בתי הדין לעבודה
בית דין א.לעבודה ת"א |
דמ 010791/04 |
בפני: |
כב' השופט אילן איטח
נ.צ. (מ) – מר עמירם מילר |
|
19/09/2005 |
|
|
|
|
פסק דין
1. האם ניתן לחפוף בין תקופת ההודעה המוקדמת לבין תקופת המחלה. זוהי השאלה המוצבת לפתחנו. ואלה העובדות שכמעט ואין חולק עליהן:
1.1. התובע עבד במפעלו של הנתבע מחודש אפריל 1997 ועד לחודש 9/03.
1.2. ביום 6.8.03 נפגע התובע בתאונה בבית בידו או ברגלו. ביום 12.8.03 ניתן לתובע אישור מחלה לתקופה שמיום 6.8.03 ועד ליום 28.8.03. ביום 27.8.03 הוארך אישור המחלה עד ליום 11.9.03.
1.3. ביום 13.8.03 נקרא התובע למעבידו. התובע שלא יכול היה להגיע בכוחות עצמו הגיע למפעל עם אחותו. המעביד ביקש שהתובע יחזור לעבודה והתובע אמר שאינו יכול לעשות כן בשל המחלה. בו במקום קיבל התובע מכתב פיטורים כדלהלן:
"הריני להודיעך לאור המצב במשק הנך מפוטר מתאריך 12.9.03."
1.4. לתובע שולמו דמי מחלה עד ליום 12.9.03.
1.5. בשלב מאוחר יותר חתם התובע על כתב קבלה וסילוק (נת/1) כדלהלן:
" אני החתום מטה בעל ת.ז. מס. 034381129 עאדי תחסין מאשר בזאת כי קבלתי פיצויים מחברת הביטוח סך של 17,791 ₪ וסך של 16,290 ₪ בצ'ק מס 1992 ...בנק דיסקונט. הנני מאשר כי קבילתי את כל השכר ודמי הבראה המגיעים לי ותשלומים אלו מהווים סילוק מלא סופי ומוחלט כל חובות המעביד כלפי בגין יחסי עובד ומעביד שהיינו ביננו במשך תקופת עבודתי בעסק 1.4.97 עד תאריך 12.9.03 עם קבלת הסכומים האמורים אין לי ולא תהיינה לי כל תביעות או טענות כלשהן כנגד מאיר זינגר הנני מאשר שקראתי את ההסכם והסילוק ואני מסכים לכל האמור".
2. ביום 2.11.04 הגיש התובע תביעה ובה דרש לחייב את הנתבע לשלם לו חלף הודעה מוקדמת. לטענתו לא ניתן לחפוף בין ההודעה המוקדמת לבין דמי המחלה. בענין זה הוא הפנה לפסק דינו של בית דין זה (מותב בראשות כב' השופטת שגיא) מיום 16.11.03 1. הנתבע טען כי אין כל מניעה מליתן הודעה מוקדמת בתקופת המחלה.
3. לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים החלטתנו לקבל את עמדת התובע, כמו גם את עמדת כב' המותבים בראשות כב' השופטת שגיא ואריסון-חילו2 , וזאת מן הטעמים להלן:
3.1. מטרת ההודעה המוקדמת לפיטורים היא שלעובד תהיה האפשרות לחפש עבודה אחרת במשך תקופת ההודעה, כשהוא עדיין עובד ועדיין מקבל משכורת.
3.2. המטרה הסוציאלית העומדת ביסוד הזכות הנ"ל הביאה את בית הדין הארצי לעבודה לקבוע כי שעה שלעובד שתי זכויות חופפות לאותו פרק זמן, כגון דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי ודמי הודעה מוקדמת, אין המעביד רשאי לפגוע בזכותו של העובד להודעה מוקדמת. כך נפסק בעניינה של עובדת בהריון ששהתה בחופשת לידה וקיבלה ממעסיקה מכתב פיטורים שתוקפו החל מיום שובה מחופשת הלידה. בית הדין הארצי קבע כי "אין לשים לאל את מטרת המחוקק בכך שיכפה עליה, על ידי המעביד שפיטר אותה, לצאת ולחפש עבודה בתקופה שבה היא זכאית על פי חוק - להקדיש עצמה אך ורק לטיפול בילדה"3.
3.3. מאותם נימוקים נקבע כי חפיפה בין תקופת החופשה השנתית לתקופת ההודעה המוקדמת סותרת את תכליתן של שתי הזכויות הללו, שכן הכלל הוא, כי עובד אינו יכול להיות בחופשה בעת שהוא מחפש עבודה אחרת4 בדומה לענין ליטבאק נפסק כי "אין לשים לאל את מטרת המחוקק בכך שיכפה על העובד, באמצעות המעביד שפיטר אותו, לצאת ולחפש עבודה בתקופה שבו הוא זכאי על פי חוק להקדיש את עצמו אך ורק לחופשה ומנוחה משנת עבודתו... בעקבות החפיפה הנ"ל מפסיד העובד את אחת משתי זכויותיו". בית הדין פסק כך, תוך שינוי ההלכה אשר נהגה עד אז ותוך צמצום תחולת הוראת סעיף 5 (א) (7) לחוק חופשה שנתית למקרה בו העובד הוא זה אשר מרצונו מבקש לצאת לחופשה שנתית בעת ההודעה המוקדמת.
3.4. כמו במקרה של חופשת הלידה ושל החופשה השנתית, חופשת המחלה היא זכות סוציאלית שנועדה לאפשר לעובד להקדיש את זמנו להחלמה ממחלתו. חיוב העובד לצאת ולחפש עבודה בעת המחלה, מעבר לכך שלעיתים בלתי אפשרי הוא, מרוקן מתוכן את זכותו של עובד להקדיש את הזמן להחלמה.
4. לענין 'כתב הקבלה והסילוק' נציין כי הוא אינו עומד בדרישות שנקבעו בפסיקה כדי ליתן לו תוקף: מדובר בויתור על זכות קוגנטית וככזו היא אינה ניתנת לויתור אלא במסגרת פשרה כדין. כתב הקבלה אינו משקף פשרה ולא כל שכן פשרה מודעת.
5. אשר על כן אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע, תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין, חלף הודעה מוקדמת בסך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.10.03 ועד למועד התשלום בפועל.
6. מכאן, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 500 ₪ תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין.
ניתן היום ____________________ בהעדר הצדדים.
נ.צ.(מ) – עמירם מילר |
|
איטח אילן – שופט |
נאוה ינאי
----------------------------------------
דב"ע נה/159-3 מסדה ליטבאק-עבאדי – א. רפאל ושות', לא פורסם, ניתן ביום 13.2.1996.