|
אין הגדרת "צדדים קשורים" בחוק מענק קורונה
רמי אריה, עו"ד רו"ח
מענקי קורונה רבים נדחים על ידי רשות המיסים בטענה כי יש להחריג עסקאות בין "צדדים קשורים" מתוך מחזורי העסקאות לצורך חישוב מענקי הקורונה. אלא, שעיון בחוק מעלה כי לא קיימת בו הגדרה של "צדדים קשורים" אלא הגדרה מצומצמת בלבד לגבי שירותים הניתנים מבעל מניות לחברה בבעלותו ותו לא.
המחוקק קבע בחוק הסיוע הכלכלי כי יש להחריג מהגדרת "עסקה", שירות או מכר טובין מאת בעל המניות לחברה שהוא בעל מניות בה או מאת שותף לשותפות שהוא שותף בה. אין לתת להחרגה זו פרשנות מרחיבה כפי שנותנת רשות המיסים אשר אין לה אחיזה בלשון החוק ולהחריג
את כל העסקאות עם "צדדים קשורים" בכללותם.
במסגרת סעיף 8(2)(א) לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש), נקבע כי עסקאות מתן שירות מאת בעל מניות לחברה שהוא בעל מניות בה או מאת שותף לשותפות שהוא שותף בה, ינוטרלו לצורך חישוב המענק, כדלקמן:
"מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 40% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמה-1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב-2; בפסקת משנה זו, "עסקה" – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות לחברה שהוא בעל מניות בה או לשותפות שהוא שותף בה, לפי העניין
;
"
עיננו הרואות כי המחוקק מצא לנכון להחריג מהגדרת עסקה, מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה שהוא בעל מניות בה. החרגה זו חלה, בין היתר, כאשר מדובר ב – "בשירות מאת בעל מניות". דהיינו בשירות אשר ניתן על ידי בעל המניות לחברה שהוא בעל המניות בה. נוסח הסעיף נוקט במפורש במילים "בשירות מאת" ומגביל את תחולתו על ידי מתן שירות מאת בעל המניות.
כך למשל, במצב בו חברת אם נותנת שירות לחברת הבת אזי ההחרגה שבסיפא הסעיף הנ"ל חלה. אולם, החרגה זו לא תחול במצב הפוך שבו חברת בת היא זו אשר נותנת שירותים לחברת האם, כגון: שירותי תמיכה, פיתוח, שיווק ועוד. שכן,
ח
ברת בת אינה "בעלת מניות".
אילו המחוקק היה מעוניין להחריג מהגדרת "עסקה" עסקאות ושירותים בין צדדים קשורים באופן גורף, הוא וודאי היה קובע זאת במפורש באמצעות שימוש במושג "צדדים קשורים" כפי שמושג זה מופיע בפקודת מס הכנסה ובדיני מס אחרים.
כידוע, אין לתת לחוק בכלל ולחוק הסיוע בגין נזקי הקורונה בפרט, פרשנות אשר אין לה כל אחיזה בלשון החוק.
בעניין פוליטי (ע"א 8569/06, מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' אלברט אברהם פוליטי) קבע בית המשפט העליון כי גבול הפרשנות הוא גבול לשון החוק, כדלקמן:
"....יש לזכור כי גבול הפרשנות הוא גבול הלשון... "כל פרשן חייב להתחשב במגבלות הלשון. המשמעות המשפטית של הלשון, אשר נועדה להגשים את התכלית המונחת ביסודה, חייבת להתיישב עם אחת המשמעויות הלשוניות של הטקסט..."
לסיכום, כאשר המחוקק ביקש להגביל עסקאות עם "צדדים קשורים" באופן גורף, הוא קבע זאת במפורש. בחוק הסיוע נקבע כי יש לסייג עסקאות שניתנו על ידי בעל המניות לחברה שהוא בעל מניות בה ולא להיפך.
כפי שכבר רשמנו פעמים רבות בעבר, כדאי להגיש השגות או עררים על הפרשנויות המגבילות והמצומצמות שנתנה רשות המיסים ללשון החוק המפורשת, ולעיתים פרשנויות שאין להן כל אחיזה בחוק בכלל.
|
(*) אנו מודים לרו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי חשבון בישראל לשעבר, שותפה מנהלת במשרד שטרק את שטרק, רואי חשבון - על סיועה המצוין, בהכנה וליבון מאמר זה.
|
|