העסק [אולי] זעיר הבעיות דווקא גדולות

העסק [אולי] זעיר
הבעיות דווקא גדולות

משה כדר, עו"ד רו"ח

אין מי שלא נתקל בימים אלו בקמפיין מתוזמר של רשות המסים בעניין "העסק הזעיר", בין ברדיו ובין בטלויזיה שם מסביר ה"קריין" כי כל מי שלו עסק זעיר עד מחזור של 120,000 ₪ בשנה, יכול להירשם כ"עסק זעיר" ואגב כך להיות פטור מהגשת דו"ח שנתי, ויש אפילו המדגישים [שלא בצדק כפי שיבואר להלן] פטור גם מהצהרת הון....

למשמע "הבטחות" נדיבות אלו ועוד מטעם רשות המסים, קשה שלא למצוא חסידים נאמנים אשר אכן יבקשו להירשם כעסק זעיר.

לטובת אותו ציבור נישומים, ולא פחות מכך לטובת ציבור המייצגים אשר שלא בטובתו [תרתי משמע] יידרש לעניין, להלן מספר דגשים, הגיגים וסוגיות טרם קבלת "כל הטוב" שמרעיפים מרשות המסים על אותו "עסק זעיר".

 

טוב שם משמן טוב 

ראשית, לא ניתן להתעלם מהיצירתיות של המונח החדש שנבחר ע"י הרשות - "עסק זעיר", אשר דומה בזהות מפתיעה [ואולי לא?] למונח "עוסק זעיר" אשר היה קיים בחוק מע"מ עד אך לפני כעשרים שנה, ואשר עד עתה חלק מהציבור וציבור המייצגים לרבות עובדי הרשות עצמם מתבלבלים בינו לבין המונח שהיה במע"מ.

נבהיר! אין שום קשר בין המונחים.

המונח "עסק זעיר" הוא מונח ששייך אך ורק למס הכנסה(!), ואין לו שום קשר לחוק מע"מ, למעט לעניין גובה המחזור כפי שיובהר להלן.

המחזור – "רק" עד 120,000 שח בשנה, האמנם? 

בסעיף 87ב לפקודה מגדיר המחוקק את מחזור העסקאות של העסק הזעיר כך :

"מחזור עסקאות" – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף.

ראשית נבקש להדגיש כי הואיל ואין מגבלה למי שמוגדר במע"מ – הן כעוסק פטור והן כעוסק מורשה- להירשם לצרכי מס הכנסה כעסק זעיר, הרי שהמחזור השנתי בו מדובר בסך 120,000 שח רלוונטי לתקרת העוסק הפטור, וככל שמדובר בעוסק מורשה לצרכי מע"מ התקרה הינה 120,000 שח בתוספת מע"מ כדין!

שנית, היות שלעניין מחזור העסקאות, ורק לעניין זה, יש לפנות להגדרה בחוק מע"מ ולברר המחזור באמצעות חוק מע"מ. הנה כמה שאלות לבירו:

• מה לגבי אותו נישום המציג מחזור שנתי למע"מ של 20,000 ש"ח בישראל, והיתר בחו"ל כדרופשיפינג/חנות וירטואלית עם מחזור של 5 מליון ש"ח?
• מה לגבי נישום שהינו עסק להשכרת נדל"ן בחו"ל......
• מה לגבי נישום שכלל הכנסותיו הינן רק משכ"ד למגורים, ובמקרים מסוימים עולה כדי "עסק"?

במקרים כגון אלה, ועוד שילובים אחרים, המחזור לצרכי מע"מ הינו אפס, או כלל לא קיים מאחר ולא נתקיימה "עסקה" [או עסקה פטורה] לצרכי החוק....

אכן יצויין, כי החוק אינו מכיר אלא ב- 30% מהמחזור לצרכי מע"מ, אך מאידך גיסא עולה כי נישום שכזה הנרשם כ"עסק זעיר" פטור מהגשת דו"ח שנתי....

לא ראינו במגבלות הוראות סעיף 87ה לפקודה ו/או בתקנות מכח "עסק זעיר" כל מגבלה שבחוק להירשם במקרים אלו כבעל עסק זעיר לצרכי מס הכנסה וככזה להיות פטור מהגשת דו"ח שנתי.

יש להניח כי רשות המסים תוציא הנחיה בעניין.....

 

אם אין אני לי- מייצגי לי

הקמפיין התקשורתי מציע לכל מי שעומד בקריטריונים וחשקה נפשו בכך, להירשם באתר רשות המסים ו/או ב"אזור האישי" ככזה.אלא מאי?- שחלק ניכר מציבור הנישומים אינו "טכנולוגי" ודורש פעם אחר פעם מהמייצג שלו [יועץ מס, רו"ח וכו'] לסייע לו ב"אזור האישי" ו/או מול רשות המסים...

