הרב אבוחצירא ישלם מס על תקבולים בגין שירותי דת

הרב אבוחצירא ישלם מס על תקבולים בגין מתן שירותי דת

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מתנות ותרומות בכסף או בשווה כסף, אשר רבנים מקבלים בגין ברכות, עצות, השתתפות בחגיגות וכדומה, מהווים הכנסות משירותי דת, הגם שהם ניתנים ללא דרישה מפורשת לתשלום בעבור השירות, אבל יש ציפייה הדדית לתשלומם. הם לא ייחשבו כמתנות או תרומות פטורות ממס. זאת, להבדיל מכספים אשר נתרמו ושימשו לצרכי הקהילה.

סוגיה זו נדונה בבית המשפט העליון בעניין אבוחצירא (ע"א 3159/19, הרב יקותיאל אבוחצירא נ' פקיד שומה– היחידה הארצית לשומה, ניתן ביום 18.10.2020), אשר הגיש ערעור על החלטת ביהמ"ש המחוזי , לפיה הוא ובני משפחתו חויבו במס הכנסה בגין סכום הגידול הנכסי בנדל"ן אשר רכשה ו/או קיבלה המשפחה ובגין טובות הנאה אחרות אשר קיבלו עבור שרותי דת שסיפקו. למרות, שהכספים ניתנו ללא דרישה מפורשת לתשלום בעבור שירותי הדת.

אבוחצירא טען, כי ביהמ"ש המחוזי שגה כשקבע כי מעמדו ותוארו הם משלח ידו, וכי מתנות ותרומות הניתנות לו, בלי שמתקיים קשר ישיר לשירות כלשהו, מהוות הכנסה ממשלח יד החייבת במס. כן נטען כי הקביעה לפיה תרומות ומתנות הניתנות לו מהוות הכנסה ממשלח יד, סותרת את תורת המקור ואת ההלכה הפסוקה בדבר אי-מיסוי מתנות, ואף את חוזר רשות המסים לעניין "מיסוי שירותי דת".

מנגד, טען פקיד השומה, כי עיקר טענותיו של אבוחצירא הן טענות שבעובדה הנוגדות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי.

עוד נטען, כי בהתאם לפסיקה,ההגדרה הרחבה של המונח "משלח יד" כוללת את מי שעוסק בתחום בו הוא מביא לידי ביטוי את כישוריו המיוחדים, וכי בשים לב לעדויות שנשמעו בדבר מעמדו הרוחני בקרב קהל מאמיניו וכישוריו המיוחדים של הרב, ניכר כי פעילותו נכנסת להגדרה זו.

בנוסף, נטען כי עמדתו המקצועית של פקיד השומה בקביעת שומת הרב תואמת את חוזר המס בעניין מיסוי שירותי דת.

אבוחצירא טען כי הכרעת ביהמ"ש המחוזי סותרת את "תורת המקור", שכן יש לראות בכספים שהוענקו לו כמתנות שאינן בגדר מקור חייב במס לפי פקודת מס הכנסה. סעיף 2(10)לפקודה אינו מלבטל את תורת המקור, ועדיין נותרה הדרישה לקיומו של "מקור", כלשהוא, היינו קיומו של עץ, המניב או העשוי להניב פירות באופן קבוע.

ביהמ"ש המחוזי קבע כי הכספים שניתנו לאבוחצירא ניתנו לו עבור "שירותים" קונקרטיים, כגון ברכות, עצות והשתתפות באירועים משפחתיים של נותני הכספים, כמו גם תרומות כלליות לרב, בעיקר בחגים ובהילולות, בתוקף מעמדו כמנהיג הרוחני של הקהילה, ולשם שימור חצרו ומעמדו ולפרנסת ביתו, מתוך מסורת שהשתרשה בקהילות ישראל.

