• הירשמו לערוץ יוטיוב  שלנו, ותוכלו לקבל עדכונים והתראות, לצפות בין היתר בהרצאות מוקלטות, מצגות, ראיונות לתקשורת ועוד ...

    להצטרפות והרשמה  לחץ כאן

     

     

  • סוגיות מיוחדות בהצהרות הון, הנחיות, טיפים, הוראות, הסברים מפורטים, התא המשפחתי, הלוואות ומתנות ממשפחה/חברים ועוד... 
    להרצאה מוקלטת מלאה – לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא פעילות עסקית - עצמאי או חברה ?


    לצפייה – 
    לחץ כאן

  • הרצאה מוקלטת ומצגת מקיפה בנושא מיסוי הכנסות בחו"ל (Relocation),  חידושי פסיקה וחקיקה, הכללים החדשים מיום 1.1.2018

    לצפייה - לחץ כאן

  • המהפכה הגדולה במיסוי הנדל"ן ומיסוי הכנסות מהשכרה למגורים ולדירות נופש בשנה האחרונה

    לצפייה בהרצאה המוקלטת ובמצגת המקיפה – לחץ כאן

true

דיני חוזים

02.03.2004

מגיש: יהל סגל דיני חוזים - כריתת חוזה

הרקע

מדובר במשא ומתן להשכרת תכולת דירה , בין גלי ואמיר, שנפגשו באקראי בארוע חברתי.

המשא ומתן התנהל רובו ככולו בעל פה, חלקו הוקלט בטייפ, אך לא נכרת חוזה בכתב ביניהם.

ההצעה

המודעה שפרסמה גלי עוד קודם לכן - בעיתונות , לגבי השכרת תכולת דירתה יש לראות בה "הצעה לציבור". זה מעיד על רצונה להתקשר בחוזה כדי להשכיר את תכולת הדירה.

כוונת התקשרות

במפגש האקראי בין גלי לאמיר התברר שיש לשניהם אינטרס משותף.

לזו - אינטרס להשכיר תכולת דירה , ולזה - אינטרס לשכור תכולת דירה.

מאחר והיו בלחץ זמן (בעיקר המשכירה) - סיכמו ביניהם את הפרטים המהותיים של העסקה כבר במפגש זה.

כלומר: התקיימה כוונת התקשרות הדדית לשני הצדדים.

נוסחת הקשר

התקיימה "נוסחת-קשר" בין היסודות שקבעו הצדדים בהסכם שבעל פה ביניהם, לבין החוזה הפורמלי שאמור היה להיחתם בעתיד (תוך יומיים) וכוונתם הייתה להגיע לקשר משפטי מחייב שיתבטא בחתימה על חוזה כתוב.

הצדדים הביעו דעה ברורה בנושא.

מאחר והם יצרו את ההסכם ביניהם וקבעו כי כל אחד יתחיל לעשות את הנדרש ממנו מיידית הרי שרצון הצדדים נכנס לתוקפו מייד. (1)

פניה

התקיימה פניה אישית של גלי כלפי אמיר באותו אירוע, בה הציעה לו לשכור את תכולת דירתה. זאת בנוסף לפניה כוללנית מצד גלי קודם לכן, במסגרתה פרסמה מודעה בעיתון, "פניה לציבור כולו" בהצעה להשכרת התכולה.

-----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

  1. ע"א 158/77 רבינאי נ' מן-שקד פ"ד לג(2)281 עמ' 288 א' דברי השופט ברק

    גמירת דעת

    היתה גמירת דעת מוחלטת מצידה של גלי, המציעה, שהתבטאה בזה שהיא הקריאה בהקלטה את התנאים שלה לחוזה.

    אפשר להבחין בגמירת דעת מצדו של אמיר, הניצע, גם אם מהוססת קמעה, ( מאחר וגלי הייתה הדומיננטית במשא ומתן ), בכך שהוסיף סעיפים משלו להצעה של גלי, במהלך המשא ומתן המוקלט.