שלא לדבר על הצורך בעריכת תיאום מס יותר מפעם אחת בשנה לאלו שבוחרים ב"עסק הזעיר"....

רק בישראל הצליחה הרשות להגות מסלול שבו נישום פונה למייצגו ע"מ שזה האחרון יסייע לו באופן אקטיבי ל"עזוב" אותו ולהקטין את פרנסתו.......אמרנו- מדינת הייטק עולמית!!

מי בדיוק יפתח "לבד" מסלול כזה באתר רשות המסים ללא עזרת מייצג? .....שהרי כבר היום רק לחשבוניות הקצאה הנישומים מבקשים "עזרה" מהמייצג...

 

עסק או משלח יד, ותו לא?

החוק מתייחס לנישום בעל הכנסה מעסק או משלח יד.

הבה ניטול דוגמא של נישום בעל נכות 9(5) שהכנסותיו פטורות עד תקרה הקבועה בחוק. על דרך הכלל השכרה תיחשב אצלו, כמו אצל כלל הנישומים, כהכנסה פסיבית, ואולם נניח לצורך הדוגמא כי אגב דיון שומות קובע פקיד השומה כי מדובר בהכנסה מעסק, לאור ההלכות שנקבעו בעליון ויתר מבחני הפסיקה. ...

האם החריגה מעל תקרת הפטור, נייח בסך 100 אלף שח- יכולה להיחשב כ"עסק זעיר"?

ומה לגבי ההגדרה בחלופה השביעית של "יגיעה אישית" בסעיף 1 לפקודה המדברת על השכרת נכס אשר שימש ליגיעה אישית במשך 10 השנים האחרונות כהכנסה מיגיעה אישית, האם השכרת נכס שכזה אינה יכולה לחסות בגדר הכנסה של עסק זעיר?

 

עוברים התקרה? מתחילה החגיגה

נישום שיעבור התקרה שקבועה בחוק, נכון לשנת 2024 כאמור בסך 120,000 ₪, עשוי להתחייב בהגשת דוח [יקבעו קריטריונים, מן הסתם, באם מדובר בחריגה מינורית של 20- 30 אש"ח או חריגה משמעותית יותר שתחייב הגשת דוח]....

במקרה שכזה, יש לזכור כי יש לדווח הן למס הכנסה [בתקוה שנשמרו קבלות ואסמכתאות להוצאות] והן למעמ.....

ספק רב אם הנישום עצמאית יידע לטפל במקרה כזה בדיווחים מול הרשויות....

עסק זעיר למס הכנסה- עסק רגיל למע"מ

ככל שמדובר במי שמסווג כעוסק מורשה לצרכי מע"מ, חשוב להדגיש כי הניכוי הנורמטיבי של 30% מהמחזור הינו אך ורק(!) לצרכי מס הכנסה.

מי שמבקש לנכות תשומות לצרכי מע"מ חייב לשמור על החשבוניות שהוא מקבל, שכן במע"מ הניכוי יותר רק כנגד חשבונית מס כדין.

הצהרת הון לעסק זעיר

בניגוד להצהרות בקמפיין התקשורתי ואף במצגות בכירי הרשות, החוק והתקנות בעניין עסק זעיר לא פוטרים ולא מגבילים את זכות פקיד השומה לבקש הצהרת הון מעסק זעיר.

אמנם נאמר, וטרם נכתב באופן פורמלי, כי הדרישה האוטומטית לכל מי שמתחיל כנישום חדש בדרך של עסק זעיר לדרוש הצהרת הון לא תיושם, אך אין זה מן הנמנע כי פקיד השומה ימצא לנכון לבקש הצהרת הון בכל עת מכל נישום לרבות עסק זעיר.

יש להניח שאו אז יידרש הנישום הנ"ל לשירותי מייצג...

ואולם אם מספר שנים היה הנישום תחת ההנחה שבהיותו עסק זעיר הוא אינו מחוייב בשמירת אסמכתאות וקבלות וחשבוניות, הרי שלעת השוואת הון [אשר כידוע אינה מוגבלת בזמן ויכולה לקרות גם בחלוף 10 שנים ויותר מהצהרת ההון הראשונה], עשוי להיתקל הנישום בבעיה שאותה ייאלץ לפתור בתשלום מס נוסף.....

 

ניהול ספרים – לעסק זעיר

ככל שמדובר בנישום המוגדר כ"עוסק פטור" לצרכי מע"מ, הוא מחויב כעקרון רק בפנקס קבלות [לרבות תיק תיעוד חוץ], מאידך ככל שמדובר בעסק זעיר המסווג כעוסק מורשה לצרכי מע"מ, יחולו עליו הוראות ניהול ספרים והתוספת הרלוונטית כרגיל....