ככלל, ערכאת ערעור לא תיטה להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו ע"י הערכאה הדיונית, אלא במקרים חריגים וקיצוניים המצדיקים התערבות כזו (ע"א 501/84, מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' מירון).בענייננו נקבע, כי אבוחצירא לא ביסס כל עילה להתערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי.

ביהמ"ש העליון התייחס לחוזר מקצועי מס' 1/2016 של רשות המיסים בנושא "מיסוי שירותי דת" מיום 19.1.2016 , אשר קובע כי בפעילות מתן שירותי דת באמצעות "מוסד ציבורי", ההכנסות של המוסד הציבורי פטורות ממס לפי סעיף 9(2) לפקודה, ככל שהכנסות אלה משמשות להשגת המטרה הציבורית.

עם זאת, החוזר קובע כי במקום בו פעילותם של המקובלים ונותני שירותי דת אחרים נעשית שלא באמצעות מוסד ציבורי, והתקבולים מועברים ישירות לידי נותני שירותי הדת/לגוף אחר שאינו מוסד ציבורי, לא יחול הפטור הקבוע בסעיף 9(2) לפקודה. התמורה תיחשב כהכנסה מעסק/משלח יד החייבת במס לפי סעיף 2(1)לפקודה, או לחילופין לפי סעיף 2(10) לפקודה.התמורה יכולה להינתן בשווה כסף או במימון הוצאות של נותן שירותי הדת והמקורבים אליו.

החוזר קובע גם אמות-מידה לסיווג הכנסה משירותי דת כהכנסה מעסק או ממשלח יד, המבוססות על פסיקה, ובין היתר: קיומו של מקור קבוע עם פוטנציאל להמשיך ולהניב הכנסות, מחזוריות ותדירות השירותים, ההיקף התקבולים, מוניטין של מומחיות וסגולות המיוחסות לנותן שירותי הדת, ארגון וניהול מתן שירותי הדת באמצעות צוות עוזרים.

אין הכרח כי נותן השירות ידרוש את התשלום, וכי קיומה של נורמה חברתית לשלם סכום כסף בנסיבות אלה, או ציפייה של נותן שרות הדת לקבל תקבולים בגין השרות, יכולים לתמוך בסיווגו של תקבול כהכנסה חייבת במס.

עצם העובדה שתקבול מסוים כונה/הוגדר ע"י הצדדים כ-"מתנה"/"תרומה" אינה מכרעת לעניין סיווגו לצרכי מס, ואין הכרח כי תתקיים זהות בין האופן בו הצדדים מסווגים את החלפת המשאבים ביניהם, לבין האופן בו היא תסווג לצרכי מס (עמ"ה 13/82, פרומקין נ' פקיד השומה חיפה).

ביהמ"ש העליון התייחס להבחנה בין כספים אותם קיבל אבוחצירא לטובתו ולטובת בני משפחתו, לגביהם נקבע כי הם חייבים במס כהכנסה ממשלח יד, לבין כספים שהתקבלו למטרות הקהילה, ואשר הוכח כי אכן שימשו למטרות ציבוריות – לגביהם נקבע כי הם לא יהיו חייבים במס לפי סעיף 9(2) לפקודה. בנוסף, נקבע כי מהכספים שקיבל במסגרת אירועים משפחתיים שלו יש לנכות את הסכומים שמקובל לתת כמתנות באירועים משפחתיים כאלה, אותם יש לראות כמתנות הפטורות ממס.

מדובר בעיסוק עצמאי, לאורך זמן, המביא לידי ביטוי את כישוריו וסגולותיו האישיות של העוסק, ואשר מניב לעוסק תקבולים שמקורם בשימוש באותם כישורים וסגולות לצורך הפקת ההכנסה. התקבולים בעלי מאפיינים פירותיים, המתקבלים באופן שיטתי, חוזר ונשנה, לאורך זמן, ובהיקפים מצטברים גדולים של מיליוני ₪ והם חייבים במס רגיל.