קשה להסביר גידול בהון - כשיש טענת השתק

קשה להסביר גידול בהון

תקציר עמ"ה 8058/04 אהרונשטם נ' פקיד שומה ירושלים, ניתן ביום 12/7/07

1. המדובר בערעור על צווי שומה שהוצאו למערער על פי סעיף 152 לפקודת מס הכנסה, לשנות המס 1999, 2000, 2001. הצווים התבססו על גידול הון בלתי מוסבר בסכום של 1,155,528 ₪.

2. פקיד השומה טען כי המערער רכש מכספו דירה בירושלים אשר נרשמה ע"ש אמו של המערער. זאת בהסתמך על מכתב של המערער עצמו למחלקת שומת מקרקעין, לפיה רכש יחד עם אשתו את הדירה, עבור אמו כדי שזו תשמש לה כביטחון כלכלי.

3. בא-כח המשיב מוסיף כי לא זו בלבד שיש בהצהרת המערער הודאת בעל דין, אלא היא גם יוצרת כנגדו השתק .

4. המערער טוען מנגד כי המימון של הדירה בא מכספי האם, וכי הוא רק שילם את התשלומים באופן זמני ואמו החזירה לו את הכספים. אשר להצהרתו לפני מיסוי מקרקעין, טען המערער "רציתי לקבל פטור ואמרנו דברים לא נכונים ... ניסיתי ולא קיבלתי פטור".

5. להסברת גידול ההון, טען המערער בנוסף כי קיבל סכומי כסף שמקורם בירושה מדודו ומדודתו, כספי תגמולי מל"ל ומט"ח מאמו, ומשך מקופת החברה בה עבד סכום של 108,000 ש"ח.

6. בהמ"ש קובע כי אין השתק אוטומטי וזאת מהטעם שטענתו של המערער בעניין מס המקרקעין לא התקבלה.

7. למערער הזכות להוכיח את הטענה המחליפה, ובענייננו, הטענה לפיה הכספים היו כספי האם. לצורך זה היה על המערער להראות את העברות הכספים ממקורותיה של האם, בין בתקופה הרלבנטית ובין לאחר מכן.

8. הלכה היא שטענות על קבלת תמיכות מקרובים, הבאות להסביר גידול הון, יש להוכיח בראיות משכנעות, וזאת אף כי מקובל שהורים נותנים כסף לילדיהם. בתי המשפט הטעימו כי טענות על העברות בין הורים וילדים בהקשר זה הן בעייתיות , וכי להוכחתם יש צורך בראיות אובייקטיביות מהימנות.

9. המערער מעלה הסברים אפשריים לגידול ההון, אבל נמנע מלהוכיחם באמצעות ראיות הולמות. אין די בכך שהמערער הציג הסבר אפשרי ההולם את נסיבות חייו (היותו בן יחיד ויורש אפשרי לבני משפחה נוספים), אלא היה עליו להראות במסמכים כי אמנם קיבל כספים מאמו ומדודתו. המערער צירף לתצהירו דפי בנק של אמו, שבהם ניתן לראות תנועה של הוצאת כספים, ואולם, כאמור, לא הבהיר כיצד ניתן לדעת כי מדובר בכספים שהועברו אליו באופן זה או אחר.

10. המערער גם טען שקיבל ירושה מאחיה של אמו בסך 5,000 דולר, וכן קיבל מאמו כספי פדיון קופת גמל מסוג "תמר" בסך 47,637 ש"ח. דא עקא, שגם כאן פטר המערער עצמו מההוכחה הנדרשת. לתמיכת הטענה בדבר הירושה – אשר לא הועלתה כלל בהשגה.

11. לסיכום, המערער לא תמך בראיות אובייקטיביות הולמות כנדרש בפסיקה את הסבריו לגידול ההון שלגבי קיומו נשען המשיב על הצהרתו (של המערער).

עמ"ה 8058/04 אהרונשטם נ' פקיד שומה ירושלים, ניתן ב- 12/7/07