    התקיים כאן מפגש רצונות בין שני הצדדים, שגמירת הדעת בו התבטאה ב"רצון מגובש, כוונה רצינית להתקשר בחוזה, והחלטיות". (2)

    בדיקת נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שאמרו לפני כריתת החוזה ולאחריה, ותוכן החוזה עצמו, הם הנתונים לפיהם יקבע האדם הסביר את קיומה או העדרה של גמירת-דעת. (3)

    מסויימות

    ההצעה של גלי מצטיינת ברמת פרוט גבוהה. יש סעיפים מדוייקים ומהותיים שמתארים את אופי העסקה מתחילתה ועד סופה ( הצפוי כעבור שנה ).

    אמיר הוסיף סעיפים משלו ובכך גילה גם הוא מעורבות בפרטי העסקה, מה שמעיד על "מסויימות" מצדו לבצע את העסקה.

    האינדיקציה של ריבוי הפרטים, מעידה בבירור כי היה קיים רצון הדדי לבצע את העסקה - מצד שני הצדדים.

    כללי

    לכאורה עד כה עמדו הן גלי והן אמיר בכל האינדיקציות לכריתת חוזה ביניהם, גם אם בעל פה ולא בכתב.

    הייתה הצעה לעסקה, הייתה כוונה משותפת ליצירת יחסים משפטיים, הייתה פניה והייתה גמירת-דעת הדדית.

    אולם בכל זאת אינני יכול להשלים עם העובדה שלבסוף נכרת חוזה מחייב ביניהם, מאחר

    ואחרי שסיימו את המשא ומתן ביניהם ואת סיכום הפרטים, והסכימו עקרונית לחתום על

    חוזה בתנאים שסוכמו, קרו מספר אירועים שיצרו אצלי ספק והגעתי למסקנה שחסר כאן

    יסוד משמעותי, הלא הוא הקיבול.

    ----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

  2. ג' שלו דיני חוזים (ירושלים תשנ"ח) עמ' 86 (פרק ג')

    ע"א 158/77 רבינאי נ' מן-שקד פ"ד לג(2) 281 287 השופט ברק

  3. ע"א 158/77 רבינאי נ' מן-שקד פ"ד לג(2) 281

הקיבול

"הקיבול יהיה בהודעת הניצע שנמסרה למציע והמעידה על גמירת דעתו של הניצע להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה." (4)

המשמעות היא שהקיבול צריך להיות "לפי ההצעה", כלומר: תואם להצעה, ולא שונה ממנה.

אך לפתע ביקשה גלי 100 $ כמקדמה על חשבון העסקה.

בכך שינתה את תנאי ההצעה המקורית, בעיקר בנושא תנאי-התשלום שהוסכם עליהם.

ולמעשה במצב זמנים זה- נוצרה הצעה חדשה, כי שונו תנאי ההצעה הקודמת ביוזמתו של

צד אחד בלבד לעסקה ובלי הסכמתו של הצד השני.

אמיר לא שילם את ה 100 $ שגלי ביקשה, וכך לא נוצר "קיבול" להצעה החדשה.

אמיר הסכים לשלם 50 ש"ח ובכך יצר "קיבול", אבל קיבול שאיננו תואם את ההצעה החדשה שנוצרה.

"קיבול שיש בו תוספת, הגבלה או שינוי אחר לעומת ההצעה, כמוהו כהצעה חדשה." (5)

גלי סירבה לקבל את הכסף , בכך דחתה למעשה את ההצעה ה"חדשה" ולכן לא נוצר קיבול להצעה זו.

לסיכום

למעשה במצב זה הייתה השתלשלות עניינים כרונולוגית כזו, שבכל רגע נוצרה הצעה

חדשה שסותרת את קודמתה, מעין "פינג-פונג" של הצעות, ובסופו של דבר לא בוצע

הקיבול להצעה האחרונה שהוצעה,

ולכן לא נכרת חוזה מחייב בין אמיר לגלי.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

4. סעיף 5 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973

5. סעיף 11 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג 1973

הוסף למועדפים
הקש קוד אימות
לא רשומים אירועים לחודש נובמבר
לא רשומים אירועים לחודש דצמבר
לא רשומים אירועים לחודש ינואר