עיתוי מכירת סימן מסחרי וסיווג משיכות בעלים

עיתוי מכירת סימן מסחרי וסיווג משיכות בעלים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מכירה של סימן מסחרי או זכות נכסית אחרת של בעל שליטה בחברה, לחברה בשליטתו צריכה להיעשות עובר לתחילת השימוש של החברה בנכס ולא מספר שנים מאוחר יותר. אך לגבי משיכות הבעלים נקבע שהן יסווגו כדיבידנדים ולא כמשכורות כפי שקבע פקיד השומה.

כך בעניין עמרם (ע"א 550/22, ישראל דניאל עמרם נ' פקיד שומה ירושלים 3, ניתן ביום 29.8.2023) קבע בהמ"ש העליון שזכות לסימן מסחרי בבעלות עמרם ונמכרה לחברה בבעלותו רק שמונה שנים לאחר תחילת פעילות החברה, היא עסקה מלאכותית. אולם, במקביל נקבע כי משיכות הבעלים שנוצרו כתוצאה מביטול עסקת המכר וקבלת התמורה של ידי בעל המניות, ייחשבו כדיבידנד ולא כמשכורות.

בשנת 1999 רשם עמרם סימן מסחרי בצרפת. בשנת 2003 הוא עלה לישראל וייסד בה חברה ש- 81% ממנה הם בבעלותו. שמונה שנים מאוחר יותר בשנת 2011 נערך הסכם מכר לפיו מכר עמרם את הסימן המסחרי שלו לחברה בסך כולל של כ- 41 מיליון ₪.

הרווח ממכירת הסימן המסחרי היה פטור ממס בידי עמרם בהיותו עולה חדש וטרם חלפו עשר שנים ממועד העלייה שלו לישראל, מנגד, היתרון מהמכירה היה בכך שהתמורה נזקפה לזכותו בספרי החברה וכיסתה את משיכות הבעלים שלו מהחברה.

בהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת פקיד השומה לפיה מדובר בעסקה מלאכותית שלא היה בה טעם מסחרי שמונה שנים לאחר שהחברה כבר החלה בפעילותה וכי משיכות הבעלים שחזרו להיות לאחר ביטול המכירה מהוות משכורות החייבות במס שולי

עמרם הגיש ערעור לבהמ"ש העליון בנושא סיווג המשיכות וקנס הגירעון שהוטל עליו.

בהמ"ש העליון קיבל בהמ"ש את עמדת עמרם כי המשיכות מהוות דיבידנדים החייבים במס קבוע של 30% ולא במשכורות החייבות במס שולי עד 50% מהן, לפחות לפי הדין שהיה קיים לפני חקיקת סעיף 3(ט1) לפקודה שנכנס לתוקף רק משנת 2017 ואילך.

בעניין קנס הגירעון קבע בהמ"ש העליון כי היות והמערער עצמו לא ערער על קביעת בהמ"ש המחוזי כי עסקת המכר הייתה עסקה מלאכותית נעדרת כל טעם מסחרי, הרי אין מקום לבטל את קנס הגירעון שהוטל.

נראה כי היה מדובר בתכנון מס אגרסיבי מידי שחבל שבא אל העולם. בטרם ביצוע עסקת מכר של נכס לא מוחשי בהתייחס לנסיבות מוקשות, כדאי לקבל חוות דעת בדבר חבויות המס הצפויות בגין העסקה ועל סיכוייה להתקבל על ידי פקיד השומה וביקורת שיפוטית, או אולי כדאי להימנע מעשייתה מראש.

רק לאחר כשמונה שנים בעל שליטה בשתי חברות קשורות חייב למכור את זכויותיו האישיות או של החברה הקשורה בבעלותו כבר מיד מכירת סימן.