דיווח על מטבעות וירטואליים כ-"עמדה חייבת בדיווח"

מטבעות וירטואליים חייבים בדיווח כ-"עמדה חייבת בדיווח"

רמי אריה, עו"ד רו"ח

עמדה חדשה של רשות המיסים להשקעות או מסחר במטבעות וירטואליים בתחולה רטרואקטיבית לשנת המס 2021, שוללת את הגדרת המטבעות הווירטואליים כמטבעות ממש, וגם קובעת כי החלפת מטבע וירטואלי במטבע וירטואלי אחר מהווה מימוש חייב במס, כאשר תחשיב המס ייעשה על בסיס שנתי לכל שנת המס.

ביום 30.12.2021 פרסמה רשות המסים את העמדות החדשות החייבות בדיווח לשנת 2021,   המתווספות לעמדות אשר התפרסמו בעבר. בין היתר, פורסמה עמדה מספר 91/2021 – בנושא "המרה של אמצעי תשלום מבוזרים (המכונים "מטבעות וירטואליים").

כל משקיע או סוחר במטבעות וירטואליים אשר לא ידווח לפי פרשנות רשות המיסים האמורה, רשאי לנקוט בפרשנות אחרת, אך במקרה כזה הוא יהיה חייב בדיווח בדוח השנתי שלו על הפרשנות הנוגדת שבה הוא נקט, בהתאם לסעיף 131 ה' לפקודת מס הכנסה. אך גם זו רק אם יתרון המס הנובע מהפרשנות הנוגדת עולה על 5 מיליון ₪ באותה שנת מס או על 10 מיליון ₪ בתקופה של ארבע שנות מס.

עם זאת, גם אם לא מדובר בסכומים העולים על הסכומים האמורים לעיל, הרי עדיין צפוי כי פקידי השומה ינקטו ויפעלו לפי הפרשנות כפי שהיא מופיעה בעמדה ברת הדיווח החדשה, כך שכדאי להצטייד בחוות דעת מפורטת ובכתב ככל שנוקטים בפרשנות אחרת מהפרשנות של רשות המיסים.

נזכיר כי אי דיווח על "עמדה החייבת בדיווח" מהווה עבירה פלילית של אי דיווח, לנישום ולמייצג המסייע. לכן, בטרם הגשת דיווח שנתי לפקיד השומה, חשוב לעבור על כל העמדות ברות הדיווח אשר פרסמה רשות המיסים, כדי לוודא האם מתקיימת חובת הדיווח המיוחדת.

לפי עמדת רשות המיסים הטיפול המיסויי במטבעות וירטואליים, צריך להיעשות כדלהלן:

    1.    הגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה כוללת כל רכוש, בין אם מדובר בנכס מוחשי ובין אם מדובר בנכס לא מוחשי. "אמצעי תשלום מבוזר", הקרוי גם "מטבע וירטואלי" (כגון: ביטקוין, אתריום), הינו רכושו של האדם המחזיק בו, ומשכך הוא נכלל בהגדרת "נכס" בסעיף 88 לפקודה.  

    2.   מכירת "מטבע וירטואלי" מהווה אירוע מס החייב במס רווחי הון על פי הוראות חלק ה' לפקודה. אם פעילות מכירת "מטבעות וירטואליים" מגיעה לכדי "עסק", הרי שההכנסות ממכירת "המטבעות הווירטואליים" חייבות במס מכוח חלק ב' לפקודה.

    3.   "מטבע וירטואלי" אינו מהווה "מטבע או "מטבע חוץ" כהגדרתם בחוק בנק ישראל, התשמ"ה-1985. לפיכך, ההפרש בין התמורה במכירה לבין עלות הרכישה לא יחשב כהפרשי הצמדה ו/או כהפרשי שער. לעניין זה, יראו כמימוש גם פעולות של החלפת מטבע אחד באחר, גם את לא התקבל מטבע רשמי.

    4.   מדידת יתרון המס תבוצע ביחס לכל הרווחים שהיו לנישום בשנת המס מהפעילות המתוארת בעמדה, האמור בפסקה זו הוא לעניין בחינת סכום יתרון המס ואין בו בכדי לגרוע מחובת הדיווח בגין כל הכנסה בהתאם למועדה כנדרש בחוק.

עמדה זו מהווה עדכון של עמדה מספר 32/2017 בנושא "מיסוי מטבעות וירטואליים", במסגרת עמדות חייבות דיווח שפורסמו בשנת 2017 והיא מחליפה את עמדה 32/2017 החל משנת המס 2021 ואילך. אין בה בכדי לגרוע מתוקפה של עמדה מספר 32/2017 לעניין הגשת הדוחות לשנות המס 2017 - 2020.

נחזור ונציין, כי רשימת ה-"עמד ות החייבות בדיווח" משקפות את עמדת רשות המסים. אולם, אין היא מחייבת את הנישומים, ובהחלט אפשר לנקוט בפרשנויות נוגדות הניתנות על ידי מומחי המס לאותם עניינים. כמובן שההכרעה הסופית בין שתי הפרשנויות הנוגדות נתונה לבית המשפט, ככל שהעניין יגיע לפתחו. כך, שאין חובה לציית לפרשנות רשות המיסים כפי שהיא מובאת ברשימת העמדות, אך יש לדווח על נקיטת הפרשנות הסותרת ככל שיתרון המס הנובע ממנה עולה על הסכומים שנקבעו בסעיף 131ה לפקודה בלבד.

לקריאת העמדות החדשות החייבות בדיווח לשנת 2021 – לחץ כאן