מותר לחלק דיבידנדים מרווח חשבונאי הגבוה מהרווח למס
רמי אריה , עו"ד רו"ח
ברובן ככולן של החברות העסקיות ייווצרו לאורך זמן פערים בין הרווחים החשבונאיים הנצברים, לעומת הרווחים לצורכי מס – "ההכנסה החייבת". הפערים יכולים לנבוע מסיבות שונות כגון: מרישום הפרשות להוצאות בדוחות החשבונאיים שאינה מוכרות במלואן לצורכי מס, ולהפך, מרישום הוצאות מוגדלות כגון בגין פחת מואץ בדוחות לצורכי מס בלבד. השאלה היא: האם מותר לחלק דיבידנדים מהרווחים החשבונאיים או מהרווחים לצרכי מס, במיוחד כאשר הדיבידנדים מחולקים מחברה בת לחברה אם ?
בעניין עוז טכנולוגיות (ע"מ 26652-02-22, עוז טכנולוגיות (1972) בע"מ נ' פקיד השומה למפעלים גדולים, ניתן ביום 26.9.2024) קבע בהמ"ש כי מותר לחלק דיבידנדים פטורים ממס מחברה בת לחברה אם, מתוך יתרות רווחים על בסיס חשבונאי למרות שהם היו גבוהים משמעותית מהרווחים לצורכי מס של החברה, אך לא מרווחי השערוך של הנדל"ן.
חברת עוז מחזיקה בכ- 18% ממניות חברת אבנת בע"מ שהיא הבעלים של "הקניון הגדול" בפתח תקווה. חברת הבת שיערכה את הנדל"ן שבבעלותה לשווי ההוגן שלו ורשמה את הפרשי השערוך כרווחים או כהפסדים בדו"ח הרווח והפסד שלה לפי תקן חשבונאות בינלאומי
IAS 40
. בהתאם לפי מודל "השווי ההוגן" שהיא נקטה בו, לא חושב פחת בגין הנדל"ן המשוערך. כתוצאה מכך נצברו לה רווחים חשבונאים גבוהים.
מנגד לצורכי מס הכנסה, ההכנסות משערוך אינן מוכרות שכן הן טרם מומשו, ואת הפחת על שווי הנכסים ניתן לדרוש על בסיס העלות שלהם בלבד, כך שלצורכי מס לחברה היו רווחים נמוכים.
נזכיר כי בעניין קניון דרורים (ע"א 2515/18, חברת אם. סי. אל . קניון דרורים בע"מ נ' פקיד השומה פתח תקוה, ניתן ביום 17.6.2020) קבע בהמ"ש כי דיבידנדים שחולקו מרווחי שערוך של נדל"ן לחברת אם, לא יהיו פטורים ממס לפי סעיף 126(ב) לפקודת מס הכנסה.
בשנים 2016-2017 חילקה חברת הבת דיבידנדים בסכום של 120 מיליון ₪ לכל בעלי המניות שלה. סכום זה היה כמעט זהה לרווחים החשבונאים הנצברים של חברת הבת – ללא רווחי השערוך.
בהמ"ש קבע כי היות והדיבידנדים חולקו מההכנסות החשבונאיות של החברה בת שאינן כוללות את רווחי השערוך, ולמרות שלא חושב בגינן פחת לפי מודל השווי ההוגן, הרי ניתן לחלק דיבידנדים מהן לחברה האם בפטור לפי סעיף 126(ב) לפקודה, למרות שהרווחים הנצברים של החברה בת לצורכי מס היו רק בסך של כ- 27 מיליון ₪.
המסקנה מכך היא כי בכל מקום שקיימים הפרשים בין הרווחים החשבונאים לרווחים לצורכי מס, שאין נובעים מרווחי שערוך, אלא רק מהפרשי פחת מואץ למשל, ניתן לחלק רווחים אלו כדיבידנדים לבעלי המניות.