ההשגה כנתקבלה. בעצם כך גם לגבי ראיית הגשת תביעה כשומה עצמית שתתקבל עם רשות המיסים אוטומטית - אם לא תחליט אחרת בתוך מספר ימים שייקבע.

ראו גם את מאמרנו בעניין מודל הפיצוי .

עוד נזכיר את פסק הדין בעניין כתר אחזקות (ע"מ 56717-01-14,  כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים) אשר יוצגה על ידי משרדנו, בו קבע בית המשפט המחוזי בהקשר לפיצויי מס רכוש, כי " מסלול המחזורים " מניח כי הירידה במחזור נבעה מקרות המלחמה, ללא צורך בהוכחה מיוחדת של  "קשר סיבתי"   של סכום הפיצוי למצב המלחמה .

קיימות עוד סוגיות קשות נוספות שלא פורטו לעיל. לכן, מניסיוננו בהגשת התביעות לניזוקי מלחמה לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים, אנו מציעים לא למהר ולהגיש את התביעות לפעימה השלישית. לפעמים החיפזון מן השטן. כדאי להשקיע מחשבה לקבל הבהרות נוספות בטרם הגשת התביעה.