כך למשל, קוסמטיקאית עוסקת מורשה, כך מורה פרטי כעוסק מורשה, כך נהג מונית כעוסק  מורשה וכו'...

עמדה זה מופיעה בבירור הן במסגרת "שאלות ותשובות" שפורסמו באתר רשות המסים והן במסגרת ס' 87ה לפקודה כסנקציה לאי רישום כעסק זעיר...

שלא לדבר על האופציה להיות מבוקר לעיין ניהול ספרים ו/או להיות מוזמן למרכז החלל החדש של רשות המסים- נס"א- ניהול ספרים ארצי, בהיותך "עסק זעיר"....ללא ייצוג....

 

ניכוי במקור לעסק זעיר

גם בסוגיה זו אין כל הקלה. כך, למשל קוסמטיקאית השוכרת חדר במספרה, או מורה פרטי השוכר חדר במשרד....בכל המקרים הללו יצטרך העסק הזעיר, או שמא נגיד המייצג שאיננו...לטפל בעניין -הן ברמה השוטפת והן ברמה השנתית....

  

הליכי שומה לעסק זעיר

מתוך הסברי רשות המסים והעובדה שהמערכת לעסק זעיר פועלת על אותה מערכת תיאום מס לשכיר, עולה כי התייחסות הרשות לעסק זעיר לעניין הליכי שומה הינה כשכיר, וככזה יחולו הוראות ס' 160 לפקודה [6 שנות התיישנות] ולא ס' 145 לפקודה [4 שנים מתום שנת המס שב הוגש הדוח]...עובדה זו היא דו כיוונית להבנתינו, קרי מי שמבקש לתקן דוח ולהיחשב כעסק זעיר רטרואקטיבית, אין מגבלה כזו שבחוק....גם אם בן הזוג הוא לכאורה עצמאי...

 

עסק זעיר- שמחויב ממילא בהגשת דו"ח שנתי

נישום המבקש להיות עסק זעיר ובן זוגו מחויב בהגשת דוח שנתי- ממילא חייב בדוח שנתי;

נישום שהוא עסק זעיר שמוכר נכס, נניח נהג מונית שמוכר המונית- יש חובת דיווח רווח הון לפי ס' 91(ד) לפקודה תוך 30 יום- איך יעשה זאת?

ומה עם עסק זעיר שמכר נדל"ן החייב במס יסף? ממילא חייב בהגשת דוח שנתי;

עסק זעיר שמכר נכס ומבקש פריסה- ממילא חייב בהגשת דוח שנתי.

שכיר שפורש ומבקש להירשם כעסק זעיר אגב עריכת פריסת פיצויים [קדימה או אחורה] ממילא חייב בהגשת דוח שנתי...

ובכלל נזכיר ונזכור, כי כל מי שיש לו, למשל, הכנסה ולו מנכס אחד שמושכר [חנות/משרד אפילו שקיבלם במתנה ו/או בירושה] ממילא חייב בהגשת דוח מלא.

חרטה מעסק זעיר

אפשרות חרטה קיימת בחוק, אלא שעל מנת למנוע תכנוני מס למיניהם של "כניסה" ו"יציאה" מהחוק, נקבעה "תקופת צינון" של שנתיים מיום הפסקת היות הנישום "עסק זעיר" עד למועד האפשרות לחזור להיות כזה...

נישום שימצא, כי לאור כל המטלות וה"הקלות" הוא מעדיף לחזור לדווח באופן רגיל עם מייצג, עשוי לגלות כי כעת בדיעבד יש לשחזר את הנהלת החשבונות של השנים הקודמות...הליך שעשוי לעלות בדמי שכר טרחה למייצג....

 

ולסיום

האפשרות להיות מוגדר כעסק זעיר כפופה ללא מעט מגבלות רגולטוריות ודרישות סף לפני, תוך כדי ואחרי, אשר במידה לא מבוטלת לטעמנו מרוקנות מתוכן את היתרונות הבודדים שמסלול זה מציע [בעיקר פטור מהגשת דוח שנתי], ואשר על כן אנו מעריכים כי לא ירחק היום שרוב הנישומים יבינו שמציאה גדולה וישועה מהמסלול הזה – כנראה לא תגיע!

ההיפך הוא הנכון, הגיע העת סוף סוף לדרוש מרשות המסים מחד וממשלת ישראל בכלל- להכריז על חובת דיווח כללית.

יש עוד מדינות "קטנות" בתבל, כגון ארה"ב, שכבר מזמן פועלות כך, וראוי שגם מדינתנו תלך בעקבותן. היתרונות למדינה ולרשות תעלינה בסופו של יום על ה"חסרונות", ככל שיש, בכלל למהלך שכזה.