חשיבותו של הקשר הסיבתי בתביעות פיצויי המלחמה
רמי אריה, עו"ד רו"ח
תביעה לפיצויים בגין נזקי המלחמה אינה שונה עקרונית מתביעת נזיקין כנגד חברת ביטוח. כאשר במקרה מלחמה קרן הפיצויים היא חברת הביטוח. כמו כל תביעה כזו חלים עליה דיני הנזיקין המחייבים גם קשר סיבתי בין המלחמה לבין הנזק שנגרם.
קרן הפיצויים לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים היא הנותנת את הכיסוי הביטוחי לנזקי מלחמה ופעולות איבה אשר חברות הביטוח מסרבות לבטח אותם בפוליסות הרגילות שהן מנפיקות. באופן דומה מכסה חברת הביטוח הממשלתית "ענבל" את הפיצויים הנתבעים ממוסדות הממשלה השונים, כגון נזקים לכיסוי בתחום הרכב, רכוש, הגנה משפטית לעובדי מדינה, חבות צד ג', אחריות מקצועית ועוד
.
ההתנהלות של קרנות ביטוח ממשלתיות אלו, אשר נוסדו ומנוהלות מכוח החוקים שנקבעו לכך, היא התנהלות הדומה במהותה להתנהלות של חברות ביטוח, כאשר מחד, עליהן לפצות ניזוקים לפי סכום הנזק שנגרם להם, אך מאידך, הן בודקות כל תביעה לעומקה, כדי לוודא שיש לה בסיס.
תביעת נזיקין עקב נזקי מלחמה ואיבה, במיוחד במסלול האדום, צריכה לכלול את המרכיבים הבאים:
-
פירוט העוולות וראשי הנזק
– אשר נגרמו לניזוק עקב המלחמה. כגון: אובדן רווחים, הוצאות להקטנת הנזק, נזקים עקב איחור במסירת עבודות ו/או דירות, אובדן לקוחות, אובדן רווחים עתידיים ועוד ראשי נזק שקצרה היריעה לפרטם כאן. וודאי את אלו המתייחסים לכל עסק באופן ספציפי לפי מיקומו, תחום פעילותו ועוד.
-
קשר סיבתי -
הוא מונח משפטי המשמש בתחומי משפט שונים ובעיקר בדיני העונשין (משפט פלילי) ובדיני נזיקין. בדרך כלל בתביעת נזיקין, על התובע להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין הרשלנות של הנתבע לנזק שנגרם לו
.
לעניין המלחמה הקשר בין המלחמה או פעולת האיבה לבין סכום הנזק שנגרם ונתבע.
-
סכומי התביעה
- התביעה צריכה לפרט ליד כל ראש נזק את סכום הנזק שנגרם עקב אותה פגיעה, תוך פירוט תחשיבי הנזק, ואליה יצורפו כל האסמכתאות לביסוס התחשיבים לפיהם חושבו סכומי הנזק.
למותר לציין, כי חשוב מאד כי התביעה כבר בשלב הגשתה תפרט את כל ראשי הנזק שנגרמו לניזוק ותחשיבים נכונים ומפורטים של סכומי הנזק שנגרמו. לא פחות חשוב, היא צריכה לפרט את הקשר הסיבתי שיש בין המלחמה לבין סכום התביעה, כאשר יש ספק אם המלחמה גרמה לכל הנזקים הנתבעים. מכיוון שתיקון תביעה לאחר הגשתה תהיה כקריעת ים סוף, אם בכלל ניתן יהיה לתקנה על פי הדין. כמו כן, תביעת סכומי נזק לא מבוססים עלולה לגרום להטלת "קנס גירעון" כבר בשיעור של 40% מסכום התביעה.
החובה כי יהיה קשר סיבתי, נכונה הן לעניין "נזק מלחמה" – "נזק ישיר" – באשר נאמר בהגדרת מונח זה בחוק, כי הנזק נגרם עקב פעולות מלחמה של האויב. היא גם נכונה לעניין תביעת "נזק עקיף" באשר נאמר בהגדרת מונח זה בחוק, כי הנזק נגרם כתוצאה מנזק מלחמה בישוב ספר.
בהחלט ייתכן כי הנזק נגרם בתקופת המלחמה, אך לא כתוצאה מהמלחמה, כגון: כאשר הייתה האטה בפעילות העסק בחודשים הקודמים למלחמה, לקוח עזב את העסק מסיבותיו שלו ולא עקב המלחמה, שינויים מהותיים במחזור ההכנסות של העסק מחודש לחודש במהלך השנה, לעניין זה, שימו לב כי בין האסמכתאות אשר חובה לצרף לתביעה כלולים מאזני בוחן לפי חודשים לשנים 2022-2023 כך שרשות המיסים אכן מתכוונת לבדוק את נושא הקשר הסיבתי, כמו גם החובה לצרף פרטים על העובדים ולציין האם הירידה בפעילות העסק נבעה מפרישת עובדים או מהיעדרותם מהעסק ללא קשר למלחמה ועוד.
במסלול האדום ובעצם בכל מסלולי התביעות לפיצויים, תיבדק כל תביעה בכל שלושת המישורים של תביעת נזיקין כמפורט מעלה.
נטל ההוכחה הראשוני לטענה כי ראשי הנזק הנתבעים אינם משקפים את הנזק הנתבע, וכי לא קיים קשר סיבתי בין הנזק לבין המלחמה וכי תחשיבי הנזק אינם נכונים – מוטל על קרן הפיצויים.
כך נקבע בעניין עדירן
(
ע"מ 16032-04-14, עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים
, ניתן ביום 8.1.2015) חברה לבנייה שבנתה דירות בנהרייה
אשר יוצגה על ידי משרדנו
על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א.
