עת לרפורמה בבתי המשפט – הקמת בתי דין למיסוי

עת לרפורמה בבתי המשפט - הקמת בתי דין למיסוי

ישראל שמעוני, עו"ד ; ארז שגיב, עו"ד ורו"ח

פסקי דין מתעכבים שנים, הכרעות שיפוטיות של שופטים נעשות בתנאי לחץ, בתי משפט מבזבזים זמן על התדיינויות ממושכות, דחיות דיונים הופך לכלי בטקטיקה משפטית, שופטים מאבדים סובלנותם במהלך דיונים, ועוד ועוד – אלה רק חלק מהטענות המופנות כיום כנגד המבנה הקיים של בתי המשפט. לצד האמור, חומרים משפטיים הופכים מסואבים, קשים ומורכבים, עורכי דין מתמקצעים בהליכים ובתחומי משפט ספציפיים ואילו בתי המשפט סובלים ממחסור בכוח אדם ובשל כך גם מחוסר אפשרות להתעדכן בתחומים מורכבים, שהרי כל שופט מקבל הכרעות במאות תיקים מידי יום ביומו.

דיני המס, מורכבים ומסובכים, כיוון שהם מתפרסים על מגוון חוקים ודורשים מיומנות שיפוטית מיוחדת. עורכי הדין ורואי החשבון העוסקים במלאכת פרשנות חוקים אלה מחויבים בהתעדכנות יום-יומית, שכן מדובר בתחום דינמי ביותר שרק בשלוש שנים האחרונות במסגרת שלושה חוקים; פקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ היו יותר משלושים תיקוני חקיקה רבי היקף ובהם ארבע רפורמות ששינו את שיטת המיסוי בישראל מקצה לקצה.

כל אלה ועוד, מחייבים חשיבה מחודשת לגבי מבנה בית המשפט, ככל שהדברים נוגעים לדיני המס – שכן במסגרת המוצעת, כפי שתובא להלן וברשימות נוספות שנוציא, בתי המשפט חייבים לקלוט שופטים המתמחים בדיני המס, נוספים על אלה המכהנים כיום ומקצוענים כמוהם, שידעו את המטריה המשפטית לעומקה, יתעדכנו לעיתים קרובות יותר, יהיו יותר פרקטיים ופרגמטיים, ויובילו קו של הכרעות מקצועיות מהירות שתהיה ייחודית לדיני המס, תוך התמקצעות וקיצור ההליכים הדיונים אשר נמשכים שנים. וזאת, לצד רפורמה נדרשת אשר תקבע הליכי השגה וערעור אחידים לכל תחומי המס, ובמיוחד על רקע איחוד אגפי המסים וחוסר הצורך "האמיתי" בהליכים שונים שקבועים כיום בפקודת מס הכנסה, חוק מיסוי מקרקעין וחוק מע"מ.

ועוד אנו מסבירים, כי כלל אין צורך בשינוי מבני מורכב של מערכת בתי המשפט, שכן רה הארגון הנדרש עיקרו בהתוויית הליך פנימי של מבנה העבודה של השופטים המכהנים כיום כשופטים בענייני מסים, קליטה נוספת של שופטים בענייני מסים והפרדה פרוצדוראלית הקשורה במערכת המשפטית כדוגמת בתי הדין לענייני משפחה.

עיקר הטענות העומדות בבסיס הקמת בתי דין מיוחדים למסים מתמצאת באלה:

1. דיני המס הם נגזרת של כל תחומי המשפט; דיני משפחה, משפט מסחרי, דיני מקרקעין, פירוקים, הסדרי הבראה, כינוסי נכסים, פשיטת רגל, שוק ההון, בנקאות, דיני המשפט הבינלאומי, תשתיות, דיני עבודה וכו' – הם מחייבים מחד גיסא רקע כללי בכל תחומי המשפט אך מאידך גיסא דורשים התמקצעות בתחום הספציפי שמהווה נגזרת של כולם בשל ייחודיותו;

2. דיני המס מתעדכנים בקצב שאין שני לא במשפט הישראלי, מה שהופך אותם למורכבים ומסובכים, דבר המחייב שופטים להתעדכנות יומיומית וברמה גבוהה – הזמן כמובן קצר והמלאכה מרובה;

3. הרפורמות במס שהיו בעת האחרונה בישראל מחייבים חשיבה מחודשת של איחוד חוקים בפן הפרוצדוראלי, הליכי שומה וערעור והליכי התדיינות בבתי משפט (אין שום סיבה נראית לעין שהליך שומה הקשור בשאלה משפטית בנושא מיסוי מקרקעין ייעשה מול מותב ואילו כל שאלה מיסוית אחרת תידון בבית משפט מחוזי מול שופט, דן יחיד. כך, אין סיבה כי הליכי ההתדיינות בראשות המסים, לא ינוסחו מחדש ויקבע נוסח אחיד, פחות מורכב, בכל חוקי המס);

4. במהלך השנים, נחקקו בחוקי המס, סעיפים שונים אשר הגבירו את הליכי האכיפה, גביה וענישה, ורשות המסים עושה כנדרש להשתמש בזכותה לאכוף את החוק – שניים אלה גורמים להליכים משפטיים להיות יותר אינטנסיביים, יותר תיקים מגיעים לדיון לצורך קבלת הכרעה משפטית והעומס הולך וגדל לצד מורכבות הדינים;

5. ישראל הפכה להיות חלק מהכפר הגלובלי, ופקודת מס הכנסה הממסה כיום על בסיס פרסונאלי, תביא לבתי המשפט תיקים נוספים שלא נדונו בו בעבר בהיקפים גדולים, הקשורים במיסוי בינלאומי ודיני אמנות מס;

6. תוספת כוח אדם מיומן והתמקצעות תייעל את הדיונים בבתי המשפט ותחייב דיון מקצועי של כל הצדדים. עם הטמעת ההליכים החדשים יקוצר זמן השפיטה לאין ארוך;

ישראל שמעוני, עו"ד– סגן נשיא לשכת עורכי דין ומומחה לבוררויות וגישורים

ארז שגיב, עו"ד ורו"ח– מומחה למיסוי, לשעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים וכיום שותף במשרד עורכי הדין פורת, שגיב, שלומי