בעניין עדירן, הן רשות המיסים והן ועדת הערר, קבעו כי החברה לא הוכיחה קשר סיבתי בין ירידת ערך הדירות שהחברה בנתה לבין המלחמה בתקופת מלחמת לבנון השנייה, וכי בהחלט ייתכן כי הירידה נבעה מגורמים שונים ומגוונים, ואין לדעת מה היה משקלה של המלחמה בירידה, אם בכלל.
אך ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעור החברה שהוגש כאמור על ידי משרדנו, וקבע כי ועדת הערר שגתה בהחלטתה, בין היתר, בעניין הוכחת הקשר הסיבתי בין הנזק לבין המלחמה, וקבע כי
ניתן להסיק כי הנזק נגרם מהמלחמה, כאשר לא ניתן להצביע על גורמים ספציפיים אחרים אשר גרמו לנזק
, כדלקמן:
"הוועדה מציבה רף הוכחה גבוה מדי, אם לא בלתי אפשרי.
אין לדרוש כי כל אזרח שניזוק
נזק עקיף ביישוב ספר
בעתות
מלחמה יציג בפני המנהל או בפני הוועדה ניתוח מקרו ומיקרו כלכלי מקיף וממצה על מנת להראות כי נזקו נגרם דווקא כתוצאה מהמלחמה
.
אמנם
ייתכנו מקרים בהם יימצאו גורמים ספציפיים אחרים, מלבד המלחמה
, אשר יסבירו את השינוי בשווי הנכס, כולו או מקצתו. אולי בסמיכות זמנים לפעולת מלחמה חלו תמורות בשווקים (מקומיים או בינלאומיים), בצד ההיצע או בצד הביקוש, שלא היו קשורות למלחמה, או הורגשו בשוק השפעות עונתיות. במקרים האלה תביעה לפיצויים עלולה להידחות, או להתקבל רק בחלקה. אולם
כאשר לא ניתן להצביע על גורמים כאמור ולזהותם, ופרוץ המלחמה בסביבה הגיאוגרפית הקרובה היה מלווה בירידת מחירים בשוק המקומי, מותר להסיק כי השינוי בשווי הנכס נבע מהמצב המלחמתי
".
כך נקבע גם בעניין חברת מדיטרניין
(ערר 100/16, פי.אר.אס מדיטרניין בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים
, ניתן ביום 19.7.2020),
אשר הגישה תביעה לפיצויים בעקבות מבצע "
צוק איתן
".
כך נקבע גם ע"י בהמ"ש העליון
בעניין פודולסקי (בר"ם 7502/22, רשות המיסים נגד פודולסקי
, ניתן ביום 22.1.2023). בעוד רשות המיסים טענה כי על העוסק מוטל הנטל להוכיח שמתקיים קשר סיבתי בין הירידה במחזורי ההכנסות לבין התפשטות נגיף הקורונה. קבע בהמ"ש העליון כי:
"
יש לקבוע את המענק לפי הירידה במחזורי העסקאות בתקופה דו-חודשית בשנת 2020 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2019. וכי ירידה זו "נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש". הדרך להוכיח עמידה בתנאי זה היא הצבעה על נתונים של ירידה במחזורי העסקאות בהשוואה לתקופת הבסיס . הא – ותו לא.
אכן, ייתכן שגרמו לירידה במחזורי העסקאות נסיבות אחרות, אך אין דרכו של המשפט לדרוש הוכחת יסודות שליליים.
עובדה היא כי גם רשות המיסים לא דרשה להציב נתונים כל שהם בסימולטור שהכינה לצורך בקשות המענקים שאינם קשורים להכנסות וההוצאות הדרושים לחישוב נוסחת המענק.
הדברים אף עולים בקנה אחד עם תכלית החוק לתת מענה יעיל ומהיר למשבר הכלכלי אליו נקלעו עסקים רבים עקב מגפת הקורונה.
אולם, ככל שלטענת רשות המיסים נותק הקשר הסיבתי בין הירידה במחזור ההכנסות של העוסק לבין השלכותיו של נגיף הקורונה, ורשות המיסים ביססה טענתה זו על ידי הצגה של נתונים עובדתיים המפריכים את חזקת הקשר הסיבתי למלחמה, כגון: ירידת בהכנסות כבר לפני המלחמה או תנודתיות מהותית בהכנסות במהלך השנה – או אז יעבור הנטל לכתפי העוסק להוכיח אחרת".
כך, במקרים רבים קבעו וועדות הערר ובתי המשפט כי רשות המיסים עמדה בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליה להראות כי אין קשר סיבתי, ונטל ההוכחה עבר לתובע להוכיח כי הנזק שנגרם לו נגרם מהמלחמה ולא מסיבה אחרת.
מכל אלו עולה חשיבות הגשת התביעה במלואה במסלול הנכון מלכתחילה, כולל פירוט כל ראשי הנזק, הסבר לקשר הסיבתי כאשר לגביו יש ספק, ותחשיבי סכומי הנזק. ללא הזדקקות לשינוי התביעה מאוחר יותר ולהימנע מקנס גירעון.
לאור כל האמור, אין זה פלא כי בעניין תביעות במסלול האדום והמסלולים האחרים שנקבעו לתביעות באזור המיוחד, קבע המחוקק כי רק עורך דין יכול לייצג את הניזוק בפני קרן הפיצויים. אך לעניין מסלול "הוצאות מזכות" אשר חל לגבי נזקים בכלל המדינה יכול לייצג כל מייצג המוסמך לכך לפי סעיף 236 לפקודת מס הכנסה כפי שהיה בעניין נזקי הקורונה.